פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1134/21

מפלגת אנחנו ביחד- לסדר חברתי חדש נ. כנסת ישראל

עתירה לביטול הוראות בחוק הבחירות לכנסת הנוגעות להסכמי עודפים ואחוז החסימה בטענה לאפליה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 21/02/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1134/21 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה חוק הבחירות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה לביטול הוראות בחוק הבחירות לכנסת הנוגעות להסכמי עודפים ואחוז החסימה בטענה לאפליה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1134/21

מפלגת אנחנו ביחד- לסדר חברתי חדש נ. כנסת ישראל

עתירה לביטול הוראות בחוק הבחירות לכנסת הנוגעות להסכמי עודפים ואחוז החסימה בטענה לאפליה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

מפלגת 'אנחנו ביחד' הגישה עתירה דחופה נגד הוראות חוק הבחירות לכנסת, בטענה כי שיטת חישוב הקולות בהסכמי עודפים ואחוז החסימה מפלה לרעה מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף. הנימוקים המרכזיים היו: אי-מיצוי הליכים (העותרת לא פנתה למשיבים לפני הגשת העתירה), העדר תשתית משפטית מספקת לטענות החוקתיות, וקביעה כי הסדרי הבחירות הקיימים אינם פסולים. בנוסף, צוין כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר סמוך למועד הבחירות.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' עמית, נ' סולברג, ד' מינץ
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מפלגת אנחנו ביחד - לסדר חברתי חדש

נתבעים

  • כנסת ישראל
  • היועץ המשפטי לממשלה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הוראות סעיפים 81(א) ו-82(א) לחוק הבחירות מפלות בין מפלגות שעברו את אחוז החסימה לבין אלו שלא עברו אותו.
  • שיטת חישוב הקולות בהסכמי עודפים פוגעת בעקרון השוויון.
טיעוני ההגנה
  • לא הוגשה פנייה מוקדמת למשיבים (אי-מיצוי הליכים).
  • העתירה אינה מבוססת על תשתית משפטית ראויה.
  • אחוז החסימה והסדרי הבחירות אינם פסולים כשלעצמם.
  • העתירה לוקה בשיהוי ניכר.

תגיות נושא

  • בחירות
  • אחוז חסימה
  • הסכמי עודפים
  • שוויון
  • מיצוי הליכים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

3000

טענות מנהליות

אפליה
הטענה הועלתה ונדחתה
פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1134/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ העותרת: מפלגת אנחנו ביחד - לסדר חברתי חדש נ ג ד המשיבים: 1. כנסת ישראל 2. היועץ המשפטי לממשלה עתירה דחופה למתו צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד מוש חוג'ה פסק-דין השופט ד' מינץ: העתירה שלפנינו מכוונת נגד הוראות סעיפים 81(א) ו-82(א) לחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), התשכ"ט-1969. במסגרת העתירה התבקש בית המשפט להורות "בדחיפות – ובטרם יחלוף המועד להגשת הסכמי עודפים לוועדת הבחירות המרכזית" על ביטול הוראות סעיפים אלו, אשר לטענת העותרת מפלים אפליה קשה בין מפלגות שעברו את "אחוז החסימה", אשר הסכם העודפים ביניהן מביא לספירת קולות מצביעיהן במניין הקולות הכשרים לחלוקת מנדטים, לבין מפלגות שלא עברו את "אחוז החסימה" אשר קולות מצביעיהן אינם מחושבים במניין הקולות הכשרים לחלוקת המנדטים. דין העתירה להידחות על הסף. בית משפט זה חזר והורה בשורה ארוכה של פסקי דין כי הכלל בדבר מיצוי הליכים בטרם פנייה לבית משפט זה תקף גם כאשר מדובר בעתירה התוקפת תוקפו של חיקוק (ראו למשל: בג"ץ 267/21 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר האוצר, פסקה 4 (24.1.2021); בג"ץ 5746/20 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת, פסקה 14 (30.8.2020); בג"ץ 4753/20 ארגון מנהלי בריכות שחייה נ' ממשלת ישראל (12.7.2020)). העותרת לא צירפה כל מסמך המתעד פניה למשיבים בטרם הוגשה העתירה. בנוסף, קשה לראות את העתירה ככזו העומדת על תשתית משפטית ראויה. כפי שנפסק לא פעם, אין די בטענה כללית לפגיעה בזכויות חוקתיות כדי לבסס עתירה המבקשת לבטל הוראת חוק. טענה לפגיעה חוקתית אינה יכולה להישמע בעלמא, אלא יש לבססה כדבעי (ראו למשל: בג"ץ 8568/19 אני ואתה – מפלגת העם הישראלית נ' כנסת ישראל, פסקאות 6 ו-7 (22.1.2020)). מה גם, שענייננו בטענה לפגיעה חריפה בעקרונות הדמוקרטיה שעה שנקבע זה מכבר על ידי בית משפט זה כי "אחוז החסימה נמנה עם שורת הסדרי בחירות בישראל החורגים מעיקרון השוויון המוחלט, אשר אינם פסולים כשלעצמם בהתחשב במגוון הרחב של שיטות בחירה וכללי בחירות אפשריים הכלולים במושג 'משטר דמוקרטי'" (בג"ץ 3166/14 גוטמן נ' היועץ המשפטי לממשלה – מדינת ישראל, פסקה 26 (12.3.2015)). יתר על כן, הסעד המבוקש נוגע לאירועים "שיתרחשו בבחירות הקרובות, שנקבעו לתאריך 23.3.2021", ובמובן זה, העתירה לוקה בשיהוי ניכר, על אף שמדובר במפלגה חדשה שלא השתתפה בבחירות הקודמות. העתירה נדחית אפוא. העותרת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ט' באדר התשפ"א (‏21.2.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21011340_N02.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il