בג"ץ 1433-21
טרם נותח
רן שכטר נ. משרד התחבורה
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
5
1
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 887/21
בג"ץ 1433/21
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופט (בדימ') מ' מזוז
כבוד השופטת ע' ברון
העותרות בבג"ץ 887/21:
1. המועצה האזורית עמק חפר
2. המועצה האזורית מנשה
העותרים בבג"ץ 1433/21:
רן שכטר ואח'
נ ג ד
המשיבים בבג"ץ 887/21:
1. משרד התחבורה
2. הוועדה לתשתיות לאומיות
3. רכבת ישראל
המשיבים בבג"ץ 1433/21:
1. משרד התחבורה
2. הוועדה לתשתיות לאומיות
3. ממשלת ישראל
4. משרד האוצר
5. רכבת ישראל בע"מ
עתירות למתן צו על תנאי
בשם העותרות בבג"ץ 887/21:
עו"ד שלמה ולדמן; עו"ד רויטל אפלבוים; עו"ד עמיחי ויינברג
בשם העותרים בבג"ץ 1433/21:
עו"ד אבידע שדה; עו"ד ירון סולברג
בשם המשיבה 3 בבג"ץ 887/21 ומשיבה 5 בבג"ץ 1433/21:
עו"ד סיון רוזנבלט
בשם המשיבים 4-1:
עו"ד רן רוזנברג
פסק-דין
השופט (בדימ') מ' מזוז:
ביום 11.12.2012 פורסמה למתן תוקף תכנית תשתית לאומית - המסילה המזרחית (להלן: תת"ל 22 ו- המסילה המזרחית). תת"ל 22 היא תכנית רחבת היקף, ליצירת מערך מסילתי לאורך כ- 65 ק"מ, לחיבור בין דרום הארץ לצפונה, תוך עקיפת גוש דן, ויצירת עורק תחבורה עיקרי לשינוע סחורות והסעת נוסעים במרחב המזרחי. התכנית כוללת בין היתר הקמה של 7 תחנות רכבת חדשות לאורך המסילה המזרחית, נוסף לשתיים קיימות, ובהן תחנת אחיטוב, הממוקמת ממזרח למושב אחיטוב, מושא עתירות אלה (להלן: תחנת אחיטוב).
בחלוף כמעט עשור ממועד אישור התכנית חלו מספר שינויים שונים להם השפעה על ביצוע תכנית תת"ל 22, ולענייננו חשובים שניים אלה:
ראשית, במישור התכנוני, מקודמת בימים אלה תכנית מתאר ארצית מס' 18/23, למקטע הדרומי של מסילת מנשה (להלן: תמ"א 18/23 ו- מסילת מנשה), כאשר למקטע זה של מסילת מנשה ממשק חיבור עם המסילה המזרחית שאושרה במסגרת תת"ל 22. במסגרת הדיונים בתמ"א 18/23, החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבניה ביום 7.1.2020 להורות על בחינת חלופות למיקום התחנות במקטע זה, ובמסגרת זו מוצעת הקמת תחנה בסמוך לבאקה-ג'ת-מאור, לא רחוק (4-3 ק"מ בקו אויר) מהמקום המיועד לתחנת אחיטוב (להלן: תחנת באקה-ג'ת-מאור).
שנית, במסגרת התכנית האסטרטגית למסילות ברזל שאושרה בשנת 2017, גובש בין היתר - על ידי רכבת ישראל, בהנחיית משרדי התחבורה והאוצר ובאישורם - מודל לתיעדוף הקמת תחנות רכבת חדשות מתוכננות, המבוסס על מספר פרמטרים, ובהם היקף הביקוש, המרחק מתחנות אחרות, עלויות תפעול, שיקולים הנדסיים ועוד (להלן: מודל התיעדוף). בהתאם לציון שמתקבל מהפעלת מודל התיעדוף לגבי כל תחנה חדשה מתוכננת נקבע סדר העדיפות להקמתה. בבחינת תחנת אחיטוב על פי המודל זכתה התחנה לניקוד נמוך הממקם אותה בקטגוריה של תחנות שאינן מומלצות לקידום. בהתאם לכך גובשה על ידי אגף התכנון במשרד התחבורה המלצה לדחות בשלב זה את הקמת התחנה עד לאחר השלמת הליכי התכנון של תמ"א 18/23 והחלטה סופית בנוגע לתחנה המוצעת בבאקה-ג'ת-מאור.
שתי העתירות שלפנינו הוגשו נוכח חששם, כנטען, של העותרים, כי אין בכוונת המשיבים לקדם את הקמת את תחנת הרכבת באחיטוב.
העתירה בבג"ץ 887/21 הוגשה ביום 8.2.2021 על ידי המועצה האזורית עמק חפר, אשר תחנת אחיטוב מתוכננת בתחום שיפוטה; ועל ידי המועצה האזורית מנשה, אשר התחנה ממוקמת בסמוך לתחום שיפוטה. בעתירתן מבקשות העותרות להורות על ביצוע העבודות להקמת תחנת אחיטוב או על ביצוע עבודות הכנה להקמת התחנה; ליתן להן זכות טיעון כתנאי מקדמי לקבלת ההחלטה בדבר אי הקמת התחנה; ולחלופין, ככל שכבר התקבלה החלטה שלא להקים את התחנה - להורות על ביטול ההחלטה.
העתירה בבג"ץ 1433/21 הוגשה ביום 1.3.2021 על ידי קבוצת תושבים המתגוררים ביישוב אחיטוב וביישובים נוספים סמוכים. גם בעתירה זו ביקשו העותרים להורות על הקמת התחנה או על ביצוע עבודות תשתית להקמתה, וכן נתבקש צו ביניים שיורה למשיבים להימנע מהמשך סלילת פסי הרכבת במקום שבו עתידה לקום התחנה. אציין כבר כאן כי הבקשה לצו ביניים נדחתה בהחלטה מיום 25.3.2021 (השופט נ' סולברג), לאחר קבלת תגובת המדינה.
טענתם העיקרית של העותרים היא כי בהחלטה שלא לקדם את הקמת תחנת אחיטוב יש משום שינוי של תת"ל 22, מבלי שבוצע הליך תכנוני כנדרש, ועל כן מדובר במהלך פגום ובלתי חוקי. כמו כן, העותרים מלינים על כך שלא בוצע הליך לשיתוף הציבור, וכי יש ליתן להם זכות טיעון כתנאי לכל החלטה שתתקבל בענין.
בתגובת משיבי המדינה ותגובת רכבת ישראל לעתירות פורטו עיקרי העובדות הצריכות לענין ביחס לתת"ל 22 ולתמ"א 18/23; למודל התיעדוף; וכן לענין הבחינה ההשוואתית בין תחנת באקה-ג'ת-מאור לתחנת אחיטוב. ולבסוף, לגבי ההחלטה שהתקבלה וטעמיה.
במסגרת התגובות צוין בין היתר, כי תחנת אחיטוב זכתה לציון נמוך בבחינה לפי מודל התיעדוף - בשל תחזית לביקוש נמוך של נוסעים, נגישות נמוכה נוכח מיקומה במרחב הכפרי בריחוק ממרכזים עירוניים ודרכים ראשיות, וכן בשל מורכבות ועלות גבוהה של הקמתה. זאת, לעומת החלופה של תחנת באקה-ג'ת-מאור, שגובשה במסגרת הליכי התכנון של תמ"א 18/23, המיועדת לשרת את אותו אזור אך נהנית מתחזית ביקושים גבוהה נוכח קרבה רבה יותר למרכזי אוכלוסייה עירוניים. לענין זה צוין כי בעוד בבאקה אל ג'רבייה מתגוררים כיום כ- 45,000 תושבים, עם תחזית גידול משמעותית, ותחנת באקה-ג'ת-מאור קרובה לדרכים ארציות מהירות (כביש 6 וכביש 9) ולאזור תעסוקה מתוכנן, הרי שבאחיטוב מתגוררים כ- 1,000 תושבים בלבד, והיא ממוקמת בלב שטח חקלאי שאינו מיועד לפיתוח לתעסוקה.
בהמשך לכך צוין, כי נוכח כל האמור הוחלט, בדיון שהתקיים ביום 10.2.2021 בראשות שרת התחבורה ובהשתתפות הגורמים המקצועיים מטעם המשיבים, שלא לקדם בשלב זה את הקמת תחנת אחיטוב, ולדחות את ההחלטה הסופית לגביה עד לאחר השלמת התכנון של מסילת מנשה במסגרת תמ"א 18/23. הודגש כי אין מדובר בביטול התכנון הסטטוטורי של תחנת אחיטוב במסגרת תת"ל 22, אלא אך בהחלטה שלא לקדם את ביצועה בשלב זה, בהתאם לסדרי העדיפויות של שלבי ביצוע המסילה המזרחית. לענין זה צוין כי קיימות תחנות רכבת נוספות בתכנית המסילה המזרחית שגם הן אינן מקודמות בשלב זה במסגרת סדרי העדיפויות שנקבעו.
נוכח כל האמור התבקשה דחיית העתירות על הסף, בהעדר עילה להתערב, כמו גם בשל טענות סף: אי צירוף משיבה ראויה - חברת נתיבי ישראל - המופקדת על ביצוע תכנית המסילה המזרחית; והיות העתירות בלתי עדכניות ולא אקטואליות, שכן התשתית העובדתית והמשפטית העומדת בבסיסן לא כוללת התייחסות להחלטת השרה. בתגובה מטעם רכבת ישראל הועלתה גם טענה לסעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים.
הודעות מפורטות על ההחלטה שנתקבלה כאמור נשלחו לבאי כוח העותרים בשתי העתירות, וביום 29.4.2021 הגישו העותרים בשתי העתירות בקשה מאוחדת לתיקון העתירות, על ידי הוספת נתיבי ישראל כמשיבה לשתי העתירות, וכן הוספת סעד בדבר "ביטול החלטת שרת התחבורה מיום 10.2.2021", לצד טיעון משלים קצר בנדון.
לאחר עיון בעתירות ובתגובות להן, ובחומרים שצורפו לעתירות ולתגובות, הגעתי למסקנה כי יש למחוק את שתי העתירות, תוך שמירת זכותם של העותרים, ככל שיחפצו בכך, להגיש עתירות חדשות - לאחר מיצוי הליכים ראוי, ותוך צירוף כלל המשיבים הרלבנטיים - אשר תתייחסנה לתשתית העובדתית והמשפטית העדכנית, ולנימוקים שעמדו ביסוד ההחלטה שהתקבלה, ואשר פורטו בתגובות המשיבים.
כמתואר לעיל, התשתית העובדתית והמשפטית שביסוד העתירות שהוגשו השתנתה באופן מהותי עם קבלת ההחלטה ביום 10.2.2021 על ידי שרת התחבורה: מעתירות שהוגשו נגד עיכוב או העדר יישום של מרכיב בתת"ל 22 הנוגע להקמת תחנת אחיטוב, לעתירות המבקשות לתקוף את ההחלטה שלא להקים בשלב זה את התחנה. העתירות אינן כוללות התייחסות להחלטה שהתקבלה ולטעמיה, לא במישור העובדתי, לא במישור המשפטי, וגם לא בהיבט הסעד. בנסיבות אלה, העתירות במתכונתן הנוכחית אינן אקטואליות יותר, ודינן להימחק (בג"ץ 5217-18 פורום קהלת נ' שר האנרגיה, פסקה 10 (27.12.2018)).
איני רואה מקום לאפשר תיקון המעוות על ידי תיקון העתירות, כפי שנתבקש, שכן אין מדובר בתיקון שולי או נקודתי, אלא בשינוי מהותי של כלל העתירות על כל מרכיביהן וסעדיהן.
אעיר לבסוף, כי ככל שהעותרים יבקשו להגיש עתירות חדשות, יהא עליהם להתייחס גם לטענה בדבר סעד חלופי, שהועלתה מטעם רכבת ישראל, לאור פסק הדין בבג"ץ 3467/17 רמי לוי נ' הוות"ל (29.5.2017). נוכח מסקנתי דלעיל איני רואה צורך לנקוט עמדה בענין זה.
אשר על כן העתירות נמחקות, תוך שמירת זכות העותרים להגיש עתירות חדשות בנדון, ככל שיחפצו בכך, לאחר מיצוי הליכים ראוי.
בנסיבות הענין לא יהא צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ט באייר התשפ"א (11.5.2021).
ש ו פ ט
ש ו פ ט (בדימ')
ש ו פ ט ת
_________________________
21014330_B05.docx אב
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il
1