פלוני נ. משרד ראש הממשלה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3248/24 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב העותרים: 1. פלוני ו-7 אח' נ ג ד המשיבים: 1. משרד ראש הממשלה 2. שירות הביטחון הכללי 3. משטרת ישראל 4. המינהלה הבטחונית לשיקום סייענים עתירה למתן צו על-תנאי; תגובה מקדמית מטעם המשיבים בשם העותרים: עו"ד יצחק הוס בשם המשיבים: עו"ד אבי טוויג פסק-דין השופט ח' כבוב: עניינה של העתירה בבקשת עותר 1, כי נורה למשיבים לנמק "מדוע אין המשיבים 1 או 2 או 3 מעבירים למשיבה 4 המלצה לשקם את העותר, כסייען זרועות הבטחון, במסגרת המשיבה 4 בתחומי 'הקו הירוק', תוך מתן אפשרות לילדי העותר- עותרים 2-8- לשהות עימו ולעבוד, בתוך תחומי 'הקו הירוק'". בסיפא העתירה נכתב כי "העותרים מקווים, שבעקבות עתירה זו, ימליצו המשיבים 1-3, ובמיוחד משטרת ישראל, המשיבה 3, למשיבה 4, להעניק לעותר ולילדיו, מעמד חוקי בישראל, מכוח התועלת למדינה שמביאה סייענותו של העותר, הנמשכת מזה למעלה מ-30 שנה". יודגש, כי מדובר בעתירה שלישית שהגישו העותרים בנדון, כאשר שתי העתירות הקודמות נמחקו. הראשונה, שהוגשה בשנת 2012, נמחקה נוכח הסכמת הצדדים כי העותר יגיש בקשה לאיחוד משפחות עד ליום 01.12.2013 – בקשה שלא הוגשה מעולם; והשנייה, שהוגשה בשנת 2016, נמחקה לאחר שהעותרים חזרו בהם מעתירתם בהמשך להמלצת בית המשפט בדיון שהתקיים בעתירה. יצוין, כי בעתירה דנא נטען, כי הסכמתו של העותר לחזור בו מעתירתו השנייה הייתה משום שאשתו הסכימה להגיש בקשה לאיחוד משפחות, הסכמה שאשתו חזרה בה ממנה, לאחר שהתברר לה כי העותר מבקש לצרף לבקשה כאמור, גם את ילדיו מנישואיו הקודמים. למקרא העתירה הוריתי, בהחלטתי מיום 15.04.2024, כך: "חרף עיון מעמיק בעתירה על נספחיה קשה להבין את התשתית העובדתית או המשפטית שבבסיסה. בפרט, לא ברור מהי ההחלטה המינהלית מושא העתירה, מתי היא התקבלה והאם או מתי בוצע מיצוי הליכים למול המשיבים בנדון עובר להגשת העתירה. גם היחס בין הצו על-תנאי שהתבקש בפתח העתירה והאמור בסעיף 49 לכתב העתירה – לא ברור. העותרים יגישו הבהרה עד ליום 21.04.2024, שעה 10:30". ביום 19.04.2024 הוגשה הבהרה מטעם העותרים בגדרה הוסבר כי "ההחלטה המינהלית מושא העתירה, היא החלטת הממשלה מיום 13.01.1994", וכי העתירה הוגשה לאור "המלצת קצינת משטרה", וביתר פירוט בהתאם ל"הצעת השוטר דקל ממשטרת נתניה 'לפנות לטיפול משפטי, לצורך קבלת צו בימ"ש, המאפשר לו לשהות במדינה'". מעבר לכך חזרו העותרים, הלכה למעשה, על האמור בעתירתם, לרבות העובדה כי השיחה עם אותה קצינת משטרה הייתה אגב מעצרו של עותר 3, אחד מבניו של העותר. למקרא ההבהרה הוריתי, בהחלטתי מיום 21.04.2024, כך: "גם לאחר ההבהרה מטעם העותרים האמור בהחלטתי מיום 15.04.2024 עומד בעינו. אף על פי כן, ורק נוכח החלטות בעתירות קודמות שהוגשו בנדון, מתבקשת תגובה תמציתית מטעם המשיבים. תגובה כאמור תוגש עד יום 19.05.2024 והיא תתייחס גם לאמור בהחלטתי מיום 15.04.2024 ולשאלת קיומו של סעד חלופי". ביום 30.04.2024, הגישו העותרים "בקשה למתן החלטה בבקשה לצו ביניים דחוף", תוך שהם מפנים להחלטת השופט ח' מלצר מיום 07.08.2016 בעתירתם השנייה. בהחלטתי מיום 01.05.2024 קבעתי כי: "לאור הטענות שבבסיס העתירה ומבלי שהדבר יעיד על סיכוייה, ניתן בזאת צו ארעי המורה למשיבים 'להימנע מגירושם או הרחקתם של העותרים מן הארץ', עד החלטה אחרת. למען הסדר הטוב, המשיבים יתייחסו גם לבקשה למתן צו ביניים במסגרת התגובה המקדמית לעתירה למתן צו על-תנאי". ביום 26.05.2024, הוגשה תגובה מקדמית מטעם המשיבים. במסגרתה צוין, כי מדובר בעתירה מוקדמת, משום שהעותרים לא הגישו כל פנייה בעניינם למי מהגורמים המוסמכים וכי "ממילא לא ניתנה החלטה, ועל כן דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר החלטה מינהלית שנתקפת בעתירה שניתן להעביר אותה תחת שבט הביקורת השיפוטית [...], וממילא, מבלי שמוצה הליך עובר להגשת העתירה". יתרה מכך, הובהר, כפי שנעשה בעתירות הקודמות, כי "העותר לא הומלץ לשיקום במנהלה על ידי אף גורם ביטחוני ולפיכך אינו עומד בתבחינים המזכים [ב]קבלת סיוע מהמנהלה. לשינוי הנסיבות הנטען, שלא גובה בתצהיר, לא קדמה בקשה מפורטת למנב"ס (היא משיבה 4 – ח' כ'), או לוועדת המאויימים, או לכל גורם מוסמך לעניין מתן מעמד, תוך שההחלטות שכן צורפו הן החלטות שעתירה בעניינן נמחקה – לאחר שהעותרים חזרו בהם מן העתירה". להשלמת התמונה הודגש, כי ממילא בכל הנוגע להחלטות של ועדת המאוימים (בשונה מהחלטות של מנב"ס), ישנו סעד חלופי אפקטיבי בדמות הגשת עתירה לבית המשפט לענינים מינהליים לאור פרט 12(3) לתוספת הראשונה [...]. ברי, כי תנאי ראשוני והכרחי לבחינת בקשה כאמור, הינו פנייה לוועדת המאוימים. מעיון בעתירה שלפנינו עולה כי העותר כלל לא פנה לוועדה, ועניינו לא נדון בה. וזאת, על אף שהמשיבים ציינו בפני העותרים בתגובתם עוד בעתירה הראשונה אפשרות זו". המשיבים הבהירו כי אמנם לא נעשתה כל פניה על ידי העותרים לגורם המוסמך, מנב"ס או ועדת המאוימים, לגבי הנטען בעתירה, אך ככל שתתקבל פניה כאמור, ומבלי להביע לגביה כל עמדה, הפניה תיבחן ותענה בהתאם. לאחר עיון מצאתי כי דין העתירה להידחות, כאמור בתגובת המשיבים. הלכה היא עמנו כי בית המשפט הגבוה לצדק לא נדרש לעתירות המוגשות לפני שהרשות קיבלה החלטה סופית לגופו של עניין (ראו למשל: בג"ץ 8145/19 ד"ר ברי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 8 (02.01.2020)); הדברים נכונים מקל וחומר מקום בו "אין כל החלטה מינהלית שניתן להשיג עליה בערכאה שיפוטית" (ראו והשוו: בג"ץ 444/21 פלוני נ' משרד הביטחון מתאם הפעילות בשטחים ועדת מאויימים, פסקה 2 (24.01.2021)). זאת, מכיוון שמקום בו מוגשת עתירה מוקדמת, ככלל לא קיים הבסיס הנדרש לשם קיומה של ביקורת שיפוטית; ואף ייתכן כי לאחר שתינתן החלטתה הסופית של הרשות המוסמכת, הצורך בעתירה יתייתר, או לכל הפחות יביא לביאור גדרי המחלוקת בין הצדדים, באופן שיועיל לבירור העתירה (בג"ץ 3911/21 ק.ל.ע חברה לניהול קרן השתלמות לעובדים סוציאליים בע"מ נ' שר האוצר, פסקה 7 (16.03.2022); בג"ץ 6023/22 אמ.בי.איי פארמה בע"מ נ' הממונה על התחרות, פסקה 34 (04.12.2022)). למען הסר ספק – אין בידי לקבל את טענת העותרים כי החלטת ועדת השרים לעניני ביטחון לאומי מישיבתה ביום 12.01.1994, בעניין שיקום סייענים, היא ההחלטה מושא העתירה. מדובר בטענה שמוטב היה לה שלא להיטען. העתירה נדחית בזאת אפוא, וממילא מבוטל הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 01.05.2024. העותרים יישאו בהוצאות המשיבים בסך כולל של 5,000 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ב באייר התשפ"ד (‏30.5.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 24032480_C06.docx גק מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il