מחמד בשאראת נ. המפקד הצבאי לאזור איו"ש

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 18458-04-26 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט עופר גרוסקופף העותר: מחמד בשאראת נגד המשיב: המפקד הצבאי לאזור איו"ש עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד חמזה אבו-מיזר בשם המשיב: עו"ד אמיר בכר פסק-דין העותר, יליד שנת 2005, תושב טמון, עצור במעצר מינהלי מיום 3.1.2024. עניינה של העתירה שלפנינו בצו המעצר המינהלי השני שהוצא נגד העותר, אשר תוקפו מיום 29.10.2025 ועד ליום 28.4.2026. לשלמות התמונה, יצוין כי בכוונת גורמי הביטחון להמליץ על הוצאת צו מעצר נוסף בעניינו של העותר, המאריך את מעצרו המינהלי ב-6 חודשים נוספים. על פי הנמסר בתגובת גורמי הביטחון לעתירה, העותר "מעורב בפעילות צבאית; ומעצרו נדרש לשם שמירה על ביטחון האזור" (סעיף 2 לתגובת המשיב לעתירה), וצו המעצר בעניינו הוצא מטעמי ביטחון החלטיים ובהיעדר חלופת מעצר פלילית. בהסכמת בא-כוח העותר שניתנה בעתירה, עיינו בחומר הסודי, והגענו למסקנה כי יש בחומר המודיעיני כדי לבסס את האמור בפרפרזה הגלויה המצוטטת לעיל, וכי לאור האמור בו, אין מקום להתערבות בהחלטת המפקד הצבאי העומדת לבחינתנו. לצד האמור, מצאנו לנכון להעיר כי במועד הגשת העתירה לא ניתן פסק דינו של בית המשפט הצבאי לערעורים, ביחס לערעורו של העותר על החלטת בית המשפט הצבאי, המאשרת את הצו. זאת, חרף כך שהדיון בערעור התקיים ביום 23.2.2026. אף לא ניתן לעניין זה הסבר בתגובה המקדמית לעתירה. כפי שציין בית משפט זה לא אחת, העומס המוטל על הערכאות הצבאיות – מוכר וידוע; ואולם עומס זה איננו מצדיק אי-מתן פסק דין בערעור, בפרט בהתחשב בפרק הזמן המשמעותי שחלף ממועד הדיון בערעור, ובמועד תום תקופת המעצר מכוח הצו מושא הערעור. יש להימנע מהישנות של מקרים אלה, אשר בתקופה האחרונה נעשים תדירים יותר, וזאת לא רק מאחר שמחובתו של בית המשפט הצבאי לערעורים לתת פסק דין – אלא גם כדי לאפשר את קיומה של ביקורת שיפוטית אפקטיבית מצידו של בית משפט זה, בשבתו כבית דין גבוה לצדק (ראו למשל: בג"ץ 4554-04-26 אבו חוילה נ' מפקד צבאי לאזור איו"ש ‏(‏12.4.2026‏)‏‏). אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏ד' באייר התשפ"ו (‏21.4.2026). דוד מינץ שופט יעל וילנר שופטת עופר גרוסקופף שופט