בג"ץ 72369-03-26 — הרב יורם כהן נ. המשרד לשירותי דת

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 72369-03-26 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת יעל וילנר העותר: הרב יורם כהן נגד המשיבים: 1. המשרד לשירותי דת 2. הוועדה לבחירת רב עיר בבאר שבע 3. הרב אברהם דרעי 4. עיריית באר שבע עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ה אלול התשפ"ו (7 ספטמבר 2026) בשם העותר: עו"ד אילן בומבך; עו"ד יריב רונן בשם משיבים 2-1: עו"ד יונתן ציון-מוזס; עו"ד מטר בן ישי בשם משיב 3: עו"ד רז נזרי; עו"ד אבינעם סגל-אלעד בשם משיבה 4: עו"ד אילנית נחמיאס; עו"ד איריס בירון נחמני פסק-דין השופט דוד מינץ: לפנינו עתירה לביטול הליך הבחירות לתפקיד רב העיר באר שבע, אשר התקיימו ביום 8.2.2026 ואשר בהן נבחר משיב 3, הרב אברהם דרעי (להלן: הרב דרעי) לרב העיר. הרקע לעתירה ברקע לבחירות לתפקיד רב העיר באר שבע עמדה פטירתו של רב העיר הקודם, אביו של הרב דרעי, הרב יהודה דרעי ז"ל. בבחירות זכה הרב דרעי ב-26 קולות, בעוד העותר קיבל 25 קולות, הרב גד רווח, מתמודד נוסף, קיבל 2 קולות, ומעטפה אחת נותרה ריקה. לטענת העותר, בהליך הבחירות נפלו פגמים וליקויים מהותיים היורדים לשורשו של ההליך ואשר השפיעו על תוצאותיו שנקבעו על חודו של קול יחיד. הליך הבחירות לתפקיד רב עיר מוסדר בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 ובתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ"ה-2024 (להלן: התקנות). תקנה 2 לתקנות קובעת כי רב עיר ייבחר באמצעות אסיפה בוחרת. לצִדה, קובעת תקנה 6 לתקנות כי הליך הבחירות יחל באופן רשמי עם פרסום הודעה ברשומות מטעם השר לשירותי דת, שלפיה קיים צורך במינוי רב עיר ברשות מסוימת. עם פרסום הודעה זו מוקמים שני גופים עיקריים אשר אחראים על הליך הבחירות: ועדת הבחירות, הגוף האדמיניסטרטיבי האחראי על ניהול הליכי הבחירות; והאסיפה הבוחרת, הגוף בעל הסמכות לבחירת רב עיר. בענייננו, ההליך החל באופן רשמי ביום 25.8.2024 עם פרסום הודעה ברשומות מטעם השר לשירותי דת דאז, ח"כ מיכאל מלכיאלי (להלן: השר), המודיעה על הצורך בבחירת רב עיר בבאר שבע. בהמשך לכך, ביום 3.4.2025 חתם השר על כתב המינוי של חברי הוועדה לבחירת רב העיר (להלן: ועדת הבחירות או הוועדה), אשר הרכבה המקורי כלל את הדיין בדימוס הרב יצחק אלמליח, הרב ישעיהו הרצל, ד"ר חפצי זוהר, מר משה בן זקן, גב' יונית גיספן ומר צוריאל פורת. ביום 5.5.2025 פנה השר לראש עיריית באר שבע עם הנחיות מפורטות לגבי סדרי בחירתם של נציגי הציבור לאסיפה הבוחרת של רב העיר (להלן: האסיפה הבוחרת), תוך הדגשת החובה למנות נשים והאיסור על מינוי בעלי זיקה פוליטית או עובדי מדינה ורשות. בהמשך לכך, ביום 27.5.2025 פנה מנכ"ל המשרד לשירותי דת לראש העיר בבקשה להעביר שאלונים וקורות חיים של המועמדים לכהן כנציגי ציבור באסיפה הבוחרת לצורך בחינתה של הלשכה המשפטית, וביום 4.6.2025 העביר ראש העיר את רשימת תשעת נציגי הציבור מטעם הרשות. לאחר מכן, ביום 31.7.2025, אישר ממלא מקום השר, ח"כ יריב לוין, כי קוימה עימו חובת ההיוועצות בנוגע למינוי נציגי הציבור מטעם הרשות, והעביר את רשימת 19 המועמדים מטעמו לשמש כנציגי ציבור באסיפה הבוחרת. ביום 19.11.2025 פנו עשרה מחברי מועצת עיריית באר שבע ליועצת המשפטית של המשרד לשירותי דת והעלו לפניה טענות באשר לליקויים בזהותם ובכשירותם של חלק מנציגי הציבור שמונו על ידי השר לאסיפה הבוחרת, ובפרט בנוגע למועמד מר רפאל צרפתי. למחרת, הלשכה המשפטית השיבה לפנייה כי לא מצאה מניעה למינויים, ובהמשך לכך, ביום 26.11.2025, אישרה מליאת מועצת עיריית באר שבע את נציגי הציבור שמונו מטעם השר לאסיפה הבוחרת. ביום 11.12.2025 התכנסה ועדת הבחירות לישיבתה הראשונה במסגרתה נקבעו לוחות הזמנים להגשת מועמדות לתפקיד רב העיר ונקבע מועד הבחירות ליום 18.1.2026. בהמשך לכך, ביום 16.12.2025 נשלחה הודעה על הרכב האסיפה הבוחרת. ביום 11.1.2026 התכנסה ועדת הבחירות לישיבתה השנייה, בה אושרה רשימת המועמדים הסופית לתפקיד רב העיר וצוין כי הרב ישעיהו הרצל פרש לגמלאות וחדל מלכהן בוועדה. בעקבות זאת, ביום 12.1.2026 פנה המשרד לשירותי דת לרבנות הראשית בבקשה למנות נציג מחליף מטעמה לוועדה, וביום 13.1.2026 החליטה מועצת הרבנות הראשית למנות את הרב יצחק לוי, רב העיר נשר, לחבר הוועדה, והשר חתם על כתב מינוי מתוקן. באותו היום גם נמסר לגב' רות פרנקל, חברה באסיפה הבוחרת, כי היא מנועה מלהצביע בבחירות בשל חברותה במועצה הדתית בבאר שבע, דבר שהוביל להגשת עתירה לבג"ץ (בג"ץ 37918-01-26) ולדחיית מועד הבחירות המקורי שנקבע. לאחר שהעתירה האמורה נמחקה ביום 26.1.2026 בהסכמה, נקבע מועד הבחירות החדש ליום 8.2.2026, שבו נערכו הבחירות בפועל ובסיומן כאמור הוכרז הרב דרעי כרב העיר הנבחר ברוב של 26 מול 25 שתמכו בעותר. מיד לאחר הבחירות, החל מיום 10.2.2026 ועד ליום 25.2.2026, שלח העותר סדרה של כעשרה מכתבים לוועדת הבחירות וללשכה המשפטית של המשרד לשירותי דת, בהם העלה שורה ארוכה של טענות לפגמים מהותיים שנפלו בהליך הבחירות. בתשובה למכתבים אלה, ביום 12.2.2026 השיב מזכיר ועדת הבחירות לעותר כי היעדרותה של אחת מחברות הוועדה ביום הבחירות לא פגמה בתקינות ההליך. באותו היום גם נמסרה לעותר התחייבות מטעם הייעוץ המשפטי של ועדת הבחירות כי לא תועלה נגדו טענת שיהוי ביחס לתקופת הבדיקה של טענותיו. ביום 26.2.2026 שלח העותר מכתב נוסף ליועצת המשפטית לממשלה, ובהמשך שלח מכתבי תזכורת ביום 8.3.2026 וביום 9.3.2026, לאחר שטופס המועמדות של הרב דרעי נמסר לידו ביום 8.3.2026. ביום 16.3.2026 שלח העותר מכתב התראה אחרון לפני נקיטת הליכים משפטיים, ומשלא התקבל לטענתו מענה ענייני להשגותיו, הגיש ביום 29.3.2026 את העתירה שלפנינו. תמצית טענות הצדדים בעתירה העותר ביקש בעתירתו את ביטול תוצאות הבחירות והעלה מספר טענות מרכזיות (שיצוינו להלן בקצרה ולאו דווקא בסדר הבאתן בעתירה), ובראשן הטענה לניגוד עניינים חמור של שניים מחברי האסיפה הבוחרת, חברי מועצת העיר, מר שמעון יוחאי אוחיון ומר מלאכי בוטבול. לטענת העותר, שני חברים אלו מכהנים כמשגיחי כשרות פעילים מטעם המועצה הדתית בבאר שבע, וכהונה זו במקביל לחברותם באסיפה הבוחרת הקימה ניגוד עניינים מובהק שאסור היה להתיר, במיוחד כאשר הבחירות הוכרעו על חודו של קול. העותר גם הלין על כך שגב' רחל דייטש, חברה באסיפה הבוחרת, לא דיווחה אמת בשאלון הזיקות שמילאה, שכן היא נשואה למשגיח כשרות הפועל מטעם המועצה הדתית בבאר שבע. כן טען העותר כי חבר האסיפה הבוחרת מר רפאל צרפתי, שמונה כנציג ציבור מטעם השר, כלל אינו תושב באר שבע בפועל ומרכז חייו אינו בעיר, שכן החל מחודש פברואר 2025 הוא מתגורר עם רעייתו בדיור מוגן במועצה המקומית עומר ומשלם לה ארנונה; וכי 9 מתוך נציגי הציבור שמינה השר לאסיפה הבוחרת אינם עומדים בתנאי הסף והכשירות שנקבעו בתקנה 8(3) לתקנות שלפיהם נציגי הציבור יהיו מאחד או יותר מתחומי הרוח או החינוך או האקדמיה והמינהל או הפעילות הדתית והחברתית. עוד הועלו טענות שעניינן בוועדת הבחירות ובהתנהלות ביום הבחירות עצמו. כך, גב' יונית גיספן, חברת ועדת הבחירות, נעדרה מישיבת הוועדה ביום הבחירות; לא מונה משקיף להליך הבחירות; והיה שינוי בזמנים שפורסמו לפתיחת הקלפי ולסגירתו. טענה נוספת הופנתה נגד מינויו של הרב יצחק לוי לחבר ועדת הבחירות. נטען כי מינויו נעשה במחשכים ובחשאיות, ללא ידיעתו או ידיעתם של נציגי העירייה בוועדה; תוך הסתרת זיקתו המשפחתית והאישית ההדוקה לרב יצחק יוסף, הרב הראשי הספרדי הקודם, התומך ברב דרעי; ותוך שקילת שיקולים זרים. בנוסף, העותר טען להפעלת השפעה פסולה ולא הוגנת על חברי האסיפה הבוחרת מצד הרב יגאל כהן המכהן במועצת הרבנות הראשית שכתב מכתב תמיכה ברב דרעי, ומצד הרב יצחק יוסף, אשר הגיע ביום 15.1.2026 למלון בבאר שבע, נפגש עם כעשרה מחברי האסיפה הבוחרת וחילק להם במתנה את ספריו ("ילקוט יוסף") כדי להטות את תוצאות ההצבעה. בעניין זה יוטעם כי בטיעוניו בעל-פה לפנינו, בא-כוח העותר הרחיב בעניין זה עד מאוד ואף שם את מרב משקל טענותיו על פסול זה. ועל כל אלה טען העותר כי נפל פגם בכשירותו לדיינות של הרב דרעי שכן תעודת ההסמכה המקורית שלו משנת 2016, אשר חודשה בשנת 2025, אושרה בעת שאביו כיהן כחבר מועצת הרבנות הראשית שאישרה את המינוי. עוד נטען כי נפל פגם בהליך חידוש תעודת ההסמכה שלו בשנת 2025, שעה שהשתתף בו קרוב משפחתו, הרב דוד יוסף. על כן, לדעת העותר הפגמים האמורים חמורים ומצטברים לכדי מסה קריטית המצדיקה את ביטול הליך הבחירות, שכן מדובר בהליך פגום מיסודו הפוגע פגיעה אנושה באמון הציבור ובטוהר המידות של המינהל הציבורי. מנגד הרב דרעי ומשיבי המדינה השיבו לכל טענות העותר לגופן והוסיפו כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת שיהוי כבד בהגשתה ומחמת אי-צירוף משיבים רלוונטיים אליה, היינו חברי האסיפה הבוחרת שהעותר העלה טענות בדבר כשירותם לשמש בתפקידם, וכן לדחותה לגופה בהיעדר עילה משפטית מבוססת למתן הסעד המבוקש של ביטול הבחירות. לשיטתם, השיהוי המהותי נעוץ בכך שהעותר העלה את טענותיו לראשונה רק לאחר היוודע תוצאות הבחירות, למרות שכלל העובדות היו ידועות לו או שניתן היה לדעת אותן מבעוד מועד וטרם קיום הבחירות בפועל. הרב דרעי הוסיף בעניין זה כי הסכמת משיבים 2-1 במכתבם מיום 12.2.2026 שלא להעלות טענת שיהוי אינה יכולה לגבור על הוראות הדין וההלכה הפסוקה, ואינה מחייבת אותו כצד שלישי שנכנס לתפקידו כרב העיר וכנפגע העיקרי מביטול הבחירות. כמו כן, משיבים 2-1 הודו בתגובתם המקדמית כי נסיבות השתתפותם בהצבעה של חברי המועצה המשמשים כמשגיחי כשרות (מר אוחיון ומר בוטבול) אכן מעוררות קושי מסוים, אך נטען כי הגורמים הרלוונטיים לא היו מודעים לכך בזמן אמת, וכי אילו היו מודעים לכך, היה מנוסח עבורם הסדר ניגוד עניינים הולם טרם קיום הליך הבחירות. עם זאת, אף בהיעדר הסדר ניגוד עניינים כאמור, אין בזיקה הקיימת בין משגיחי כשרות לבין רב העיר כדי להוות פגם המצדיק את ביטול הבחירות. זאת בשים לב לכך שהזיקה נוגעת לתפקיד עצמו ולא למועמד כזה או אחר. באשר לטענות נגד מר רפאל צרפתי, משיבים 2-1 הציגו התייחסות מטעמו לפיה הוא תושב באר שבע מזה כמה עשורים ומתגורר בעיר, וכי שהותו בדיור המוגן ביישוב עומר היא חלקית, ניסיונית וזמנית בלבד בשל מצבה הבריאותי של רעייתו. כמו כן, הגב' רחל דייטש הבהירה בהתייחסותה לעתירה, שהובאה במסגרת תגובת משיבים 2-1, כי בניגוד לנטען, בעלה, הרב יוסף דייטש, אינו עובד של המועצה הדתית בעיר וכי הטענה נגדה מקורה בטעות עובדתית. גם מינויו של הרב יצחק לוי נעשה כדין בהחלטת מועצת הרבנות הראשית. עוד הוסיפו כי כלל נציגי הציבור שמינה השר לאסיפה הבוחרת עומדים בתנאי הסף והכשירות שנקבעו בתקנה 8(3) לתקנות. על כן, לטענת המשיבים הבחירות לרב העיר באר שבע התנהלו כדין, בליווי ייעוץ משפטי צמוד ובסיוע הלשכה המשפטית, וכי ריבוי הטענות של העותר נועד אך ליצור רושם של הליך פגום ללא ביסוס עובדתי או משפטי של ממש. בשל כך, ביקשו המשיבים כי העתירה תידחה. דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה על נספחיה, בתגובות לה ובתשובת העותר לתגובות ולאחר שמיעת טענות הצדדים בדיון בעל-פה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות מחמת היעדר עילה להתערבות שיפוטית, וכך אציע לחבריי שנעשה. בפתח הדברים אדגיש כי אין חולק שתפקיד רב העיר הוא תפקיד בעל חשיבות רבה. הוא העומד בראשה של הרבנות המקומית והוא הגורם המנחה הלכתית את המועצה הדתית בפעולתה. על תפקידו של רב עיר נאמר בעבר בבג"ץ 4790/14 יהדות התורה – אגודת ישראל – דגל התורה נ' השר לשירותי דת (19.10.2014) כי: "רבהּ של עיר או של רשות מקומית, הוא רב המקום, מופקד, יחד עם המועצה הדתית, על הענקת שירותי דת לתושבים. רב עיר הוא נושא משרה ייחודי, בעל מאפיינים מעורבים של נבחר ציבור ועובד ציבור. הרב הוא מנהיג דתי ורוחני, והוא מהווה סמכות הלכתית-רוחנית לבני עירו. הוא ממלא תפקידים סטטוטוריים שונים" (שם, פסקה 1). רב העיר מחזיק בתפקידים שונים. לו נתונה למשל הסמכות ליתן תעודת הכשר ולערוך רישום נישואין. בהקשר זה ראו גם את הדברים שנאמרו על חשיבות תפקידו ועל סמכויותיו בבג"ץ 6051/08 המועצה המקומית ראש פינה נ' השר לשירותי דת (8.5.2012): "(א) רב העיר ממלא כאמור מספר תפקידים על פי חוק: רב העיר מוסמך ליתן תעודות כשרות (על פי סעיף 2 לחוק איסור הונאה בכשרות), ועליו להדריך את המועצה הדתית מבחינה הלכתית (ראו: סעיף 6א לחוק שירותי הדת). רב העיר אף חויב – מפאת חשיבותו לקהילה – לנטוע את שורשיו בתוך הקהילה שבה הוא מכהן (ראו: חוק מגורי רבנים). לרב העיר ניתנה, איפוא, סמכות סטטוטורית על פי מספר חוקים. סמכותו של רב העיר חלה: 'כלפי מי שהם שומרי מצוות, או על פי דין מפורש של המדינה' (דבריו של השופט (כתוארו אז) מ' חשין ב-ע"א 6024/97 שביט נ' חברה קדישא גחש"א ראשל"צ, פ"ד נג(3) 600, 622 (1999)). יתר על כן, החיוב למנות רב עיר עולה בקנה אחד גם עם המגמה להסתמכות הולכת וגדלה על הרשויות המקומיות, לעניין הספקת שירותי הדת. ראו: אמנון רובינשטיין וברק מדינה המשפט החוקתי של מדינת ישראל, כרך א': עקרונות יסוד 358-354 (2005). בהתחשב בכל אלה – אין זה ראוי לאפשר מצב בו הרשות המקומית תיוותר ללא גורם, אשר קיבל סמכות לפעול על פי דין, שכן מסירת הסמכות לרב העיר מלמדת, כמו מתוכה, על הנחיצות והצורך שבהפעלתה (השוו: בג"צ 297/82 ברגר נ' שר הפנים, פ"ד לז(3) 29 (1983)). (ב) בנוסף לכך גם ההלכה עצמה מעניקה למוסד רב העיר חשיבות מסוימת, בגדרי מוסד ה'מרא דאתרא'. ראו: יהונתן שמחה בלס 'חסינותו של מרא דאתרא' תחומין כ"ב 21, 31 (תשס"ב); דב קדרון 'פיטורי רב' תחומין ל 192 (תש"ע); יעקב אריאל 'מעמדו של רב בישראל ותפקידו' 25, בתוך: רבנות: האתגר כרך א' (ידידיה צ' שטרן, שוקי פרידמן עורכים, 2011) (להלן: רבנות: האתגר). מעמדו ההלכתי הייחודי של רב העיר אף הוכר על ידי בית משפט זה, במסגרת פסק הדין ב-בג"ץ 2957/06 חסן נ' משרד הבינוי והשיכון האגף לפיתוח מבני דת (לא פורסם, 16.7.2006) (שם, בפסקה י')" (שם, פסקה 37). בעתירה שלפנינו התבקש כי נורה על ביטול הליך הבחירות שנערך לבחירת רב העיר באר שבע, וכפועל יוצא תבוטל בחירתו של הרב דרעי לרב העיר. בהקשר זה יש להזכיר כי בעניינן של בחירות למועצות ורשויות מקומיות הובהר לא פעם כי סעד של ביטול בחירות והתערבות בתוצאתן הוא סעד חריג וקיצוני (ע"א 69170-11-25 בן שלוש נ' שגב, פסקאות 4-3 (4.2.2026); בר"מ 290/19 עאטללה נ' מנהל הבחירות בירכא, פסקה 42 (28.2.2019)). אמנם לפנינו הליך בחירת רב עיר ולא הליך בחירות לרשות מקומית. ברם, אין חולק כי מבוקשו של העותר הוא בעל נפקויות משמעותיות. אכן פי העותר מלא טענות כרימון נגד ההליך ונגד השותפים לו. ברם, וכאמור לעיל, בנסיבות העניין לא מצאתי כי עלה בידיו להצביע על עילה שיש בה כדי להצדיק את מתן הסעד שנתבקש – ביטול הליך הבחירות. אדרש אפוא לקמן לעיקר טענותיו. אשר לטענות העותר בנוגע לניגוד עניינים של שניים מחברי האסיפה הבוחרת, חברי מועצת העיר מר שמעון יוחאי אוחיון ומר מלאכי בוטבול, אשר מכהנים כמשגיחי כשרות פעילים מטעם המועצה הדתית בבאר שבע. טענה זו נבחנה על ידי הגורמים הרלוונטיים, ובהם הלשכה המשפטית במשרד לשירותי דת, אשר מצאו כי אין בקושי המתואר כדי להוביל לביטול הבחירות, ואף אני לא מצאתי כי יש בטענה זו כדי להצדיק את התערבותנו. האיסור בדבר קיומו של ניגוד עניינים נגזר מהאיסור על משוא פנים. לעניין זה נקבע זה מכבר כי בבחינת ניגוד עניינים אין די בחשש תיאורטי, רחוק או סובייקטיבי כדי להצדיק את התערבות בית המשפט ופסלותה של ההחלטה המנהלית היא פועל יוצא של עוצמתו של ניגוד העניינים (בג"ץ 12220-02-26 תמיר נ' השר לשירותי דת, פסקה 27 (9.3.2026) (להלן: עניין תמיר); בג"ץ 8799/17 טרבלסי נ' השר לשירותי דת – מר דוד אזואלי, פסקה 6 (7.2.2018) (להלן: עניין טרבלסי); בג"ץ 3132/92 מושלב נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז הצפון, פ"ד מז(3) 741, 747 (1993); ראו בהרחבה: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך א 564-529 (2010)). בענייננו, הובהר כי משגיחי הכשרות אינם עובדי המועצה הדתית בבאר שבע, אלא שהם אך נתונים לפיקוח של עובדי המועצה המשמשים כמפקחי כשרות; כי ככלל רב העיר אינו מעורב בפן המנהלי השוטף של משגיחי הכשרות לרבות בנוגע לתנאי העסקתם ושכרם (כפי שנמסר לנו בעיר באר שבע מועסקים 147 משגיחי כשרות); כי הוא אינו עוסק בענייניהם הפרטניים של כל משגיחי הכשרות וזיקתם אליו אינה ברף הגבוה; כי מעורבותו נוגעת בעיקרה למתן הנחיות הלכתיות וקליטת משגיחי כשרות חדשים, ובענייננו מדובר בשני משגיחים ותיקים כך שזיקתם לרב העיר מוגבלת ביותר; וכי בענייננו מדובר בשני חברי האסיפה הבוחרת שמונו אליה בשל היותם חברי מועצת העיר שנבחרו למועצה על ידי כלל תושבי העיר וגם לכך יש ליתן משקל. באופן דומה גם אין בטענות בעניינה של נציגת הציבור, חברת האסיפה הבוחרת הגב' דייטש כדי להשליך על התוצאה שאליה הגעתי, שעה שגם הטענות בעניינה נוגעות להיותו של בעלה משגיח כשרות בעיר, וכאמור לא די בזיקתו לרב העיר כדי להביא להתערבותנו. לצד האמור, טוב עשו משיבים 2-1 בכך שחידדו את נוסח התצהירים אותם ממלאים חברי האסיפה הבוחרת מכאן ולהבא, כך שיתייחס גם למערך הכשרות והנישואין של המועצה הדתית באופן שיאפשר לבחון נתונים אלה עובר למועד הבחירות ולנסח הסדר ניגוד עניינים הולם בהתאם לנסיבות ולצורך. אשר לטענות שהועלו ביחס לנציג הציבור, חבר האסיפה הבוחרת מר רפאל צרפתי לפיהן הוא כלל אינו תושב באר שבע בפועל ומרכז חייו אינו בעיר. אין בידי לקבל טענות אלו מקום בו הן נבחנו זה מכבר ולא נמצא כל פסול במינויו. ודוק. סוגיה זו נבדקה על ידי מרכז ועדת הבחירות עוד בחודש ינואר 2026, ולאחר שנעשה בירור מול מר צרפתי והסוגיה נבדקה, עלה כי כתובתו הרשמית במשרד הפנים היא בבאר שבע, ומשכך לא נמצא כי יש פסול במינויו. סוגיה זו אף נבדקה בשנית לאחר הגשת העתירה, ונערך בירור נוסף עם מר צרפתי ששב ועמד על כך שמרכז חייו בעיר באר שבע תוך שדחה את טענות העותר בנושא והציג מסמכים נוספים לתמיכה בדבריו. כאמור לעיל, וכפי שעולה מתגובת משיבים 2-1 וממכתבו של מר צרפתי שצורף אליה, הוא גם עמד על כך ששהותו בדיור המוגן ביישוב עומר היא חלקית, ניסיונית וזמנית בלבד בשל מצבה הבריאותי של רעייתו, וכי במועד הרלוונטי ועד ליום בחירת רב העיר לא התקבלה כל החלטה סופית בנושא. בנסיבות אלה אין לקבל את טענות העותר בעניין זה. גם לא מצאתי לקבל את טענות העותר שהופנו נגד כשירותם של 9 נציגי ציבור נוספים, שלשיטתו מונו לחברי האסיפה הבוחרת שלא בהתאם לתקנה 8(3) לתקנות, הקובעת כאמור כי נציגי הציבור יהיו מתחומי הרוח או החינוך או האקדמיה והמינהל או הפעילות הדתית והחברתית. כשירותם של נציגי הציבור כולם נבחנה על ידי הלשכה המשפטית במשרד לשירותי דת ועל ידי מועצת העיר והובאה לאישורו של השר. ברי, כי למינוי נציגי הציבור קדם הליך סדור, שכפי שנמסר לנו במסגרתו גם עמדו לפני הגורמים המעורבים שאלונים וקורות חיים של המועמדים לשמש כנציגים. משיבים 2-1 גם פירטו בתגובתם על אודות תחום עיסוקו של כל נציג ונציג ועמדו על כך שעיסוקיהם נמנים עם העיסוקים המנויים בתקנה 8(3) לתקנות. לא עלה אפוא בידי העותר להוכיח קיומו של פגם בכשירותם כנטען. עוד טען העותר שלל טענות נגד מינויו של הרב יצחק לוי לחבר ועדת הבחירות, ובהן כי מינויו נעשה במחשכים ובחשאיות, ללא ידיעתו או ידיעתם של נציגי העירייה בוועדה; תוך הסתרת זיקתו המשפחתית והאישית ההדוקה לרב יצחק יוסף התומך ברב דרעי; ותוך שקילת שיקולים זרים. לעניין זה הבהירו משיבים 2-1 כי לא מתקיים קשר ישיר בין הרב יצחק לוי לרב דרעי, וכי הקשר של הרב יצחק לוי לרב יצחק יוסף אינו קשר משפחתי, אלא שהרב יצחק לוי היה אך תלמידו של האחרון בדומה לרבנים רבים, כך שהקשר הנטען איננו מקים חשש לניגוד עניינים. עוד צוין כי ועדת הבחירות היא גוף בעל אופי אדמיניסטרטיבי בעל סמכויות מועטות יחסית, ומכל מקום החלטותיה לעניין מועד ומיקום הבחירות ולעניין אישור המועמדים לתפקיד רב העיר התקבלו עובר לכניסתו לתפקיד של הרב יצחק לוי כך שהוא לא לקח בהן חלק. כמו כן, הובהר כי הליך הבחירות עצמו מתנהל בנוכחותם של חברי ועדת הבחירות ובהשתתפות הייעוץ המשפטי לוועדה וספירת הקולות גם היא מתבצעת בנוכחות ובמעורבות כלל חברי הוועדה והייעוץ המשפטי. בהקשר זה הוטעם כי גם אם נפל פגם כל שהוא (וכאמור נטען שלא כך הדבר), הרי שמקום בו נכחו בהליך שלושה חברי ועדה נוספים אין הצדקה לביטול הליך הבחירות גם מטעם זה. בנסיבות העניין לא התרשמתי כי עלה בידי העותר להוכיח ניגוד עניינים שיש בו כדי להצדיק את התערבותנו (ראו למשל: עניין תמיר, פסקה 27; עניין טרבלסי, פסקה 6). אשר להיעדרותה של אחת מחברות ועדת הבחירות, הובהר כי היא נבעה מסיבות אישיות וכי מכל מקום אין בכך כדי לפגום בהליך מהטעם שלפי תקנה 7(ה) לתקנות הוועדה רשאית לפעול גם כאשר פחת מספר חבריה המכהנים ובלבד שהוא לא פחת משלושה חברים עימם נמנה יושב הראש. משאלו הם פני הדברים לא מצאתי כל פגם בהיעדרותה. גם לא מצאתי ממש בטענות בדבר איחור בשעת ההצבעה, משהובהר כי הוא נבע מעיכוב בהגעתם של מספר חברי ועדת הבחירות ומשממילא לא ברור מה נפקות האיחור. זאת בהינתן שמתגובת המשיבים עולה שכלל חברי האסיפה הבוחרת שביקשו לממש את זכותם להצביע עשו כן. ובאשר לטענות השונות שהועלו בעניין הרב יצחק יוסף. טענות אלו כוונו רובן ככולן להתנהלותו ולהתבטאויותיו של הרב יוסף עצמו אשר אינו מחזיק בתפקיד ציבורי בעת הנוכחית ואינו נושא בכל תפקיד במסגרת הליך הבחירות. על כן אין באמור כדי להשליך על התנהלותו או על כשירותו של הרב דרעי. אשר לחלוקת ספריו של הרב יוסף לחלק מחברי האסיפה הבוחרת, אכן מוטב היה אילו הם לא היו מקבלים את הספרים. ברם, כפי שנטען אין מדובר באירוע חריג כך שקשה לסבור כי חלוקת הספרים הקימה חשש ממשי לפגיעה בטוהר הבחירות. אין אפוא מקום לסבור שהיה במעורבותו של הרב יוסף, הן בהתבטאויותיו והן במעשיו כדי להשליך על ההליך כולו ולהצדיק את התערבותנו בו. בהקשר דומה גם לא מצאתי כי די במכתב התמיכה של הרב יגאל כהן, המכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית, כדי להכתים את ההליך כולו ולהביא לביטולו. גם לא מצאתי ממש בטענות על אודות אי-כשירותו של הרב דרעי לדיינות ועל אודות פגם שנפל בהליך חידוש כשירותו. ראשית ייאמר כי אין מקום להעלות כעת טענות בנוגע לקביעת כשרותו של הרב דרעי להתמנות כדיין עוד בשנת 2016, וזאת מפאת שיהוי בן שנים רבות. שנית, אשר להשתתפותו של בן משפחתו של הרב דרעי בהליך חידוש כשירותו, מעיון בתשובה שהגיש העותר לתגובות המשיבים עולה כי הקשר המשפחתי הנטען הוא שבן המשפחה המדובר הוא אחיו של אביה של אשתו של אחיו של הרב דרעי. בנסיבות אלו הדבר מדבר בעד עצמו וקשה לסבור כי הקשר המתואר הקים חשש כל שהוא לניגוד עניינים, שבהיעדר אימוץ מנגנון למניעתו עובר לקבלת ההחלטה, די בו כדי להביא לביטול ההחלטה בדבר חידוש כשירותו של הרב דרעי (ראו והשוו: בג"ץ 6510/21 דרור נ' נשיא בית הדין הרבני הגדול, פסקאות 28-25 (10.8.2022); בג"ץ 11269/03 כמאל נ' שר המשפטים, פ"ד נט(3) 205, 220-219 (2005); בג"ץ 333/74 חג' יחיא נ' המועצה המקומית טייבה, פ"ד כט(1) 457, 462 (1975)). לאחר שנדרשנו לגופם של הדברים, יוער למעלה מן הצורך כי אף ייתכן שהיה מקום לדחות את העתירה על הסף בשל שיהוי בהעלאת עיקר טענות העותר לפני המשיבים ולפני בית המשפט. זאת בשים לב לכך שטענותיו כוונו בעיקרן לפגמים שנפלו בהליך שקדם למועד הבחירות והועלו רק לאחר שתם ההליך ולאחר שנתחוורו לו תוצאותיהן; ולכך שענייננו בהליך בחירות ומכאן שמועדי הפעולה נדרשים להיות קצרים וקיימת חשיבות יתרה לעמידה במועדים (בג"ץ 35850-05-26 גרינברג נ' השר לשירותי דת, פסקה 10 (6.7.2026); בג"ץ 55263-12-25 יואב יחיעם, חבר מועצת העיר הוד השרון, סיעת "חוזה חדש" נ' שר המשפטים ומ"מ השר לשירותי דת, פסקה 10 (26.2.2026); בג"ץ 2401/11 ברהום נ' השר לשירותי דת, פסקה 16 (3.4.2014)). בנוסף, יש גם ממש בטענה שהעותר לא צירף משיבים רלוונטיים לעתירתו, דוגמת חברי האסיפה הבוחרת, אשר במינויים הוא מבקש להטיל דופי (בג"ץ 46983-04-26 ממן נ' השר לשירותי דת (27.4.2026); בג"ץ 19928-03-26 יותם נ' ועדת הבחירות לרב העיר גבעתיים (23.3.2026)). סיכומו של דבר שהעותר שילח חיציו לכל עבר. ברם, מבחינה מדוקדקת של כלל טענותיו עולה כי לא די בהן כדי להצדיק את ביטול הליך הבחירות כולו. לצד האמור, במבט צופה פני עתיד ראוי שמשיבים 2-1 יפעלו לוודא מילוי אחר הנהלים הרלוונטיים לשם הבטחת כשרות הליכי הבחירות. כאמור לעיל, אציע לחבריי לדחות את העתירה, ובשים לב למכלול הנסיבות שפורטו ללא צו להוצאות. דוד מינץ שופט הנשיא יצחק עמית: אני מסכים. יצחק עמית נשיא השופטת יעל וילנר: אני מסכימה. יעל וילנר שופטת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ד' מינץ. ניתן היום, י"א תשרי תשפ"ז (22 ספטמבר 2026). יצחק עמית נשיא דוד מינץ שופט יעל וילנר שופטת