פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 10552/04

דאנא זיאד אלנג'אר נ. שר הפנים

העותרת עותרת לקבלת תעודת זהות ישראלית ומעמד בישראל מכוח לידתה בירושלים ונישואיה לאזרח ישראלי.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 30/11/2005 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 10552/04 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מעמד בישראל — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת עותרת לקבלת תעודת זהות ישראלית ומעמד בישראל מכוח לידתה בירושלים ונישואיה לאזרח ישראלי.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 10552/04

דאנא זיאד אלנג'אר נ. שר הפנים

העותרת עותרת לקבלת תעודת זהות ישראלית ומעמד בישראל מכוח לידתה בירושלים ונישואיה לאזרח ישראלי.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרת, שנולדה בירושלים להורים תושבי האזור ונשואה לאזרח ישראלי, עתרה לבג"ץ בדרישה לקבלת תעודת זהות ישראלית ומעמד בישראל. היא ביססה את עתירתה על תעודת הלידה הישראלית שברשותה ועל נישואיה. המשיבים טענו כי העתירה מוקדמת שכן העותרת לא הגישה בקשה רשמית למשרד הפנים. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים, בקובעו כי על העותרת לפנות תחילה לרשויות המוסמכות. מעבר לנדרש, הבהיר בית המשפט כי תעודת לידה אינה מקנה זכאות אוטומטית לתעודת זהות, וכי לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), העותרת אינה עומדת בתנאים לקבלת מעמד מכוח נישואין.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' גרוניס, ד' ביניש, מ' נאור
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • דאנא זיאד אלנג'אר

נתבעים

  • שר הפנים
  • הלשכה למרשם האוכלוסין ירושלים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרת מחזיקה בתעודת לידה ישראלית המעידה על אזרחותה.
  • העותרת נישאה לאזרח ישראלי ונולד להם בן משותף.
  • העותרת פנתה בעבר ללשכת מרשם האוכלוסין אך פניותיה לא נענו, ככל הנראה בשל אובדן המסמכים על ידי המשיבים.
טיעוני ההגנה
  • העתירה מוקדמת שכן העותרת לא הגישה בקשה מסודרת לקבלת מעמד למשרד הפנים ולא מיצתה הליכים.
  • לא עלה בידי העותרת להצביע על עילה חוקית המזכה אותה באזרחות או בתעודת זהות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותרת הגישה בעבר בקשה רשמית ומסודרת למשרד הפנים לקבלת מעמד אשר אבדה אצל המשיבים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תעודת לידה ישראלית של העותרת (עצם קיומה הוכר, אך נקבע כי אינה מקנה מעמד אוטומטי).
ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענת העותרת בדבר הגשת בקשות קודמות למשרד הפנים נדחתה בהעדר אסמכתאות ופרטים מדויקים.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • מרשם האוכלוסין
  • איחוד משפחות
  • אזרחות
  • מיצוי הליכים
  • עתירה מוקדמת

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

צווים וסעדים

צו על תנאי
הטענה הועלתה ונדחתה
צו ביניים
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 10552/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10552/04 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור העותרת: דאנא זיאד אלנג'אר נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. הלשכה למרשם האוכלוסין ירושלים עתירה למתן צו על תנאי ולצו ביניים בשם העותר: עו"ד ע' גזאוי בשם המשיבים: עו"ד מ' צוק פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. עניינה של העתירה המונחת בפנינו הוא בבקשת העותרת, כי תוענק לה תעודת זהות ישראלית. כן נתבקש צו ביניים אשר ימנע את הרחקת העותרת מן הארץ עד להכרעה סופית בעתירה. 2. ואלה העובדות הנוגעות לעניין: העותרת, בת לשני הורים תושבי האזור, נולדה ביום 3.7.81 בבית חולים הנמצא בירושלים. לאחר לידתה הוצאה לעותרת תעודת לידה ישראלית. עם הגיעה לגיל בגרות פנתה העותרת למשיבה 2, הלשכה למרשם האוכלוסין בירושלים, בבקשה כי תונפק לה תעודת זהות ישראלית. אולם, פניותיה השונות לא נענו. בעתירה מעלה העותרת את הסברה כי מסמכי הבקשה הראשונה שהגישה למשיבה 2 אבדו ועקב כך לא טופלו בקשותיה הנוספות. ביום 12.8.02 נישאה העותרת לאזרח ישראל ולשניים נולד בן. העותרת משתיתה את בקשתה לקבלת תעודת זהות ישראל על שני טעמים עיקריים. הטעם הראשון הינו, כי ברשותה תעודת לידה ישראלית אשר מעידה, לטענתה, כי היא אזרחית ישראלית. הטעם השני עליו נסמכת העותרת הוא נישואיה לאזרח ישראלי. מנגד, המשיבים סבורים כי יש לדחות את העתירה על הסף. זאת, בשל היות העתירה הנוכחית עתירה מוקדמת ומשום שטרם הגשתה לא השכילה העותרת לפנות בבקשה מתאימה למשיבים. לגופם של דברים טוענים המשיבים, כי לא עלה בידי העותרת להצביע על עילה חוקית כלשהי אשר מכוחה תהא היא זכאית לקבלת אזרחות. 3. דין העתירה להידחות על הסף. מבירור שנערך עולה, כי העותרת לא הגישה למשרד הפנים בקשה לקבלת מעמד בישראל. זאת, בין אם מדובר בבקשה לאיחוד משפחות מכוח היותה נשואה לאזרח ישראלי ובין מדובר בבקשה אחרת לקבלת אזרחות או תעודת זהות. כמו-כן, לא מצוין בעתירה המועד בו פנתה העותרת למשיבים, וכן לא מצורפת לעתירה אסמכתה כלשהי לביסוס טענתה של העותרת לפיה הגישה בקשה מתאימה למשיבה 2. מן הראוי היה שהעותרת תמצה את ההליכים בפני הרשויות המוסמכות טרם שתיכנס בשערי בית משפט זה. משכך, אין מנוס אלא לדחות את העתירה מחמת היותה עתירה מוקדמת (ראו, בג"ץ 6863/05 קבהא נ' שר הפנים (טרם פורסם)). 4. מעבר לנדרש נעיר, כי אין ממש בטענות השונות אשר בפי העותרת. העובדה כי הוצאה לעותרת תעודת לידה ישראלית אין בה כדי להקנות לעותרת זכאות אוטומטית לתעודת זהות. בהתאם לאמור בסעיף 24 לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965 (להלן - חוק המרשם) , הוגבלה הזכות לקבלת תעודת זהות אך לתושבי המדינה (בג"ץ 48/89 עיסא נ' מנהלת הלשכה האזורית למינהל האוכלוסין, פ"ד מג(4) 573, 575; בג"ץ 7603/96 וופא נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים (לא פורסם) פיסקה 7). אין חולק, כי העותרת אינה באה בגדר הדיבור "תושב" (סעיף 1 לחוק המרשם) ועל כן ממילא אינה זכאית לתעודת זהות. בעתירה אף לא נטען כי העותרת עומדת בתנאים המתירים הענקת אזרחות למי שנולד בישראל, בהתאם לאמור בסעיפים 4(א)(1) ו-4א(א) לחוק האזרחות, תשי"ב-1952. 5. עוד יוער, כי נוכח המצב החוקי הקיים כפי שהדבר בא לידי ביטוי בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003 (להלן - החוק), לעותרת לא קמה עילה לאיחוד משפחות. זאת, מן הטעם שבשל היותה בת 24 שנים אין עניינה נכלל במסגרת החריגים שנקבעו בתיקון לחוק שפורסם ביום 1.8.2005 (חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון) התשס"ה-2005). הנה כי כן, יהא אשר יהא המסלול בו תבחר העותרת לצעוד, דומה כי לאור המצב החוקי הקיים אין היא זכאית לתעודת זהות, לאזרחות או לתושבות קבע. עם זאת, יודגש כי זכותה של העותרת לפנות לבית המשפט שמורה לה אם יחול שינוי במצב העובדתי כך שבקשתה תעמוד בדרישות החוק או אם ישתנה המצב המשפטי הנוכחי. בכל מקרה, היה ותקום לעותרת עילה לעניין איחוד משפחות יהיה עליה לפנות תחילה למשיבים טרם פנייה לבית המשפט. 5. העתירה נדחית איפוא על הסף ועימה נדחית גם הבקשה לצו ביניים. ניתן היום, כ' בחשון תשס"ו (22.11.05). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04105520_S07.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il חכ/