דוד אזולאי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 1908/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1908/13 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' עמית כבוד השופט צ' זילברטל המערער: דוד אזולאי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 29.1.13 בת"פ 15973-01-12 תאריך הישיבה: ה' בתמוז התשע"ד (3.7.14) בשם המערער: עו"ד שאול עזרא בשם המשיבה: עו"ד יעל שרף בשם שירות מבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. המערער הורשע לפי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות הצתה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים. ב. ראשית הדברים באיומים על אמו ותקיפתה. כחלוף זמן מה, נוכח ויכוח עם אמו, הגיע המערער לביתה, הצית שלוש גרביים, זרקן לארונות וגרם לשריפה של ממש בבית בשעה שישנה אחותו, ונמלט. ג. בית המשפט קמא עיין בתסקיר שירות המבחן אשר נמנע מהמלצה טיפולית, נוכח רמת סיכון גבוהה למעורבות באלימות, והמליץ על עונש מאסר ומאסר על תנאי. חוות דעת פסיכיאטר שהוגשה מטעם המערער לעניין העונש ציינה את המערער כאלכוהוליסט. ד. בית המשפט קמא קבע את מתחם הענישה בין ארבע לשמונה שנות מאסר לעניין ההצתה ושמונה עד ששה עשר חודשים לתקיפה ולאיומים. הושת עונש של חמש שנות מאסר לעניין ההצתה ושמונה עד ששה עשר חודשים לתקופה ולאיומים, וכן נצברו שני מאסרים על תנאי של 8 ו-4 חודשים, ובסך הכל שש שנות מאסר. הושתו גם מאסרים על תנאי של 24 חודש (הצתה) ו-6 חודשים (תקיפה ואיומים). ה. בערעור ובפנינו נטען מטעם המערער באשר לחומרת הענישה, הן באשר להתיחסות לחוות הדעת הפסיכיאטרית, הן באשר למתחם הענישה שנאמר כי הוא חמור במבחן התוצאה (לא נגרם נזק לחיי אדם), והן בהתיחס לפסיקה ולעמדת האם המתלוננת שכיום תומכת בבנה. תסקיר משלים של שירות המבחן בו עיינו מגלה כי התנהגות המערער במאסרו יכלה להיות טובה יותר. ו. מטעם המדינה נטען, כי הן חומרת המקרה – הצתה של דירת משפחה כשאחותו בתוכה – הן מצבור העבירות הנוכחיות והן העבר הפלילי, הכולל 8 פעמים של עמידה לדין בעבירות אלימות ומרמה (לרבות כאלה שהורשע בהן לאחר התיק הנוכחי) אינם מצדיקים הקלה. ז. מבלי להקל ראש כהוא זה בחומרת העבירות, שהרי עסקינן בהצתה – עבירה שראשיתה ידועה אך לא סופה, והיא ראויה לענישה מחמירה (ע"פ 5960/13 מדינת ישראל נ' עון (13.3.14); ע"פ 3210/06 עמארה נ' מדינת ישראל (2007)), סבורים אנו כי בנסיבות המקרה היה מתחם הענישה ההולם בעניין ההצתה בטווח שבין שלוש לשש שנות מאסר, ובעבירות האחרות – כפי שקבע בית המשפט קמא. אנו רואים להעמיד במכלול את עונש המאסר בפועל על העבירות בתיק זה על ארבע שנות מאסר, וכן לצבור חלקית ולחפוף חלקית את המאסרים על תנאי כך שיעמדו על שמונה חודשים יחד. התוצאה היא כי על המערער לרצות ארבע שנים ושמונה חודשים. יתר חלקי גזר הדין – על כנם, והמערער יתן אל לבו שלא לשוב ולבזבז את חייו בעבירות ובמאסרים. ח. הערעור מתקבל לפי האמור. ניתן היום, ‏ה' בתמוז התשע"ד (‏3.7.2014). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13019080_T01.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il