פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1664/13

טבקין אלה נ. משרד הפנים

העותרת ביקשה לקבל אזרחות ישראלית כאלמנה של יהודי ולהמשיך בהליך המדורג לקבלת מעמד לאחר פטירת בן זוגה הישראלי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 07/03/2013 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1664/13 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מעמד בישראל — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה לקבל אזרחות ישראלית כאלמנה של יהודי ולהמשיך בהליך המדורג לקבלת מעמד לאחר פטירת בן זוגה הישראלי.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1664/13

טבקין אלה נ. משרד הפנים

העותרת ביקשה לקבל אזרחות ישראלית כאלמנה של יהודי ולהמשיך בהליך המדורג לקבלת מעמד לאחר פטירת בן זוגה הישראלי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת, אזרחית זרה שנישאה לישראלי, ביקשה לקבל אזרחות לאחר פטירת בעלה. משרד הפנים הפסיק את ההליך המדורג למתן מעמד, שכן לטענתו היא אינה עומדת בתנאים לאחר מות בן הזוג. העותרת פנתה לבג"ץ בבקשה לקבל אזרחות מכוח חוק השבות ולמנוע את הרחקתה. בית המשפט קבע כי העותרת אינה זכאית למעמד מכוח חוק השבות, שכן היא קיבלה מעמד מכוח נישואיה לפי חוק האזרחות. בנוסף, נקבע כי לבג"ץ אין סמכות לדון בעניינים אלו כערכאה ראשונה, שכן קיים סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים ובבית הדין למשמורת. העתירה נדחתה, אך ניתנה לעותרת שהות של 30 ימים לפנות לערכאות המתאימות, במהלכם לא תורחק מהארץ.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' רובינשטיין, ע' פוגלמן, צ' זילברטל
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • טבקין אלה

נתבעים

  • משרד הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרת זכאית לאזרחות מכוח חוק השבות בהיותה אלמנה של יהודי.
  • יש לאפשר לה להמשיך בהליך המדורג לקבלת אזרחות.
  • יש למנוע את הרחקתה מהארץ ולשחררה ממשמורת.
טיעוני ההגנה
  • העותרת אינה זכאית למעמד מכוח חוק השבות שכן לא עלתה לארץ מכוחו.
  • ההחלטה על הפסקת ההליך המדורג התקבלה בהתאם לנוהל לאחר פטירת בן הזוג.
  • קיים סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים בנוגע להליך המדורג.
  • השגה על החלטות משמורת צריכה להיעשות בבית הדין למשמורת.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותרת זכאית למעמד מכוח חוק השבות או מכוח חוק האזרחות.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • נוהל 5.2.0017 של משרד הפנים
  • סעיף 7 לחוק האזרחות

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי.
  • המשיב התחייב להימנע מהרחקת העותרת למשך 30 ימים כדי לאפשר לה לפנות לערכאות המתאימות.

הפניות לתיקים אחרים

תגיות נושא

  • חוק השבות
  • הליך מדורג
  • משרד הפנים
  • סעד חלופי
  • משמורת

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • התחייבות המשיב להימנע מהרחקת העותרת למשך 30 ימים
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק בג"ץ 1664/13 בבית המשפט העליון בג"ץ 1664/13 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט צ' זילברטל העותרת: טבקין אלה נ ג ד המשיב: משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד גרגורי גיימן בשם המשיב: עו"ד מוריה פרימן פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. עניינה של העתירה, שהוגשה ביום 4.3.13, בבקשת העותרת כי בית המשפט יורה למשיב להנפיק לה אזרחות ישראלית לפי חוק השבות, התש"י-1950 בהיותה אלמנה של יהודי, ולהתיר לה להמשיך "בהליך המדורג" לקבלת אזרחות. כן נתבקש צו ביניים שיורה למשיב להימנע מהרחקת העותרת מישראל ולשחררה ממשמורת. ב. העותרת, ילידת 1953, קיבלה ביום 25.3.12 רישיון לישיבת ארעי בישראל מכוח נישואיה לאזרח ישראלי. בעקבות פטירת בן זוגה הישראלי, למרבה הצער, כשמונה חודשים לאחר שהונפק לה הרישיון לישיבת ארעי, ובהתאם לנוהל 5.2.0017 "הטיפול בהפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים", הוחלט להפסיק את ההליך המדורג, שכן העותרת אינה עומדת עוד בתנאים המנויים בנוהל להעלאת עניינה בפני הועדה הבינמשרדית, והיא נתבקשה לעזוב את הארץ. ג. לטענת המשיב דין העתירה להידחות על הסף; באשר לבקשתה של העותרת כי יכירו בה כאלמנה של יהודי מכוח חוק השבות, דין העתירה להידחות בהעדר עילה, שכן העותרת לא עלתה לארץ מכוח חוק השבות כבת זוג של יהודי. ואילו ככל שהעותרת מבקשת לתקוף את החלטת המשיב בעניין הפסקת ההליך המדורג, לפניה סעד חלופי בדמות פניה לבית המשפט לענינים מינהליים. ככל שהמדובר במשמורת. סבור המשיב כי השגה לעניין זה מקומה בבית הדין למשמורת. ד. אכן אין בידינו להיעתר למבוקש. העותרת נישאה לאזרח ישראלי, וקיבלה מעמד בישראל על יסוד נישואיהם מכוח סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952. על העותרת לא הוחלו הוראות חוק השבות, והיא אינה זכאית למעמד מכוח היותה אלמנה של יהודי (בג"צ 3648/97 סטמקה נ' משרד הפנים, פ"ד נג(2) 728). כפי שגם עולה מתגובת המשיב, עיקר העתירה נוגע להחלתו של סעיף 7 לחוק האזרחות, שעניינו התאזרחות כשאחד מבני הזוג אזרח או מבקש להתאזרח. והנה על-פי סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 ופרט 12(2) לתוספת הראשונה לאותו חוק, עתירות בנוגע לסעדים או החלטות המבוססות על סעיף 7 לחוק האזרחות יידונו בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים. מכאן, כי לעותרת סעד חלופי בדרך של פנייה לבית המשפט לענינים מינהליים (בג"ץ 9600/09 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר הפנים (לא פורסם, 2.2.10); בג"ץ 4372/09 דבאקי נ' שר הפנים (לא פורסם, 9.7.09)); איננו רואים איפוא מקום לדיון בבית משפט זה, והדברים נאמרים בלא שנחוה דעה לגופו של הנושא. כך אף באשר להליך המשמורת – כפי שגם ציין המשיב, על העותרת למצות את ההליך הקבוע בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, וככל שתמצא לנכון לתקוף את החלטת בית הדין למשמורת שאליו יובא העניין, בידה לפנות לבית המשפט לענינים מינהליים. ה. רשמנו לפנינו את הצהרת המשיב כי הוא נכון להימנע מהרחקתה של העותרת לתקופה של 30 ימים, כדי לאפשר לה לפנות בעתירה לבית המשפט לענינים מינהליים. בתקופה זו גם תוכל לפנות לבית הדין למשמורת. ו. אין בידינו איפוא להיעתר למבוקש. ניתן היום, כ"ה באדר תשע"ג (7.3.13). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13016640_T02.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il