יצחק קסבי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 1059/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1059/06 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ח' מלצר המערער: יצחק קסבי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 21.12.05 בתפ"ח 1142/04 שניתן על-ידי כבוד השופטים ב' אופיר-תום, מ' סוקולוב וי' שלנר תאריך הישיבה: כ"ג באדר התשס"ט (19.3.09) בשם המערער: עו"ד גלית בש בשם המשיבה: עו"ד אבי וסטרמן פסק-דין המשנה לנשיאה א' ריבלין: 1. המערער, גבר בן 69, הורשע על ידי בית המשפט המחוזי (כבוד השופטים ב' אופיר-תום, מ' סוקולוב וי' שנלר) בביצוע שורה של עבירות מין בשני מתלוננים קטינים: האחד – כבן שתים עשרה וחצי, והשני – כבן ארבע עשרה שנה. מהכרעת הדין עולה כי המערער נהג להזמין לביתו קטינים שונים שגרו בשכונת מגוריו, בהם גם הקטינים האמורים. בהיותם בביתו, נהג המערער להציע להם ממתקים ושתיה, להציג בפניהם סרטים פורנוגרפיים ולאונן בפניהם ויחד עימם. המערער ביצע בשני הקטינים האמורים מעשים מגונים ומעשי סדום, כל זאת לצד הזמנתם לעשן ביחד עימו סמים שהחזיק בביתו. לאור האמור הורשע המערער, לאחר ניהול פרשת הוכחות ארוכה, בעבירות של מעשי סדום וניסיון למעשה סדום בנסיבות של אינוס; מעשים מגונים בנסיבות של אינוס; מעשים מגונים בפומבי בפני אדם שטרם מלאו לו 16 שנה; וכן בעבירות שימוש בסמים והדחת קטין לסמים מסוכנים ובעבירת תקיפה, הכל כמפורט בהכרעת הדין. זאת ועוד. התברר, כי בעוברו את העבירות המתוארות, היה המערער אסיר ברישיון. המערער הורשע בשנת 1993 בעבירות של בעילת קטינה ומעשה סדום בקטין, אשר בגינן נגזרו עליו, לאחר החמרת עונשו על ידי בית המשפט העליון, 12 שנות מאסר בפועל. הוא שוחרר מן המאסר לאחר ניכוי שליש בגין התנהגות טובה, והיה, אפוא, בעת ביצוע המעשים אסיר ברישיון. 2. בבואו לגזור את עונשו של המערער, ציין בית המשפט המחוזי כי מדובר בנאשם "שלא למד דבר ולא הסיק דבר מעונשו החמור בעבר. שהרי, רק פרק זמן קצר חלף מאז שחרורו המוקדם מן הכלא, עד ששב וביצע אותן עבירות עצמן, בקטינים אשר ניקרו על דרכו, בהיותו עדיין אסיר ברישיון". בית המשפט הגיע למסקנה כי מדובר ב"מקרה קיצוני של עבריין מין, שאין מנוס מלשוב ולהרחיקו מן החברה לתקופה משמעותית, למען שלומם וביטחונם של ילדים קטנים שעשויים ליפול שוב לידיו". "מעשה נפשע כמו זה הנדון בפנינו" – הוסיף בית המשפט וקבע – "של ניצול גופו של קרבן קטין תוך משיכתו על ידי פיתויים לסיפוק יצריו השפלים של... המבוגר, הוא מעשה שאין לו כפרה. במיוחד כך, לאור התיאורים הפלסטיים שהעמידו הקטינים בפנינו... בהם התיאורים המזעזעים של מעשי המין שעשה הנאשם בגופם של הקטינים, כנגד כספים קטנים שנתן בידיהם בתמורה, וכנגד 'הנאות' אחרות שהציע להם בביתו". הודגש כי כל הילדים אותם הזמין המערער לביתו, היו ילדים ממשפחות עולים שטרם התערו בארץ והתקשו להתמודד עם קשיי קיום אלמנטרי. לאור האמור קבע בית המשפט המחוזי כי האינטרס הראשון במעלה בגזירת עונשו של המערער הוא הרחקתו מן החברה לפרק זמן ממושך, לשם הגנה על שלומם של ילדים, שעשויים להוות קרבנות פוטנציאליים שלו. 3. בית המשפט נתבקש להתחשב בכך שהמערער לא פעל, לטענתו, בכפייה כלפי הקטינים כמו גם בגילו המתקדם של המערער, ואולם, שיקולים אלה נדחו כולם על ידי בית המשפט קמא. נקבע כי "הסכמתו של קרבן עבירת מין רך בשנים, בכל הנוגע להפקרת גופו ליצריו המעוותים של אדם בוגר, לאו הסכמה היא...", מה עוד שחלק מן המעשים נעשו בכוח ובהעדר הסכמת הקטין. אשר לגילו של המערער, קבע בית המשפט כי מאחר שהמערער עשה את שעשה על אף גילו, אין לראות בגורם הגיל נימוק לקולא. בנוסף, נדחתה בקשת הסנגור כי השליש שנוכה מתקופת מאסרו הקודמת של המערער ירוצה בחופף לעונש שיוטל עליו: "מידת הרחמים לה עתר הסניגור..." – כך נפסק – "צריך שתכוון לעבר קרבנותיו של הנאשם – אשר הנזק שנגרם להם מידיו, אין לו שיעור – ולא כלפי מי שהפיק הנאה מעוותת מן המעשים שפגעו בגופם ובנשמתם של הקטינים שנפלו לידיו". בסיכומו של דבר גזר בית המשפט על המערער עונש מאסר בפועל לתקופה של 15 שנה, תוך שהוא מציין כי אין הוא ממצה את הדין עם המערער בשל גילו (65 שנה בעת מתן גזר הדין), ובהתחשב בכך שישתחרר מן הכלא בגיל מבוגר מאד ולא יהווה עוד סיכון ממשי לסביבתו. לעונש זה נוספו לריצוי, כאמור, עוד 4 שנות מאסר בפועל – הן שנות המאסר שנוכו כ"שליש" ממאסרו הקודם של המערער. 4. הערעור שלפנינו מכוון אך ורק כנגד העונש שנגזר על המערער. בנימוקי הערעור המפורטים, כמו גם בטיעונה לפנינו, ביקשה הסנגורית להאיר את עינינו לאישיותו הפתולוגית של המערער. היא הדגישה כי מדובר באדם חולה, ששב ועבר עבירות מסוג פדופיליה גם בתוך תקופת הרישיון ממאסר קודם על עבירות קודמות מתוך תפיסה מעוותת של המציאות. צוין כי לאור תוחלת החיים של גברים בישראל, המאסר שנגזר על המערער שקול למאסר עולם שאינו קצוב. עוד נטען כי המערער נכון לקבל כל טיפול רפואי או נפשי שיידרש, ואולם לאור מדיניות שרות בתי הסוהר, ניתן טיפול כזה רק בשלב האחרון של המאסר, ובכך לא יהא כדי לסייע למערער לאור גילו. לאור כל זאת, נתבקשנו להורות על הזמנת תסקיר שרות מבחן בעניינו של המערער, כדי לבחון דרכי ענישה אחרות וכדי לאפשר לו לקבל טיפול במסגרת שרות בתי הסוהר או במסגרת הוסטל חיצוני. המדינה מצידה סבורה כי דין הערעור להידחות וכי העונש שנגזר על המערער משקף את חומרת מעשיו. בין השאר הודגש בפנינו כי המערער לא נטל אחריות על מעשיו אלא ניהל את המשפט במלואו, דבר שחייב את המתלוננים למסור את עדותם. עוד צוין כי על אף נכונותו של המערער לעבור טיפול, הרי שבהתחשב במועד שחרורו הצפוי (בשנת 2023) ובמשאבים המוגבלים המוקצים לכך, לא ניתן לטפל בו, שלא על חשבון אסיר אחר הצפוי להשתחרר בקרוב. 5. שקלנו היטב את טענות המערער, אולם לא מצאנו מקום להתערב בעונש שנגזר עליו. אין חולק כי המערער הוא "פדופיל בלתי נשלט", כהגדרת בית משפט קמא, שביצע עבירות נפשעות בקטינים, תוך ניצול גילם הצעיר ומצוקתם. עונש המאסר בן 15 השנים שהוטל על המערער משקף נכונה את חומרת המעשים בהם הורשע ואת הצורך בהגנה על ציבור הקטינים מפניו. בנסיבות אלה לא שוכנעו גם, כי בית המשפט המחוזי שגה משלא הזמין תסקיר שרות מבחן לעניין עונשו של המערער. אכן, לא בכל מקרה יש צורך בתסקיר מבחן, ובמקרה שלפנינו, נראה שלא היה בקבלת תסקיר כדי להועיל למערער. על אף האמור סברתי כי אין להתעלם מגילו המתקדם של המערער ומן הטענה כי עונש המאסר שהוטל עליו, בצירוף ארבע שנות המאסר שנוספו בשל הפרת תנאי הרישיון, שקול למאסר עולם. במקרה של המערער, גישתו של שרות בתי הסוהר לפיה הטיפול לעברייני מין ניתן רק לקראת סוף המאסר, משמעה גם כי המערער לא יוכל לצאת לחופשות בתקופת מאסרו. בית משפט זה קרא לא אחת לשירות בתי הסוהר להכשיר כוח אדם טיפולי לעברייני מין (ראו למשל ע"פ 3345/07 מדינת ישראל נ' אסולין; רע"ב 2026/09 מדינת ישראל נ' מגן) ואף אנו מצטרפים לקריאה זו. בנסיבות המקרה שלפנינו, נכון לשקול, במידת האפשר ובהתחשב במגבלת המשאבים עליה עמדה המדינה, את הקדמת הטיפול במערער. בנוסף, הייתי מציע לחברי להקל במעט עם המערער, במובן זה שעונש המאסר בן 15 השנים שהוטל עליו יחפוף בשנתיים את עונש המאסר שהופעל במצטבר, בשל הפרת תנאי רישיון האסיר. ניתן היום, ז' בניסן התשס"ט (1.4.2009). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06010590_P08.doc גח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il