פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 76205-07-26
לפני:
כבוד השופט אלכס שטיין
כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ
כבוד השופט חאלד כבוב
העותר:
אורי בכור
נגד
המשיבים:
1. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית
2. ועדת הבחירות המרכזית
3. כנסת ישראל
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
בעצמו
פסק-דין
השופט אלכס שטיין:
עניינה של העתירה שלפנינו בתיקון 62 לחוק-יסוד: הכנסת (להלן: תיקון 62), אשר התקבל בשנת 2014, בגדרו העלו את אחוז החסימה מ-2% ל-3.25%. העותר מבקש כי נוציא מלפנינו צו על-תנאי אשר יורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא ייאסר על המשיבים 2-1 לאשר רשימות מועמדים המוגדרות כ"בלוקים טכניים" שאינן מחויבות לפעול יחד כסיעה אחת מיד עם היבחרן לכנסת; מדוע לא ייקבע כי פרקטיקה זו פוגעת בזכות החוקתית לשוויון בבחירות, בזכות לבחור ובזכות להיבחר, באופן המהווה שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה בהתאם לסעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת; ומדוע לא יבוטל תיקון 62 המעלה את אחוז החסימה ל-3.25% באופן שישיב את אחוז החסימה לגובה של 2% מהקולות הכשרים לבחירות הבאות.
טענתו העיקרית של העותר היא כי יישומו של תיקון 62 באמצעות בלוקים טכניים – רשימות מועמדים משותפות שחבריהן אינם מחויבים לפעול יחד ומתפצלים מיד לאחר היבחרם – מביא לתוצאה בלתי חוקתית המפרה את עקרון השוויון בבחירות ("קול אחד לכל אחד") המעוגן בסעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת. העותר מציג ניתוח מתמטי המבוסס על מודל הבחירה החברתית של Kenneth Arrow, המראה כי קולות המצביעים לבלוק טכני זוכים למשקל יתר משמעותי (בשיעור של כ-40% נוספים) בהשוואה לקולות מצביעי רשימות רגילות, דבר המעוות את השתקפות העדפות הבוחרים בתוצאות הבחירות. עוד נטען כי פרקטיקה זו סותרת באופן חזיתי את כל ארבע תכליותיו של חוק אחוז החסימה, שכן במקום להביא למשילות ולצמצום שחקנים היא מייצרת רסיסי מפלגות, ומאפשרת כניסת מפלגות קטנות בעלות עמדות קיצוניות המנצלות את מעמדן כלשון מאזניים לסחיטה פוליטית.
אחרי שעיינתי בעתירה ובנספחיה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות על הסף, אף מבלי לקבל את תגובת המשיבים.
בידוע הוא כי על העותר, בטרם הגשת עתירה לבית משפט זה, לפנות לרשות המוסמכת על מנת לאפשר לה להגיב לטענותיו, אחרת תידחה עתירתו על הסף. חובה זו חלה גם על עתירה המבקשת לבטל דבר חקיקה (ראו: בג"ץ 9222-04-25 צדק פיננסי נ' ממשלת ישראל, פסקה 16 (11.7.2025)). הפנייה לרשות המוסמכת הכרחית למיקוד המחלוקת עוד בטרם הפנייה לבית המשפט, ולגיבוש התשתית העובדתית והמשפטית המאפשרת לבית המשפט להפעיל את ביקורתו השיפוטית (ראו: בג"ץ 5746/20 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת, פסקה 14 (30.8.2020)). עובר להגשת העתירה, העותר פנה אל המשיבים 2-1 בבקשה לבחון את הבלוקים הטכניים כפוגעים באופי הדמוקרטי של המדינה. יחד עם זאת, העותר לא הקדים פנייה לכנסת אשר מהווה הגורם הרלבנטי ביחס לסעדים חוקתיים ולתיקוני חקיקה; ומשכך הוא, העותר לא מילא את חובתו למצות הליכים.
מעבר לכך, הטיעון החוקתי בעתירה הוא כוללני ואינו מבוסס כדבעי. הלכה היא עימנו כי בחינת חוקתיות חקיקה ראשית של הכנסת נעשית בריסון ובזהירות, ולא בנקל ייטה בית המשפט להכריז על בטלותו של חוק או סעיף חוק (ראו: בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר, פ"ד נא(4) 367, 387-386 (1997)). העתירה שלפנינו אינה כוללת טיעונים חוקתיים סדורים ואינה מניחה ניתוח משפטי קונקרטי הכולל את השלבים השונים של הביקורת החוקתית. הטוען לפגיעה חוקתית אינו יכול לטעון טענותיו בעלמא מבלי לבססן. בנסיבות אלה, לא ניתן להיעתר לסעד העיקרי המבוקש בעתירה לבטל את תוקפו של תיקון 62 (ראו: בג"ץ 5091/18 סנט אונורה בע"מ נ' רשות האכיפה והגבייה, פסקה 3 (19.11.2018)).
העתירה נדחית אפוא בזאת, ועמה נדחות הבקשות למתן צו ביניים ולמינוי ידיד בית המשפט. העותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,000 ש"ח.
ניתן היום, כ"ח אב תשפ"ו (11 אוגוסט 2026).
אלכס שטיין
שופט
גילה כנפי-שטייניץ שופטת
חאלד כבוב
שופט