פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2089/08

זעריר שפאא חבאס עבד אלכרים נ. ועדת המשנה לתכנון מקומי יו"ש

עתירה נגד החלטת רשויות התכנון ביו"ש לדחות בקשה להיתר בנייה ולהוציא צו הריסה למבנים שנבנו ללא היתר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 16/05/2010 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2089/08 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תכנון ובנייה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטת רשויות התכנון ביו"ש לדחות בקשה להיתר בנייה ולהוציא צו הריסה למבנים שנבנו ללא היתר.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2089/08

זעריר שפאא חבאס עבד אלכרים נ. ועדת המשנה לתכנון מקומי יו"ש

עתירה נגד החלטת רשויות התכנון ביו"ש לדחות בקשה להיתר בנייה ולהוציא צו הריסה למבנים שנבנו ללא היתר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר ביקש לבטל החלטה של רשויות התכנון ביו"ש שדחתה את בקשתו להיתר בנייה והורתה על הריסת מבנים שנבנו ללא היתר על קרקע חקלאית. העותר טען כי התכנון הקיים מיושן ומפלה, וכי יש לאפשר לו לבנות. המשיבים טענו כי הבנייה נעשתה ללא היתר ובניגוד לתכנית המתאר המאושרת לכפר, וכי אין עילה להתערבות בהחלטותיהם. בית המשפט העליון דחה את העתירה, בקובעו כי לא הוכח פגם בהחלטות רשויות התכנון וכי העדר תכנון אינו מקנה זכות לבנות בניגוד לחוק. נקבע כי קיימת תכנית מתאר תקפה שנותנת מענה לצרכי האוכלוסייה, וכי החלטת הרשויות מצויה במתחם הסבירות.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' ריבלין, ח' מלצר, ע' פוגלמן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • זעריר שפאא חבאס עבד אלכרים

נתבעים

  • ועדת המשנה לתכנון מקומי יו"ש
  • ועדת המשנה לפיקוח על הבניה ביו"ש
  • מועצת התכנון העליונה ביו"ש

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הקרקע מיועדת בפועל לבנייה.
  • דחיית הבקשה להיתר פוגעת בזכות הקניינית.
  • תכנית המתאר RJ5 מפלה את תושבי האזור בהיותה מיושנת.
  • על רשויות התכנון להכין תכניות מפורטות שיאפשרו בנייה למגורים.
טיעוני ההגנה
  • לא נפל פגם בהליכי האכיפה.
  • רשויות האזור פועלות להתאמת תכניות המתאר לצרכי האוכלוסייה.
  • קיימת תכנית מתאר מאושרת לכפר ביתין (תכנית 1525) משנת 1995.
  • הבנייה בוצעה בחריגה מהוראות התכנית, ללא היתר, ותוך פלישה לחלקות סמוכות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם התכנון הקיים מספק מענה לצרכי האוכלוסייה.
  • האם הבנייה עומדת בתנאי התכנית התקפה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תכנית מתאר מס' 1525 לכפר ביתין משנת 1995.
  • נתונים תכנוניים המצביעים על חריגות בנייה, פלישה לחלקות סמוכות ואי עמידה בתנאי התכנית.

הדגשים פרוצדורליים

  • העותרת הגישה בקשה להיתר בנייה לאחר הוצאת צו הפסקת עבודה.
  • התקיים שימוע בפני ועדת המשנה לפיקוח.

תגיות נושא

  • תכנון ובנייה
  • יו"ש
  • הריסת מבנים
  • זכות קניינית

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
אפליה
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 2089/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2089/08 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט ע' פוגלמן העותר: זעריר שפאא חבאס עבד אלכרים נ ג ד המשיבות: 1. ועדת המשנה לתכנון מקומי יו"ש 2. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה ביו"ש 3. מועצת התכנון העליונה ביו"ש עתירה למתן צו על תנאי וצו בינים תאריך הישיבה: כ"ט באייר התש"ע (13.5.10) בשם העותר: עו"ד דאוד כאסתרו בשם המשיבים: עו"ד ורד חלאוה פסק-דין השופט ע' פוגלמן: 1. עניינה של עתירה זו בהליכי אכיפה שננקטו נגד מבנים שנבנו באדמות הכפר ביתין באזור רמאללה, על מקרקעין המיועדים לחקלאות לפי תכנית המתאר שבתוקף (תכנית RJ5), בלא שניתן לכך היתר בנייה כדין. לאחר שהוצא צו הפסקת עבודה ונערך למחזיקים שימוע לפני ועדת המשנה לפיקוח של מועצת התכנון העליונה (להלן: ועדת המשנה לפיקוח) הוחלט על הוצאת צו סופי להפסקת עבודה והריסה. בהמשך, ולאחר שהמחזיקים הגישו בקשה להיתר בנייה, זומן בא-כוח העותרת לדיון שהתקיים ביום 12.7.07 בועדת המשנה לפיקוח. בדיון זה הוצגו הנתונים התכנוניים הבאים: השטח מיועד לחקלאות לפי תכנית RJ5; העותרת אינה בעליו היחיד של הקרקע, ולא הוצגו על-ידה מסמכים המעידים על יידוע יתר הבעלים בדבר הגשת הבקשה להיתר בנייה; אישור הבקשה יהווה חלוקה בפועל של החלקה בהיעדר תכנית המסדירה זאת; על גבי החלקה מצויים מספר מבנים בעוד שהתכנית מתירה קיומו של מבנה אחד; המבנים שעל הקרקע נבנו בחריגה מקווי הבנין; קיימת חריגה ממספר הקומות המותרות בתכנית ומגבולות החלקה, תוך פלישה לחלקה סמוכה ודרך ציבורית. נוכח נתונים אלה, המצביעים על אי עמידה בהוראות התכנית, החליטה ועדת המשנה לפיקוח לדחות את הבקשה להיתר בנייה. העותרת עררה על החלטה זו, אך עררה נדחה על-ידי ועדת המשנה לתכנון מקומי של מועצת התכנון העליונה. נקבע כי הנימוקים התכנוניים לא נסתרו על ידי בא-כוח העותרת, ואין מקום לטענות שהועלו כלפי התכנון התקף. נגד קביעה זו הוגשה העתירה שלפנינו. 2. לטענת העותרת, הקרקע מיועדת בפועל לבנייה. לדבריה, אי הכנת תכנית לשימושי קרקע ודחיית בקשתה להיתר בנייה פוגעת בזכותה הקניינית. עוד נטען כי תוכנית RJ5 מפלה את תושבי האזור בהיותה מיושנת, וכי על רשויות התכנון היה להכין תכניות מפורטות שיאפשרו לתושבים המקומיים לבנות בתי מגורים. 3. המשיבים מצידם טוענים כי לא נפל כל פגם בהליכי האכיפה, וכי רשויות האזור פעלו תדיר להתאמת תכניות המתאר הקיימות במגזר הפלסטיני לצרכי האוכלוסייה. הם מדגישים כי מאז שנת 1967 נערכו עשרות שינויים לתכניות המתאר המנדטוריות החלות בשטח איו"ש, אשר נועדו להתאימן לצרכי האוכלוסייה, ובענייננו התכנית לכפר ביתין שפורסמה למתן תוקף בשנת 1995. 4. לאחר שקילת טענות הצדדים לא מצאנו עילה להתערבות בהחלטת המשיבים. ברמה הקונקרטית, לא הציג בא-כוח העותרת טעם של ממש לסתירת הנימוקים התכנוניים שעליהם עמדה ועדת המשנה לתכנון מקומי של מועצת התכנון העליונה. בפרט, לא הצביע בא-כוח העותרת על תכנון המאפשר קבלת בקשתה להיתר בנייה למגורים. אכן, תכנית RJ5, מאפשרת בנייה גם באזור החקלאי שהוא נושא העתירה, בסייגים שאותם היא קובעת. דא עקא, שכפי שראינו העותרת לא עמדה בסייגים אלה. אשר לטענותיו של בא-כוח העותרת במישור הכללי – גם אם היינו מניחים כי יש ממש בטענה כי המשיבים לא דאגו לתכנון מתארי שיאפשר לעותרת לקבל היתרי בנייה, נראה לכאורה כי לא היה בכך כדי לחסום את הליכי האכיפה שננקטים בגין הבנייה שלא כדין. לכך התייחס, בהקשר אחר, חברי השופט א' א' לוי: "גם אם היינו מוצאים כי יש ממש בטרוניית העותרים על העדרו של תכנון, נדמה כי גם להם היה נהיר שמחדל המשיבים, ככל שהיה כזה, אינו מקים להם זכות לבנות כאוות נפשם, בניגוד לחוק ותוך הפרה של צווים שהוצאו כדין" (בג"ץ 11258/05 חנני נ' ועדת המשנה לפיקוח (לא פורסם, 26.1.09); ראו גם: בג"צ 6288/09 ערערה נ' מר יואב (פולי) מרדכי, תא"ל, ראש המינהל האזרחי לאיוש (לא פורסם, 2.3.10)). דא עקא, שלא זה המצב שלפנינו. כפי שמובהר על-ידי המשיבים, בשנת 1995 אושרה תכנית מתאר לכפר ביתין (תכנית מס' 1525). התכנית הביאה לידי ביטוי את השינויים בשטח ובאוכלוסיה, לפי תחזיות גידול האוכלוסייה עד לשנת 2015. במצב דברים זה, אין לפנינו תשתית המאפשרת לקבוע כי בנוגע לאזור נושא העתירה זנחו המשיבים את החובות המוטלות עליהם, ואף אין יסוד לקבוע כי החלטת רשויות התכנון והאכיפה הנשענת על נימוקים תכנוניים, חורגת ממתחם הסבירות במידה המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק לפי אמות המידה המקובלות (השוו: בג"צ 1459/97 יאסין נ' שר העבודה והרווחה (לא פורסם, 16.6.98)). על יסוד טעמים אלה אנו דוחים, אפוא, את העתירה. בנסיבות העניין, אין אנו עושים צו להוצאות. ניתן היום, ג' בסיוון התש"ע (16.510). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08020890_M05.doc נב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il