פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1816/24

תנועת בני הר המוריה, ע"ר נ' ח"כ איתמר בן גביר - השר לביטחון לאומי ואח'

העותרת ביקשה להורות למשיבים להציב גלאי מתכות (מגנומטרים) בכל שערי הר הבית בטענה לאפליה ולסיכון ביטחוני.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 05/03/2024 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1816/24 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הסדרי ביטחון בהר הבית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) תנועת בני הר המוריה, ע"ר נגד ח"כ איתמר בן גביר - השר לביטחון לאומי ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה להורות למשיבים להציב גלאי מתכות (מגנומטרים) בכל שערי הר הבית בטענה לאפליה ולסיכון ביטחוני.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1816/24

תנועת בני הר המוריה, ע"ר נ' ח"כ איתמר בן גביר - השר לביטחון לאומי ואח'

העותרת ביקשה להורות למשיבים להציב גלאי מתכות (מגנומטרים) בכל שערי הר הבית בטענה לאפליה ולסיכון ביטחוני.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

תנועת 'בני הר המוריה' עתרה לבג"ץ בדרישה לחייב את המשטרה והשר לביטחון לאומי להציב גלאי מתכות (מגנומטרים) בכל שערי הכניסה להר הבית. העותרת טענה כי המצב הקיים, בו מוצבים גלאים רק בשערים המשמשים יהודים ותיירים, מהווה אפליה פסולה ומסכן את שלום הציבור. בית המשפט דחה את העתירה על הסף. בפסק הדין נקבע כי הסדרי הביטחון במתחם הר הבית הם נושא רגיש המצוי בליבת שיקול הדעת של הרשות המבצעת, המבוסס על איזונים מורכבים בין שיקולי ביטחון, דת ומדיניות חוץ. בית המשפט הדגיש כי הוא אינו מחליף את שיקול דעתן של הרשויות המקצועיות, וכי העותרת לא הציגה תשתית ראייתית לכך שההחלטה התקבלה משיקולים זרים או פגומים.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' אלרון, א' שטיין, ר' רונן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • תנועת בני הר המוריה, ע"ר

נתבעים

  • ח"כ איתמר בן גביר - השר לביטחון לאומי
  • ניצב דורון תורג'מן, מפקד מחוז ירושלים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הצבת מגנומטרים רק בשערים המשמשים יהודים ותיירים מהווה אפליה על רקע גזעני.
  • הצבת מגנומטרים בכל השערים היא הדרך היעילה ביותר למניעת פיגועים.
  • אי-הצבת המגנומטרים מהווה נטילת סיכונים מיותרים על חשבון חיי אזרחים ושוטרים.
  • החלטת המשיבים אינה סבירה ואינה עניינית.
טיעוני ההגנה
  • הסדרי הביטחון בהר הבית נקבעים משיקולים מקצועיים על פי הערכות מצב עדכניות וניסיון מצטבר.
  • כללי הביקור בהר הבית נקבעים על ידי הדרג המדיני ומיושמים על ידי המשטרה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת אפליה בהצבת המגנומטרים.
  • האם החלטת המשטרה בנושא הסדרי הביטחון סבירה ועניינית.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תשובת סגנית יועמ"ש מחוז ירושלים מיום 25.2.2024 המבהירה כי הסדרי הביטחון נקבעים משיקולים מקצועיים.

תגיות נושא

  • הר הבית
  • הסדרי ביטחון
  • אפליה
  • שיקול דעת מנהלי

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
אפליה
הטענה הועלתה ונדחתה
שיקולים זרים
הטענה הועלתה ונדחתה

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1816/24 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ר' רונן העותרת: תנועת בני הר המוריה, ע"ר נ ג ד המשיבים: 1. ח"כ איתמר בן גביר - השר לביטחון לאומי 2. ניצב דורון תורג'מן, מפקד מחוז ירושלים עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: עו"ד ברוך בן יוסף פסק-דין השופטת ר' רונן: עניינה של העתירה שלפנינו היא בבקשת העותרת כי נורה למשיבים לנמק מדוע לא יוצבו גלאי מתכות (להלן: מגנומטרים) בכל שערי הר הבית. לטענת העותרת, כיום מוצבים מגנומטרים רק בשערי הכניסה להר הבית מהם נכנסים יהודים ותיירים, ולא בשערים מהם נכנסים מוסלמים. לשיטתה, מצב דברים זה מפלה לרעה את היהודים והתיירים על רקע גזעני. עוד טענה העותרת כי הצבת מגנומטרים בשערי הר הבית היא הדרך הטובה והיעילה ביותר למניעת פיגועים; כי באי-הצבת המגנומטרים נוטלים המשיבים סיכונים מיותרים על חשבון חייהם של אזרחים ושוטרים; כי לא ניתן עוד להסתמך על החלטותיהם של גורמי הביטחון במדינה; וכי החלטת המשיבים באשר לאופן בו הוצבו המגנומטרים בהר הבית איננה סבירה ואיננה עניינית. ביום 14.2.2024 פנתה העותרת למשיב 1, השר לביטחון לאומי, בדרישה להעמיד מגנומטרים בשערי הר הבית לפני תחילת חודש הרמאדן; וביום 18.2.2024 פנתה העותרת למשיב 2, מפקד מחוז ירושלים באותה הדרישה. ביום 25.2.2024 נשלחה לעותרת תשובה לפנייתה על-ידי סגנית יועמ"ש מחוז ירושלים (להלן: תשובה מטעם המשיב 2). במסגרת התשובה הובהר כי "הסדרי הביטחון בהר הבית על כלל שעריו נקבעים משיקולים מקצועיים על פי הערכת מצב עדכנית מעת לעת ועל סמך הניסיון המצטבר בנושא". עוד הובהר כי כללי הביקור בהר הבית נקבעים על-ידי הדרג המדיני ומיושמים בשטח על-ידי משטרת ישראל. ביום 27.2.2024 שלח בא-כוח העותרת מכתב תשובה במסגרתו נטען פעם נוספת כי מתן אפשרות כניסה להר הבית ללא בדיקה של מגנומטר מהווה סכנה לציבור ובמיוחד לשוטרים המשרתים במקום. עוד נטען כי במכתב התשובה שנשלח לעותרת לא הייתה כל התייחסות לטענת האפליה כלפי יהודים ותיירים בכך שרק הם נאלצים לעבור במגנומטרים בכניסה להר הבית. על רקע האמור הוגשה העתירה דנן במסגרתה עתרה כאמור העותרת למתן צווים שיורו למשיבים להציב מגנומטרים בכל שערי הר הבית. בנוסף, העותרת עתרה למתן צו בינייים אשר יורה על הצבת מגנומטרים בכל שערי הר הבית במהלך חודש הרמאדן. דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה על נספחיה, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בהעדר עילה, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. כעולה מהאמור לעיל, העתירה דנן מכוונת כנגד הסדרי הביטחון בהר הבית. המשיבים הם האמונים על ביטחון הציבור ועל שמירת הסדר הציבורי בהר הבית. הסדרי הביטחון בהר הבית הם נושאים המצויים בליבת שיקול הדעת של הרשות המבצעת והם תוצר של איזונים עדינים בין שיקולים הנוגעים לדת, מדיניות חוץ, שיקולי ביטחון וסדר ציבורי (בג"ץ 2818/20 עציון נ' ראש הממשלה, פסקה 6 (19.5.2020) (להלן: עניין עציון); בג"ץ 8871/17 פואה נ' ניצב יום הלוי, מפקד מחוז ירושלים, פסקה 14 (14.12.2017)). כידוע, הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה אינו מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה של הרשות המוסמכת, והוא יתערב בהחלטתה רק ככל שנפל בה פגם מהותי היורד לשורש העניין (ראו מיני רבים: בג"ץ 8222/21 נעמה נ' מנהל אגף הסיעוד במשרד הבריאות, פסקה 18 (26.5.2022); בג"ץ 5787/18 רובינשטיין נ' לשכת הסיוע המשפטי מחוז ת"א, פסקה 6 (21.11.2018)). כך על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהחלטה המבוססת על שיקולי מדיניות ושיקולים ביטחוניים. הדברים אמורים אף ביתר שאת לאור הרגישות הדתית והמדיניות הייחודית ויוצאת הדופן של מתחם הר-הבית, בפרט בימים אלה. כפי שצוין לא אחת בפסיקתו של בית משפט זה, רגישותו הייחודית של מתחם הר הבית מחייבת אותנו לנקוט במשנה זהירות בבואנו להתערב בשיקול הדעת הרחב המוקנה לרשויות המופקדות על שמירת הסדר הציבורי ושלום הציבור במתחם (עניין עציון, פסקה 6; בג"ץ 6766/20 המטה למען ארץ ישראל נ' מפקד מחוז ירושלים (6.10.2020)). במקרה הנוכחי, העותרת לא העמידה תשתית ראייתית, אף לא ראשונית, לכך שההחלטה היכן יוצבו המגנומטרים התקבלה מטעמים לא עניינים, מתוך שיקולים זרים או שנפל בה פגם מהותי אחר היורד לשורש העניין. מנגד, מתשובת המשיב 2 לפנייתה עולה כי הסדרי הביטחון בהר הבית, ובפרט הצבת המגנומטרים בשעריו, נקבעים משיקולים מקצועיים המבוססים על הערכות ביטחוניות המתעדכנות מעת לעת, ועל הניסיון המצטבר בנושא. משכך, ולאור אמות המידה האמורות להתערבות בשיקול דעתם של המשיבים – לא מצאנו שהעתירה מבססת עילה להתערבות. סוף דבר: העתירה נדחית. משלא התבקשה תגובה – אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ה באדר א התשפ"ד (‏5.3.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 24018160_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il