היועץ המשפטי לממשלה נ. הקדש העדה הספרדית בעיה"ק צפת ומירון

פסק-דין בתיק רע"א 10029/07 בבית המשפט העליון רע"א 10029/07 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות המבקשים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. רשם ההקדשות נ ג ד המשיבים: 1. הקדש העדה הספרדית בעיה"ק צפת ומירון 2. הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א 3. הרה"ג דוד שלוש שליט"א 4. הרה"ג משה תנעמי שליט"א 5. הרה"ג מתתיהו שרם שליט"א 6. מנחם ידיד 7. הרה"ג שמואל אליהו שליט"א 8. עו"ד שאול הלוי 9. ועד ההקדשות 10. ועד ההקדשות 11. הקדשות העדה הספרדית בצפת ומירון ואח' בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת בבש"א 2031/05 מיום 21.10.07 שניתנה ע"י כב' השופטת גבריאלה (דה-ליאו) לוי תאריך הישיבה: כ"ו בניסן התשס"ח (1.5.08) בשם המבקשים: עו"ד ט' מרקוס בשם המשיבים 7-1: עו"ד א' נוה בשם המשיב 8: אין התייצבות בשם המשיב 9: עו"ד י' קפלן בשם המשיב 10: עו"ד ע' בן צבי בשם המשיב 11: עו"ד א' ספרא עו"ד מ' בצר פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת ג' (דה-ליאו) לוי) מיום 21.10.07, הדוחה את בקשת המבקשים (להלן יחד ולחוד - המדינה) למתן סעד זמני שעניינו קביעת הסדר לניהול אתר קבר רבי שמעון בר יוחאי (להלן - האתר או קבר רשב"י). 2. ההליך שבפנינו הינו גלגול נוסף של מחלוקת ארוכת שנים, שעניינה סוגית ניהולו של קבר רשב"י. השתלשלות העניינים בפרשה זו סבוכה ונפתלת ביותר, ואנו נתייחס אליה בתכלית הקיצור. בפני בית המשפט המחוזי בנצרת תלויות ועומדות, מאז שנת 1997, ארבע תובענות שונות שעניינן שאלת קיומם של הקדשים הנוגעים לנכסים שונים באזור צפת ומירון. אחד מנכסים אלו, הנזכר בשלוש מארבע התובענות האמורות, הינו קבר רשב"י. קבר זה הוכר כמקום קדוש ליהודים בפרט הרביעי לתוספת הראשונה לתקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשמ"א-1981. המדינה הינה אחת הנתבעות בגדר תובענות אלו (שלוש התובענות יכונו להלן - תובענות ההקדש). התובענות הוגשו, בין היתר, על ידי הקדשות שונים אשר ביניהם ואף בתוכם קיימות מחלוקות. ביום 10.10.05 ניתן על ידי בית משפט קמא פסק דין חלקי, בו נקבע כי הסמכות לדון בסכסוך בנוגע להקדש בקבר רשב"י אינה נתונה בידיו אלא בידי בית הדין הרבני. ביום 17.10.06 קיבל בית משפט זה ערעור שהגישה המדינה על פסק הדין החלקי, וקבע כי בית המשפט המחוזי הוא אשר מוסמך לדון בסוגית ההקדש האמור (ע"א 11593/05 היועץ המשפטי לממשלה נ' הקדש העדה הספרדית בעיה"ק צפת ומירון (טרם פורסם)). נוסיף עוד, כי ביום 23.4.06 הגישה המדינה לבית המשפט המחוזי בנצרת תובענה נפרדת, העוסקת אף היא בשאלת זכויות בעלי הדין בקבר רשב"י. תובענה זו טרם אוחדה עם תובענות ההקדש. לכאורה, ראוי כי ייעשה כן. 3. סוגית ניהולו של קבר רשב"י נדונה, משך שנים רבות, בפני בית הדין הרבני. ביום 24.7.00 הוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק עתירה על ידי עמותה כלשהי המכוונת נגד החלטות מסוימות שניתנו על ידי בתי הדין הרבניים (בג"ץ 5306/00, להלן - העתירה). בגדר העתירה הגיעו בעלי הדין לכלל הסכמות באשר להסדר ביניים מסוים לניהולו של האתר. בין היתר הוסכם, כי במהלך תקופת הביניים ינוהל האתר בהשגחה ובפיקוח של ועדה המונה שני חברים (להלן - הסדר הביניים). הסדר הביניים קיבל תוקף במסגרת החלטותיו של בית משפט זה מיום 25.9.00 ומיום 5.4.01. נקדים ונציין, כי מטיעוניהם של חלק מהמשיבים עולה שהסדר הביניים אינו מקוים בפועל זה זמן רב. ביום 5.9.04 ביקשה המדינה מבית המשפט הגבוה לצדק לשנות את הסדר הביניים. השינוי המבוקש כלל מינוי נציג לוועדה מטעם המדינה, החלפתו של אחד מחברי הוועדה בשל מינויו למשרה שיפוטית והבהרת סמכויותיה של הוועדה. בהמשך הודיעה העותרת, כי מבקשת היא למחוק את העתירה. ביום 14.3.05 החליט בית משפט זה, כי העתירה תיוותר תלויה ועומדת לפרק זמן מסוים. זאת, על רקע כוונת המדינה לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן סעד זמני שעניינו קביעת הסדר ביניים לגבי אופן ניהולו של קבר רשב"י, אשר יחליף את הסדר הביניים עליו הוסכם בגדר העתירה. ואכן, בהמשך הגישה המדינה לבית המשפט דלמטה בקשה לסעד זמני כאמור. בבקשה עתרה היא לקביעת הסדר ביניים על דרך אימוץ המתווה שהתבקש על ידה בגדר העתירה. ביום 21.10.07 דחתה הערכאה הדיונית (כב' השופטת ג' (דה-ליאו) לוי) את הבקשה. מכאן בקשת רשות הערעור אשר לפנינו. החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. להשלמת התמונה יצוין, כי העתירה עודנה תלויה ועומדת בפני בית משפט זה. 4. המקרה שלפנינו הינו מקרה ייחודי ויוצא דופן. עסקינן באתר קדוש בעל חשיבות דתית, אשר אף הוכר ככזה על פי דין (ראו פיסקה 2 לעיל). לדברי המדינה, את האתר פוקדים כמיליון איש מדי שנה. מידי שנה בל"ג בעומר מגיעים למקום מאות אלפי בני אדם. זאת ועוד, המדינה מקצה משאבים בלתי מבוטלים למטרות הקשורות לפעילותו השוטפת של האתר. על אף חשיבותו הרבה של קבר רשב"י, דומה כי מנוהל הוא כיום באופן שאינו משביע רצון כלל ועיקר. עובדה זו עולה מהחלטתו של בית המשפט המחוזי (עמ' 50 להחלטה). כאמור, הסדר הביניים עליו הוסכם בגדר העתירה אינו מתפקד. זאת ועוד, קיימות מחלוקות קשות בין ההקדשות וגם בתוכם. אין זה ברור מי מוסמך ורשאי לייצג את כל אחד מההקדשות. סבורני, כי מהנתונים הנזכרים עולה בבירור שקיים צורך בקביעתו של הסדר ביניים שעניינו ניהול קבר רשב"י עד להכרעה בתובענות ההקדש. בהקשר זה אעיר, כי אין בידי להסכים עם קביעתה של הערכאה דלמטה, לפיה העובדה שההתנהלות הבעייתית נמשכת זה זמן רב מעידה על היעדר צורך מיידי בגיבושו של הסדר ביניים. מאז הגשת תובענות ההקדש חלפו למעלה מעשר שנים וקשה להעריך מתי יסתיימו ההליכים. אין זה מתקבל על הדעת, כי עד למתן פסק דין ימשיך האתר - אותו פוקדים מספר כה גדול של מבקרים מדי שנה - להתנהל באופן בלתי ראוי. 5. על רקע נסיבותיו הייחודיות של המקרה דנא, ומשהגענו לכלל מסקנה כי מאזן הנוחות נוטה באופן כה ברור לטובת המדינה, הרי שהמסקנה המתבקשת הינה כי ראוי להיענות לבקשה למתן סעד זמני. זאת, אף אם צודקת הערכאה הדיונית בקביעתה לפיה לא ניתן לעמוד עתה על סיכויי התביעה (או סיכויי ההגנה). אכן, עסקינן בבקשה למתן סעד זמני מטעם המדינה, היא הנתבעת בתובענות ההקדש. אולם, במקרה מתאים רשאי בית המשפט ליתן סעד זמני אף לבקשתו של נתבע (ע"א 86/62 "עולי טהרן" (איראן) אגודה עתמאנית רשומה בישראל, תל אביב נ' ועד בית-הכנסת בנימין חקאק לעולי איראן, פ"ד טז 1769 (1962); ע"א 393/69 פוטרמילק נ' פלד, פ"ד כג(2) 385 (1969)). המקרה הנוכחי הינו כה חריג בנתוניו עד שבוודאי מצדיק הוא מתן סעד זמני לבקשתו של נתבע. לכך מתווספת העובדה, כי המדינה הגישה אף היא תובענה שעניינה זכויותיהם של בעלי הדין בקבר רשב"י (אם כי, כאמור, תובענה זו טרם אוחדה עם תובענות ההקדש). 6. הגענו אם כן לכלל דעה, כי יש מקום לקבל את הערעור וליתן סעד זמני שעניינו קביעת הסדר ביניים לניהולו של קבר רשב"י. כזכור, המדינה עתרה לצירוף נציג מטעמה לוועדה אשר הוקמה בהתאם להסדר הביניים שאומץ בגדר העתירה, ואשר מונה חבר מטעם הקדש אחד, וחבר מטעם הקדש אחר. כאמור, מכתבי בי הדין שלפנינו ומן הדיון בעל פה עולה כי קיימות מחלוקות אף בין נציגי אותו הקדש לבין עצמם ובין נציגי שני הקדשות. על רקע נתון זה, נראה לנו לנכון לקבוע כי תוקם ועדה חדשה אשר תמנה חמישה חברים. כל אחד מהגופים הבאים יהיה רשאי למנות חבר אחד מטעמו לוועדה: המדינה; המשיב 1; המשיב 9; המשיב 10; המשיב 11. נציג המדינה ישמש כיושב ראש הוועדה. במקרה שההצבעה תהא שקולה תוכרע היא על פי עמדתו של נציג המדינה. הוועדה תהיה מוסמכת להחליט בכל עניין הנוגע לניהולו של האתר לרבות, בין היתר, בתחומים של בנייה ושיפוץ, קופות הצדקה, ניהול כספי התרומות והשימוש בהם. במלים אחרות, סמכויותיה של הוועדה לא יוגבלו לסמכויות פיקוח. ככל שתתעוררנה מחלוקות באשר ליישומו של הסעד הזמני, תובאנה הן להכרעתו של בית המשפט המחוזי. נוסיף לסיום, כי על רקע הרכב הוועדה אותה קבענו לעיל לא ראינו צורך להיעתר לבקשת המשיב 9 מיום 12.5.08. 7. התוצאה היא כי הערעור מתקבל כאמור בפיסקה 6 לעיל. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות. נוסיף לסיום, כי ראוי שבעלי הדין השונים יעשו כל מאמץ לשתף ביניהם פעולה על מנת להבטיח את ניהולו המיטבי של האתר. ניתן היום, ט' באייר התשס"ח (14.5.08). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07100290_S06.doc גק מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il