פלוני נ. מערך הגיור - משרד רוה"מ

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1447/20 לפני: כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. מערך הגיור - משרד רוה"מ 2. בית הדין הרבני - אגף הגיור 3. בית הדין הרבני הגדול ירושלים 4. הרב דוד ברוך לאו - הרב הראשי לישראל- נשיא בית הדין עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד בתיה כהנא דרור פסק-דין השופט ד' מינץ: עתירה זו מכוונת נגד החלטות בית הדין הרבני הגדול ובית הדין הרבני באגף הגיור, בהן נקבע כי לא ניתן לשנות את מעמדן האישי של עותרות 2 ו-3 (להלן: העותרות) ולגיירן, לבקשת אביהן, עותר 1 (להלן: העותר). בתמצית, העותר, אביהן הביולוגי של העותרות, אשר נולדו על ידי תרומת ביצית ופונדקאות בנפאל ביום 13.8.2015, פנה לבית הדין המיוחד לגיור קטינים בירושלים (להלן: בית הדין לגיור) בבקשה לפתוח בהליכי גיור בעניינן של העותרות. ביום 12.8.2018 קבע בית הדין לגיור כי לא ניתן לגייר את העותרות וזאת נוכח הנחיית הרב הראשי שאין לגייר בנות לאב יחידני, וכן מטעמים הקשורים ב"קומתו הרוחנית" של העותר. ביום 23.10.2018 הגיש העותר ערעור על ההחלטה לבית הדין הרבני גדול בירושלים. עניינו של העותר הוחזר לפני בית הדין לגיור, לאור צירופם של מסמכים נוספים בעניינו (בהחלטת בית הדין הרבני הגדול מיום 25.1.2019), אך בשלב מאוחר יותר הוקפא הדיון בעניין, וזאת משנודע כי מתקיימת בדיקה מערכתית בנושא גיורם של צאצאי אב יחידני, שמטרתה גיבוש נהלים והנחיות מתאימות לעניין (החלטת בית הדין לגיור מיום 5.2.2019 והחלטת בית הדין הרבני הגדול מיום 1.4.2019). לבסוף, לאחר שהגיש העותר בקשות לזירוז מתן החלטה על ידי בית הדין הרבני הגדול, ולאחר שנמצאה מוצדקת תלונה שהגיש לנציב תלונות הציבור על שופטים, ניתן ביום 13.1.2020 פסק דין על ידי בית הדין הרבני הגדול, אשר דחה את בקשת העותר לגייר את בנותיו. במסגרת פסק הדין צוין כי בהתחשב בכך שסיכויי הבקשה אינם גבוהים מלכתחילה, נוכח קיומו של ספק אם יש במסמכים שהוגשו כדי לאפשר גיור הקטינות, יש לדחות את הערעור. עם זאת, צוין כי לאחר שיקבעו נהלים לגבי גיור ילדים לאב יחידני, יוכל העותר לפנות לבית הדין לגיור ולבקש בחינה מחודשת של החלטתו בהתחשב בנהלים שייקבעו ובהתאמתו ההלכתית של האב לעניין הגיור באותו מועד שבו תוגש הבקשה. מכאן לעתירה שלפנינו. בעיקר טוען העותר כי פסק הדין שניתן בעניינו ניתן בחוסר סבירות קיצוני, שכן הוא נשען על הנחיה לא כתובה, היוצרת הפליה שאינה עומדת בכללי המשפט המנהלי ומנוגדת לטובת העותרות שכן היא מתייחסת לאוכלוסייה מסוימת בלבד – קטינים שנולדו לאבות חד-הוריים. כמו כן נטען כי בית הדין נשען בהחלטתו על שיקולי מדיניות שאינם ממן העניין ועל סמך בדיקה שאינה ממצה בעניינו של העותר וזאת תוך פגיעה קשה בכללי הצדק הטבעי. לפיכך התבקש להורות על ביטול החלטות בית הדין הרבני הגדול ובית הדין לגיור בעניינן של העותרות; ביטול ההנחיה שנמסרה בעל פה ואינה מוצגת בכתובים בעניין גיור בנותיו של אב חד-הורה; הסדרת הנחיות סבירות שוויוניות וברורות שיסייעו לרשות האחראית על הגיור בישראל לשקול את מלוא השיקולים הרלוונטיים ולסנן שיקולים זרים. דין העתירה להידחות. כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים, והתערבותו בהן מוגבלת מקרים בהם נפל בהחלטות פגם ממשי כגון חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק או במקרים חריגים אחרים המצדיקים הענקת סעד מן הצדק (ראו למשל לאחרונה: בג"ץ 1089/20 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 3 (10.2.2020); בג"ץ 739/20 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים, פסקה 8 (19.2.2020)). במקרה זה בית הדין הרבני הגדול התייחס באופן ענייני לבקשת העותר והבהיר כי נוכח התשתית העובדתית שהגיש, הרי שקיים ספק אם ניתן לאפשר גיור העותרות. עוד נקבע כי לאחר שיקבעו נהלים חדשים, יוכל העותר לפנות בבקשה חדשה בעניין, אשר תבחן כנדרש. החלטה כזו, המתייחסת לעניינו הפרטני של העותר ופותחת את הדלת בפניו לעתיד לבוא, לאחר גיבושם של נהלים חדשים, אינה מסוג ההחלטות המצדיקות התערבותו של בית משפט זה. העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט"ו באדר התש"פ (‏11.3.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 20014470_N01.docx יש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il