נוריאל שמונוב נ. השר לענייני בטחון פנים

החלטה בתיק בג"ץ 11109/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 11109/07 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ח' מלצר העותר: נוריאל שמונוב נ ג ד המשיבים: 1. השר לענייני בטחון פנים 2. המפקח הכללי של משטרה 3. מאיר פינדר 4. ד.י.א.ן. בע"מ עתירה למתן צו ביניים וצו על תנאי בשם העותר: עו"ד קובי שקד בשם המשיבים 1 ו-2: עו"ד אילאיל אמיר בשם המשיב 3: עו"ד גיל דפני בשם המשיבה 4: עו"ד דור נתן פסק דין השופט א' רובינשטיין: א. עתירה ובקשה לצו ביניים שעניינן בקשתו של העותר למנוע פינויו מהנכס הידוע כחלקה 18 בגוש 7072, הנמצא בבעלות המשיב 3. משטרת ישראל הודיעה לעותר כי היא עומדת לפנותו מהנכס בבוקר יום ראשון, ה-30.12.07, בעקבות תלונת המשיב 3 נגדו בגין פלישה, ועל כן הוגשה העתירה ביום 28.12.07. ב. בעתירה נטען כי במהלך חודש נובמבר 2007 קישרה השוכרת הקודמת של הנכס בין העותר למשיב 3, במטרה שהעותר ימשיך את השכירות בנכס במקומה. בין הצדדים נערכה פגישה ביום 5.12.07, בה סוכם - לטענת העותר - כי ישכור את הנכס ויהיה רשאי להיכנס אליו בתום תקופת השכירות של השוכרת הקודמת, דהיינו ביום 7.12.07, על מנת לערוך בו שיפוצים ולהתאימו לצרכיו. לטענתו סוכם עוד כי חוזה כתוב ייחתם בין הצדדים במועד מאוחר יותר. על פי הכתוב בעתירה, העותר נכנס לנכס והחל לבצע בו שיפוצים כפי שסוכם. עוד נטען כי זמן קצר לאחר מכן חזר בו המשיב 3 במפתיע מהסכמתו, והודיע לעותר כי הוא מוכר את הנכס למשיבה 4, ואף פנה למשטרת ישראל בבקשה לפנות את העותר מן הנכס בכוח. ג. העתירה הוגשה ביום שישי, ה-28.12.07, ויחד עימה בקשה למתן צו ביניים, שיורה למשיבים 1 ו-2 להימנע מלסייע למשיב 3 לפנות את העותר מן הנכס. בהחלטה שניתנה עוד באותו היום נתבקשה תגובת המשיבים עד ליום 31.12.07, בכפוף להפקדה של 15,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית להבטחת הוצאות המשיבים או מי מהם. מפאת קוצר הזמנים, ולא בלי היסוס, ניתן גם צו המורה כי הפינוי לא יבוצע על ידי המשטרה, תוך הערה כי בידי העותר לפנות להליך אזרחי אם לא עשה זאת עד לאותו מועד. ד. (1) בתגובת המשיב 3 שנתקבלה ביום 31.12.07 נטען כי העותר לא גילה לבית המשפט את מלוא העובדות הרלבנטיות לעתירה. כפי הנטען, המשיב 3 אכן קיים משא ומתן עם העותר לעניין שכירת הנכס, אך יידע אותו כי הוא מצוי בשלבים אחרונים של משא ומתן מקביל לקראת מכירת הנכס למשיבה 4, וכי השכרת הנכס לעותר תלויה גם בהסכמתה כתנאי לכל התקדמות במשא ומתן ביניהם. לטענת המשיב 3, עובדה זו הוסתרה על-ידי העותר מפני בית המשפט, כמו גם שהעותר עצמו פנה למשיבה 4 לקבל את הסכמתה לשכירות וזו לא ניתנה לו. עוד נטען, כי העותר לא גילה את העובדה שעל מנת לבצע את עבודות השיפוצים בנכס פרץ מנעול שהתקין המשיב 3 על דלתותיו ביום 19.12.07, לאחר שגילה שהעותר נכנס אליו ללא היתר. (2) בתגובת המשיבים 1 ו-2, אף היא מיום 31.12.07, נטען כי דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי בפניה לבית משפט השלום להכריע בסכסוך ובבקשה למתן צו ביניים שם, וכן בגין אי-גילוי עובדה מהותית הרלבנטית לעתירה והיא פריצת המנעול שהתקין המשיב 3, כאמור. עוד טענו המשיבים 1 ו-2 כי דין העתירה להידחות לגופה, משום שבטרם החליטה המשטרה לסייע בידו של המשיב 3 ערכה חקירה ממצה בעניין. במסגרת חקירה זו נגבתה עדות הן ממשיב 3 והן מהעותר, אשר הבהיר כי לא קיבל אישור מהמשיב 3 להיכנס לנכס, אלא מבן זוגה של השוכרת הקודמת, וכי לשם המשך ביצוע השיפוצים אכן ניסר מנעול שהתקין המשיב 3 על הנכס. כן נחקר בן זוגה של השוכרת הקודמת של הנכס, שנכח בישיבה שנערכה ביום 5.12.07, ומחקירתו עלה כי המשיב 3 הבהיר באופן חד משמעי כי הוא מצוי על סף עסקת מכירה לגורם אחר, ולא סיכם דבר עם העותר. (3) בתגובת המשיבה 4 נאמר, כי טיוטת חוזה שכירות שצורפה לעתירה ושנטען כי נמסרה לעותר על-ידי המשיב 3, הוכנה במשרד בא כוחה של משיבה 4 לעניין אחר ולא יועד לעותר. ועוד נאמר, כי בין משיבה 4 למשיב 3 נחתם הסכם מכר (צורף לתגובת משיב 3). ה. (1) לאחר העיון בתשובות, באתי לכלל מסקנה כי אין להיעתר לעתירה. מעיון בתשובות שנתקבלו עולה כי ביסוד עתירה זו סכסוך אזרחי המתאים להידון בערכאה משפטית רגילה. עיקרו של הסכסוך אינו מצוי בתלונה על דרכה של המשטרה בפרשה, שהיא משנית, אלא בשאלת הזכויות עצמן. סעד חלופי מצוי לעותר בבקשה לצו ביניים שינתן בבית משפט השלום במסגרת הליך שינוהל שם, אם יחפוץ בכך העותר, מבלי להביע כל עמדה שהיא בעניין כמובן. אוסיף, כי כפי שנטען, לעותר היו ידועים פרטים מהותיים שהיו רלבנטיים לעתירה, והוא נמנע מציונם בעתירתו. יהיו אשר יהיו טענות העותר באשר להסכם בעל-פה ובאשר למנעול, היה עליו לציין נושא זה, כמו גם את מלוא העובדות הנוגעות לאירועי הפגישה ב-5.12.07 ואשר סביבה. לכך משנה תוקף כאשר האמור הוא בבקשה למתן צו ביניים שהוגשה במעמד צד אחד ובסד זמנים כגון דא. (2) ואולם, העתירה ככזאת עניינה פעולת המשטרה וחוקיותה, הא ותו לא. בבחינת העובדות כעולה מטענות הצדדים נראה על פניו כי פעולות המשטרה היו כדין. החוק מתיר לאדם להשתמש במידה סבירה של כוח על מנת לפנות אחר שפלש למקרקעין שבחזקתו, תוך שלושים יום מיום התפיסה. (ס' 18 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 וכן לדוגמא בג"צ 109/70 המוטראן הקופטי האורתודוכסי של נ' שר המשטרה, פ"ד כח(1) 225 (1971)). מבלי שאדרש למקרה זה דווקא, בעולם של "כל דאלים גבר" יש לעודד את המשטרה לסייע לפינוי פלישות, כמובן לאחר בדיקה עובדתית כמיטב יכולתה. במקרה דנא, עם תום תקופת השכירות של השוכרת הקודמת חזרה החזקה לבעלים, דהיינו המשיב 3, ומכל מקום לא נטען אחרת לעניין זה. בתי המשפט הביעו הסתייגות מעשיית דין עצמית, המסכנת את שלום הציבור והסדר הציבורי (ראו פרשת המוטראן הקופטי האורתודוכסי לעיל וכן רע"א 4311/00 מדינת ישראל נ' אליעזר בן שמחון, פ"ד נח(1), 827 (2003)), ולכן עדיפה במצבים כאלה פניה לסיועה של המשטרה. חובתה של המשטרה לסייע לבעל החזקה במקרה של פלישה מותנית בשני תנאים: טריות הפלישה, ווידוא כי מעשה הפלישה אינו מוטל בספק (בג"צ 477/81 בן ישראל נ' המפקח הכללי של המשטרה, פ"ד לו(4) 349 (1982); בג"צ 3713/06 טל השקעות ובנין בע"מ נ' מפקד פיקוד מרכז - האלוף יאיר נווה (לא פורסם, 2006)). (2) נחה דעתי למקרא החומר כולו, כי בטרם קיבלה המשטרה החלטה לפנות בכוח את העותר מן הנכס נערכה חקירה ראויה בעניין, ואף התקבל אישור היועצת המשפטית במחוז תל אביב של המשטרה. הפניה למשטרה נעשתה בטרם חלפו שלושים יום, והחלטת המשטרה לפנות את העותר בכוח מהנכס התקבלה לאחר שהגורמים הרלבנטיים במשטרה שוכנעו כי כניסתו של העותר לנכס נעשתה שלא כדין. משום כך, איני מוצא לנכון להתערב בהחלטה זו, מבלי להידרש לסכסוך האזרחי עצמו. ו. אציע שלא להיעתר לעתירה. משכך, בטל גם צו הביניים שניתן ביום 28.12.07. אין באמור לעיל בכדי למנוע ממי מהצדדים לפנות לערכאה האזרחית המתאימה. העותר ישלם למשיב 3 שכר טרחת בא כוחו בסך 2,500 ₪, וסכום זהה של שכר טרחה למשיבים 1 ו-2 יחדיו, וכן שכר טרחה בסך 1,000 ₪ לבא כוח המשיבה 4. ניתן היום, כ"ד טבת התשס"ח (2.1.08). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07111090_T02.doc רש מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il