פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2025/07

פרת נאש נ. שר הפנים

העותרים ביקשו להשיב להם את אזרחותם הישראלית לאחר שוויתרו עליה מרצונם לצורך קבלת אזרחות גרמנית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 07/12/2009 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2025/07 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה אזרחות ישראלית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו להשיב להם את אזרחותם הישראלית לאחר שוויתרו עליה מרצונם לצורך קבלת אזרחות גרמנית.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2025/07

פרת נאש נ. שר הפנים

העותרים ביקשו להשיב להם את אזרחותם הישראלית לאחר שוויתרו עליה מרצונם לצורך קבלת אזרחות גרמנית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, משפחה שעזבה את ישראל בשנת 1958 והיגרה לגרמניה, ויתרו על אזרחותם הישראלית בשנת 1994. לאחר כ-12 שנים, ביקשו העותרים להשיב להם את האזרחות הישראלית בטענה כי הוויתור עליה נעשה תחת כפייה של שלטונות גרמניה. בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי העותרים ויתרו על אזרחותם מרצונם החופשי כחלק מהחלטתם להשתקע בגרמניה. בית המשפט הבחין בין מקרה זה לבין הלכת 'עבד עבר', שעסקה בנשים שנדרשו לוותר על אזרחותן כתנאי למעבר לרשות הפלסטינית, וקבע כי אין עילה להתערב בהחלטת שר הפנים.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' א' לוי, ח' מלצר, ע' פוגלמן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פרת נאש
  • מדיחה נאש
  • נרת נאש
  • נאפא נאש

נתבעים

  • שר הפנים
  • מנהל הלשכה האזורית למינהל - טבריה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • שלטונות גרמניה כפו על העותרים לוותר על אזרחותם הישראלית כתנאי לקבלת אזרחות גרמנית.
  • יש להחיל על העותרים את המדיניות שנקבעה בבג"ץ 2271/98 המאפשרת השבת אזרחות במקרים של כפייה.
טיעוני ההגנה
  • העותרים ויתרו על אזרחותם הישראלית מרצונם החופשי ומתוך בחירה להשתקע בגרמניה.
  • החלטת שר הפנים לדחות את הבקשה להשבת האזרחות התקבלה כדין בהתאם לסעיף 10 לחוק האזרחות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הוויתור על האזרחות הישראלית נעשה תחת כפייה או מרצון חופשי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • סעיף 10 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952

הפניות לתיקים אחרים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 2025/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2025/07 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט ע' פוגלמן העותרים: 1. פרת נאש 2. מדיחה נאש 3. נרת נאש 4. נאפא נאש נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. מנהל הלשכה האזורית למינהל - טבריה עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: כ' בכסלו התש"ע (07.12.09) בשם העותרים: עו"ד אבו רייא איימן בשם המשיבים: עו"ד וייס-בנסקי ליאורה פסק-דין השופט א' א' לוי: עותר 1, פרת נאש (להלן: פרת), נולד בשנת 1940. בשנת 1958 יצא העותר עם הוריו מישראל, ומשנישא בשנת 1979 לעותרת 2 (להלן: מדיחה) הם בחרו להגר לגרמניה. עותרים 3 ו-4 הם ילדיהם של בני הזוג. בשנת 1993 הודיעו פרת ומדיחה כי הם מוותרים על אזרחותם הישראלית, ובחודש נובמבר 1994 הודע לעותרים כי הצהרתם על ויתור על האזרחות אושרה בידי שר הפנים. לאחר כ-12 שנים פנו העותרים למשיב בבקשה כי תוחזר להם האזרחות הישראלית בה החזיקו, מאחר והחליטו להשתקע כאן. בקשתם זו נדחתה, ומכאן העתירה שבפנינו. במרכז השגותיהם של העותרים ניצבת הטענה כי שלטונות גרמניה כפו עליהם לוותר על אזרחותם הישראלית כדי לקבל אזרחות גרמנית, ועל כן יש להחיל עליהם את המדיניות שהנהיג המשיב בעקבות בג"צ 2271/98 דוניה עבד עבר נ' שר הפנים, פ"ד נה(5) 778. טיעון זה אין בידינו לקבל. ההלכה שנפסקה בבג"צ 2271/98 עסקה בנשים שנישאו לבעליהם תושבי הרשות הפלסטינית, ושנדרשו קודם למעברן לחיות עם בעליהן לוותר על אזרחותן הישראלית. זה אינו המצב בעניינם של העותרים, אשר החליטו מדעת ורצון חופשי לקבוע את מרכז חייהם בגרמניה. שלטונות ישראל לא העמידו בפני העותרים את הדרישה לוותר על אזרחותם, אלא היה זה מעשה יזום של העותרים שהעדיפו את האזרחות הגרמנית מתוך כוונה להשתקע באותה ארץ. לתרחיש מסוג זה ניתן מענה בחוק האזרחות, התשי"ב-1952, לאמור: אזרח ישראלי בגיר שאינו תושב ישראל רשאי להצהיר בכתב שהוא מוותר על אזרחותו (סעיף 10(א) לחוק). "ויתור על אזרחות לפי סעיף זה טעון הסכמת שר הפנים, ואם הסכים השר לויתור – האזרחות מתבטלת מהיום שקבע השר" (סעיף 10(ה)). באשר לעותרים 3 ו-4, גם לכך מצוי מענה בחוק, לאמור, ביטול אזרחותו הישראלית של בגיר, מבטל גם את אזרחותו הישראלית של ילדו הקטין, אם ההורה השני ויתר אף הוא על אזרחותו הישראלית (סעיף 10 (ו)(1), והקטין אינו תושב ישראל (סעיף 10 (ב)(2)). לסיכום, נשוב ונדגיש, העותרים בחרו מדעת להעתיק את מרכז חייהם לגרמניה ולקבל את אזרחותה תוך ויתור על אזרחותם הישראלית, ועל כן לא מצאנו כי בהחלטת המשיב נפל פגם המצדיק את התערבותנו. העתירה נדחית. ניתן היום, כ' בכסלו התש"ע (07.12.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07020250_O08.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il