פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1396/08

שלמה אלמון נ. שר הבינוי והשיכון

העותר ביקש להורות למשיבים להקצות לו דירה ציבורית ספציפית שלטענתו הובטחה לו בהסכם מחייב.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 06/04/2008 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1396/08 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה דיור ציבורי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להורות למשיבים להקצות לו דירה ציבורית ספציפית שלטענתו הובטחה לו בהסכם מחייב.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1396/08

שלמה אלמון נ. שר הבינוי והשיכון

העותר ביקש להורות למשיבים להקצות לו דירה ציבורית ספציפית שלטענתו הובטחה לו בהסכם מחייב.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר, אדם בעל נכות קשה, עתר לבג"ץ בבקשה לחייב את משרד הבינוי והשיכון להקצות לו דירה ציבורית ספציפית, לאחר שלטענתו הובטחה לו והוא חתם על טופס הסכמה, אך המשרד חזר בו מההחלטה. המדינה טענה כי העתירה אינה מתאימה לדיון בבג"ץ שכן קיים סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים. בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע כי בהתאם לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, הסמכות לדון בהחלטות הנוגעות לדיור ציבורי נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים, ולכן דחה את העתירה על הסף.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' גרוניס, מ' נאור, א' חיות
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • שלמה אלמון

נתבעים

  • שר הבינוי והשיכון
  • משרד הבינוי והשיכון
  • ועדת חריגים של משרד השיכון
  • ממשלת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המשיבים הפרו התחייבות לשריין לו דירה ספציפית
  • טופס עליו חתם מהווה הסכם מחייב
  • קיימת אפליה בקבלת הדיור הציבורי
  • יש להתחשב בצרכיו הרפואיים המיוחדים
טיעוני ההגנה
  • קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים
  • ההחלטה התקבלה מכוח חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי והנהלים הרלוונטיים
מחלוקות עובדתיות
  • האם הטופס עליו חתם העותר מהווה הסכם מחייב
  • האם קיימת עילה להתערבות בג"ץ בשאלת הקצאת הדירה

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי

הפניות לתיקים אחרים

תגיות נושא

  • דיור ציבורי
  • סעד חלופי
  • בג"ץ
  • דין מינהלי

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

אפליה
הטענה הועלתה ונדחתה
הבטחה מנהלית
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 1396/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1396/08 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות העותר: שלמה אלמון נ ג ד המשיבים: 1. שר הבינוי והשיכון 2. משרד הבינוי והשיכון 3. ועדת חריגים של משרד השיכון 4. ממשלת ישראל עתירה למתן צו על תנאי העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד אמיר אילאיל פסק-דין השופטת מ' נאור: 1. העותר, בעל נכות רפואית קשה, מתגורר בדירה ציבורית. העותר פנה למשיבים בבקשה לקבל דירה ציבורית חלופית. ועדת אכלוס עליונה במשרד הבינוי והשיכון הציעה לעותר ביום 16.7.2007 החלפת הדירה בדירת קרקע. העותר חתם באותו יום על טופס של חברת עמידר והסכים לקבלת הדירה המוצעת. עם זאת, ביום 8.11.2007 הודיע משרד הבינוי והשיכון לעותר כי הוחלט שלא להקצות את הדירה המוצעת. מאוחר יותר הודיע מנכ"ל עמידר לעותר כי הדירה יועדה על-ידי משרד הבינוי והשיכון לזכאי אחר. בעתירה העותר תוקף החלטה זו בטענה כי המשיבים הפרו את התחייבותם לשריין לו את הדירה המוצעת וכי הטופס עליו חתם ביום 16.7.2007 הוא הצעה ששוכללה להסכם מחייב. לפיכך מבקש העותר, שאינו מיוצג, צו על תנאי שיורה למשיבים לכבד את ההסכם ולהעניק לו את הדירה המוצעת בדיור ציבורי. 2. המשיבים נתבקשו להגיש תגובה מקדמית ובה התייחסות גם לשאלת קיומו של סעד חלופי. לטענת המשיבים עניינה של העתירה בבקשת העותר לקבל דירה ציבורית ספציפית שלטענתו הובטחה לו, כאשר ההחלטה בעניינו התקבלה מכוח חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998 ומכוח הנהלים הרלוונטים. לפיכך קיים בענייננו לטענת המדינה, סעד חלופי בפניה לבית המשפט לענינים מינהליים. 3. העותר, שכאמור אינו מיוצג, הודיע כי אינו סבור שבעניינו מתקיים סעד חלופי, כיוון שעתירתו נוגעת לצרכיו הרפואיים המיוחדים ולאפלייתו בקבלת דיור ציבורי, וכי בשני עניינים אלה לא קיים סעד חלופי בבית המשפט לענינים מינהליים. 4. דין העתירה להידחות על הסף עקב קיומו של סעד חלופי. העותר תוקף החלטה שקיבל משרד הבינוי והשיכון בעניין שיכונו בדיור ציבורי וזאת מכוח חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998 ובהתאם לנהלים לניהול נכסי הדיור הציבורי. סעיף 13 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 קובע כי הסמכות לדון בהחלטה מסוג זה – בעניין דיור ציבורי – נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים. על העותר להעלות אפוא טענותיו, לרבות טענותיו בנושאים הרפואיים והאפליה, בבית המשפט לעניינים מינהליים המצוייד גם בסמכות ובכלים דיוניים לבדיקת עניינו (ראו בג"ץ 4969/06 ונונו נ' משרד השיכון והבינוי (לא פורסם, מיום 28.3.2007)). 5. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, ‏א' ניסן, תשס"ח (6.4.2008). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08013960_C05.doc עע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il