ראהם עבדאלהאדי מוסטפא נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1442/01 בפני: כבוד משנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת ד' ביניש העותרים: 1. ראהם עבדאלהאדי מוסטפא 2. מוסטפא זקי ושא נגד המשיבה: מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי פסק-דין עניינה של עתירה זו בבקשת העותרים כי יוצא צו על-תנאי אשר לפיו תתאפשר שהייתו של עותר מס' 2 באזור הרשות הפלסטינית (להלן: "הרשות"). עוד ביקשו העותרים כי יוצא צו ביניים אשר לפיו יימנע גירושו של עותר מס' 2 מן הארץ עד להכרעה בעתירה למתן צו על-תנאי. מתגובת המדינה עולה, כי העותר גורש מהארץ טרם נודע דבר הגשת העתירה ולפיכך הבקשה לצו ביניים התיתרה. באשר לבקשה לצו על-תנאי, דינה של העתירה להידחות. על פי הסכם הביניים, בקשות לאיחוד משפחות בתחומי הרשות צריכות להיות מוגשות לרשות הפלסטינית וזו מעניקה תושבות בכפוף לאישור מוקדם על ידי מדינת ישראל. [ראו: בג"ץ 8720/00 חסן ואח' נ' שר הפנים (טרם פורסם)]. בעתירה נטען כי העותרת מס' 1 הגישה עבור עותר מס' 2 בקשה לאיחוד משפחות, אך אין בעתירה כל אזכור לבקשה לאיחוד משפחות שהועברה מהרשות לידי מדינת ישראל, כנדרש. מטעם זה, בהעדר הפנייה מטעם הרשות הפלסטינית, אין המדינה בעל דין נכון להליכים. אשר על כן העתירה נדחית. ניתן היום, כ"ט בשבט תשס"א (22.2.2001). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי 01014420.N02 חכ/