פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
עפ"ס 72605-11-24
לפני:
כבוד ממלא מקום הנשיא יצחק עמית
המערערת:
פלונית
נגד
המשיב:
פלוני
ערעור על החלטתו של בית משפט לענייני משפחה בחדרה בתלה"מ 25928-10-23 שניתנה על ידי כב' השופטת עינת גלעד משולם
בשם המערערת:
עו"ד אלה דיין רובינו
פסק-דין
ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופטת ע' גלעד משולם) מיום 17.11.2024 בתלה"מ 25928-10-23 (להלן: תביעת זמני השהות) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת.
1. המערערת והמשיב הם בני זוג לשעבר, ולהם בן קטין (להלן: הקטין). השניים ניהלו ומנהלים תביעות בנושא מזונות, רכוש, משמורת וזמני שהות. ביום 30.9.2024 ניתנה החלטה בתביעת זמני השהות בעניין הסדר שהות זמני של הקטין (להלן: החלטת זמני השהות), עליה הגישה המערערת בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע (רמ"ש (מחוזי חי') 6053-10-24 פלונית נ' פלוני). בקשות אלו נדחו ביום 7.10.2024 על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה. ביום 21.10.2024 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב בתביעת זמני השהות, וביום 13.11.2024 הוגשה תגובת המשיב. ביום 17.11.2024 דחה המותב את בקשת הפסלות.
2. על החלטה זו נסב הערעור שלפניי, בו טוענת המערערת כי החלטות המותב נגועות במשוא פנים ומוטות כנגדה.
3. דין הערעור להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיב. המבחן לקיומה של עילת פסלות הוא קיומו של "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; עפ"ס 76981-09-24 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (3.11.2024); רע"א 8702/16 רוזנבלט נ' פרקליטות מחוז המרכז, פסקה 16 (17.11.2016)). לא השתכנעתי כי חשש כאמור מתעורר בנסיבות המקרה שבפניי.
4. המערערת מעלה טענות באשר לבקשות ולהחלטות בחלק מההליכים שמתנהלים בינה ובין המשיב: בין היתר, באשר להחלטה בנושא מזונות זמניים מיום 12.9.2023, טוענת המערערת כי המסקנה אליה הגיע המותב שגויה, ולפיכך לא היה מקום לדחות את בקשתה לעיון מחדש בהחלטה; באשר להחלטת זמני השהות, אשר ניתנה בערב חג ראש השנה, טוענת המערערת כי צריך היה לתת משקל משמעותי יותר להתנגדותה להמלצות העובדת הסוציאלית, וכי בית המשפט שגה כשקבע בערב החג את ההסדרים שיחולו במהלך החג; באשר להחלטה בעניין היתר יציאה מהארץ לקטין מיום 7.7.2024, המערערת סבורה כי נכון היה לחייב את המשיב בהוצאות; ובנוסף טוענת המערערת כי בהחלטה מיום 13.10.2024 הקשה המותב על קביעת מועד חלופי לדיון בתביעת זמני השהות. הטענות מופנות כלפי החלטות דיוניות שעניינן באופן ניהול ההליך, ואלו אינן מקימות כשלעצמן חשש ממשי למשוא פנים (ראו, מני רבים, עפ"ס 972-10-24 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (13.11.2024) (להלן: עניין פלונית)). לא התרשמתי כי יש בהתנהלות המותב המתוארת כדי להצביע על הטיה שיטתית ומובנית כנגד המערערת (לעניין טענת פסלות על בסיס הצטברות של החלטות דיוניות, ראו והשוו, בין היתר: ע"א 3163/22 פלונית נ' מורג, פסקה 11 והאסמכתאות שם (20.7.2022)). המסגרת הנכונה לביקורת על החלטות מסוג זה היא הליכי ערעור רגילים, כפי שהמערערת אכן נקטה בנוגע להחלטת זמני השהות (עניין פלונית, בפסקה 7).
המערערת מלינה גם על החלטת בית משפט קמא להטיל עליה הוצאות בהחלטת הפסלות ובמקרים נוספים, ולטענתה המותב נוקט בגישה מקלה יותר ביחס למשיב. אולם הטלת הוצאות על בעל דין גם היא החלטה דיונית שלא מקימה כשלעצמה חשש ממשי למשוא פנים (ראו, למשל, ע"א 1437/18 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ, פסקה 4 (27.2.2018); ע"א 2979/02 ג'יולבניז נ' "טפחות" בנק משכנתאות לישראל בע"מ, פסקה 5 (28.4.2002)).
5. סוף דבר, לנוכח מכלול הטעמים שהובאו לעיל – הערעור נדחה. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, י"ב שבט תשפ"ה (10 פברואר 2025).
יצחק עמית
ממלא מקום הנשיא