נצרי יוסף חליל אלזיר נ. התובע הצבאי

פסק-דין בתיק בג"ץ 10383/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10383/07 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ח' מלצר העותר: נצרי יוסף חליל אלזיר נ ג ד המשיב: התובע הצבאי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד יונס חוסאם בשם המשיב: עו"ד שירמן גלעד פסק-דין השופט ח' מלצר: 1. במוקד עתירה זו בקשתו של העותר היא כי יבוטל פסק דינו של בית המשפט הצבאי לערעורים מתאריך 04/07/2007 בע' איו"ש 2780/05 ו-2847/05. בפסק דין זה הורשע העותר בגרימת מוות בכוונה לפי סעיף 51(א) לצו בדבר הוראות ביטחון ובעבירה של נסיון לגרימת מוות בכוונה בגין הירי שביצע העותר בנשקו האישי לעבר כוחות צה"ל בעת אירוע הפיגוע הנדון. על העותר נגזר עונש מאסר עולם, שירוצה במצטבר לעונש של 24 שנות מאסר לריצוי בפועל שהוטל עליו קודם לכן בעבירות אחרות בהן הורשע בתיק זה בבית המשפט הצבאי ביהודה. יצוין כי הרשעותיו האמורות של העותר היו על רקע מעורבותו בפיגוע ירי שהתרחש בתאריך 05/03/2002 בסמוך לאל-חאדר, פיגוע שבו נרצחה דבורה פרידמן ז"ל ובעלה נפצע ברגלו. באירוע זה נורו כ-14 כדורים לעבר הרכב שבו נסעו בני הזוג. לאחר מכן, עם הגעת כוח צה"ל למקום, נורתה גם לעברו אש, הכול על פי תכנון מוקדם של חברי החוליה ובהם העותר. 2. העותר מבקש כי נבטל את פסק דינו של בית המשפט הצבאי לערעורים וממקד טענותיו בשאלות הבאות: מהי מידת התערבותה של ערכאת הערעור בממצאי עובדה, מהימנות ומשקל שקבעה הערכאה הדיונית; האם ניתן להביא להרשעתו של אדם בבית משפט בגין עבירה ספציפית שלא נחקר בחשד לביצועה קודם למשפט, ועוד. 3. עמדת המשיב היא כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות של בית המשפט הגבוה לצדק בפסקי דינו של בית המשפט הצבאי לערעורים. עוד טוען המשיב כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר –חודשים לאחר שניתן פסק הדין. לשיטתו, אף אם ניתן היה לעתור כנגד החלטות בית המשפט הצבאיים לערעורים לבית המשפט הגבוה לצדק, פרק הזמן הקצוב לכך אמור "להתאים" למועדי הערעור בהליכים פליליים. 4. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה פסוקה היא כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בית המשפט הצבאי לערעורים. ראו: בג"ץ 91/88 אבו דייה נ' בית המשפט הצבאי בעזה (לא פורסם, 11.2.1988); בג"ץ 1818/97 מחמד נ' בית הדין הצבאי לערעורים – לוד (לא פורסם, 8.4.1997); בג"ץ 1073/06 מסאלמה נ' בית המשפט הצבאי לערעורים באיו"ש (לא פורסם, 26.3.2006); בג"ץ 7984/06 חאמד נ' בית המשפט הצבאי לערעורים – מחנה עופר (לא פורסם, 3.10.2006). בית משפט זה יתערב בפסקי דין שכאלה רק במקרים של פגמים מהותיים של חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק, או מקרים חריגים אחרים המצדיקים הענקת סעד מן הצדק (ראו: בג"ץ 7333/03 יאסין נ' בית המשפט הצבאי לערעורים באיו"ש (לא פורסם, 8.9.2003); בג"ץ 10416/05 אלחרוב נ' בית המשפט הצבאי ביהודה (לא פורסם, 24.5.2007); בג"ץ 3450/06 דויב נ' המפקד הצבאי, בית המשפט הצבאי לערעורים בעופר (לא פורסם, 12.2.2008) אין מקום לחרוג מהלכות אלו כאן, שכן העותר לא הראה כי הוא נופל בגדר איזה מן החריגים הנזכרים לעיל, מה גם שהמכלול כולו נדון בהרחבה בבית הדין הצבאי לערעורים והוא הוציא תחת ידיו פסק דין מבוסס ומנומק כראוי. 5. העתירה נדחית איפוא על הסף מחמת כך שאין היא מגלה עילה על פניה. ניתן היום, י' בטבת תשס"ט (6.1.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07103830_K02.doc נב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il