פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 35850-05-26
לפני:
כבוד השופטת דפנה ברק-ארז
כבוד השופט חאלד כבוב
כבוד השופט יחיאל כשר
העותרים:
1. שושנה שני גרינברג
2. יפתח שטיין
3. סיעת הליברלים בחריש במועצת העיר חריש
4. שלמה קליין
5. סיעת בית טוב לחריש במועצת העיר חריש
6. עידית ינטוב
7. סיעת חריש ביתנו במועצת העיר חריש
נגד
המשיבים:
1. השר לשירותי דת
2. הועדה לבחירת רב העיר חריש, תשפ"ו-2026
3. עיריית חריש
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותרים:
עו"ד יאיר מבורך שאג
בשם המשיבים 2-1:
עו"ד מיטל בוכמן-שינדל
בשם המשיבה 3:
עו"ד גיורא קפולסקי, עו"ד שגיא טנא
פסק-דין
השופטת דפנה ברק-ארז:
1. בעתירה שבפנינו – אשר הוגשה על-ידי חלק מהחברים במועצת העיר חריש וסיעותיהם – התבקשנו להורות על בטלותה של החלטת המשיבה 2, הוועדה לבחירת רב העיר חריש (להלן: ועדת הבחירות) לקיים את הבחירות לתפקיד זה ביום 20.5.2026.
2. מבלי לפרט את כלל השתלשלות העניינים שברקע הדברים, יצוין כי ביום 11.3.2026 שלח המשיב 1, השר לשירותי דת (להלן: השר), מכתב לממלא מקום ראש העיר חריש, שבו הוא ביקש לקדם את הליך בחירתו של רב העיר. השר צירף למכתבו רשימה שכללה את נציגי הציבור המוצעים מטעמו לאסיפה הבוחרת לתפקיד רב העיר, וביקש להעלותה בפני מועצת העיר לצורך קיום חובת ההיוועצות הקבועה בדין לעניין זה. השר הוסיף וביקש להביא לאישור של מליאת המועצה את רשימת נציגי הציבור מטעמה לאסיפה הבוחרת.
3. ביום 25.3.2026 קיימה מועצת העיר ישיבה בעניין, ובה היא אישרה ברוב קולות את רשימת נציגי הציבור באסיפה הבוחרת מטעמה. כמו כן, חברי המועצה עודכנו ביחס לרשימת נציגי השר וניתנה להם האפשרות להעלות השגות בעניינה. יצוין כי אפשרות זו ניתנה על אף שעובר לקיום הישיבה נאמר לחברי המועצה כי ההשגות בעניין נציגי השר יועברו בכתב. בהמשך לכך, ביום 12.4.2026 הודיע השר ליושב ראש ועדת הבחירות לתפקיד רב העיר כי עם השלמתה של חובת ההיוועצות ההדדית בעניין נציגי הציבור – תמה מלאכת הרכבת האסיפה הבוחרת לרב העיר, כך שניתן לקדם את הליך הבחירה עצמו. ביום 15.4.2026 ועדת הבחירות קבעה כי אלו יתקיימו ביום 20.5.2026, וביום 21.4.2026 פורסמה הודעה על כך בילקוט הפרסומים.
4. ביום 16.4.2026 פנו העותרים 4-1 לשר והעלו טענות הנוגעות להליך ההיוועצות שהתקיים וכן לקושי הכרוך בקידומו של הליך לבחירת רב עיר בזמן שבראשות העיר מכהנת הנהגה זמנית. ביום 4.5.2026 פנו העותרים 4-1 גם לוועדת הבחירות בדרישה לבטל את החלטתה בדבר מועד הבחירות, וחזרו, בעיקרו של דבר, על טענותיהם.
5. ביום 11.5.2026 נשלח לעותרים 4-1 מענה לטענותיהם מטעם המשרד לשירותי דת, ובהמשך לכך ביום 13.5.2026 הוגשה העתירה דנן שכוונה כנגד ההחלטה לקיים את הבחירות ביום 20.5.2026. בתמצית, העותרים טענו כי יש לבטל את ההחלטה נוכח פגמים שונים שנפלו לשיטתם בהליכים שקדמו לה, ובכלל זה בהליכי ההיוועצות. עוד נטען כי אין מקום לקיים את הבחירות בעת הזו בהתחשב בקרבת הזמנים לתקופת הבחירות הכלליות לכנסת ובמצב שבו בראשות העיר מכהן ממלא מקום בפועל ולא ראש עיר נבחר. בהקשר זה העותרים הוסיפו והעלו טענות ביחס להסכם הקואליציוני בין ממלא מקום ראש העיר לבין סיעת ש"ס.
6. בצדה של העתירה הוגשה גם בקשה למתן צו ביניים שימנע את קיום הבחירות במועד זה, ובה נטען כי לא ייגרם כל נזק מדחיית הבחירות בעוד שקיומן במועד יקשה על השבתו של המצב לקדמותו. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 14.5.2026 הגישו העותרים "הודעת עדכון דחופה" ובה ציינו כי מספר שעות לאחר הגשת העתירה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לפיזורה. העותרים טענו כי במצב דברים זה מתחזקות טענותיהם ביחס לקרבה לתקופת הבחירות.
7. בהתאם להחלטתי, ביום 15.5.2026 הגישו המשיבים תגובות לבקשה למתן צו ביניים. השר וועדת הבחירות (להלן: משיבי המדינה) טענו כי דין הבקשה להידחות. לשיטתם, סיכויי העתירה נמוכים ואף מאזן הנוחות נוטה לעבר דחייתה של הבקשה, בין היתר בשים לב לכך שהעתירה הוגשה בשיהוי, ימים ספורים לפני מועד הבחירות. המשיבה 3, עיריית חריש, התנגדה למתן צו ביניים מטעמים דומים.
8. עוד באותו יום דחיתי את הבקשה למתן צו ביניים והוריתי על הגשת תגובות מקדמיות, מבלי לנקוט עמדה לגוף הדברים. ביום 28.5.2026 הגישה עיריית חריש את תגובתה, ובה היא שבה וטענה כי יש לדחות את העתירה עקב השיהוי שנפל בהגשתה. לגופו של עניין נטען כי כלל הליכי הבחירות לרב העיר – ובכללם ההיוועצות ביחס לנציגי הציבור – התקיימו באופן ראוי ובהתאם להוראות הדין.
9. בתגובתם המקדמית מיום 3.6.2026 משיבי המדינה הדגישו אף הם את השיהוי שדבק בהגשת העתירה, בשים לב לכך שזו הוגשה ימים ספורים לפני מועד הבחירות הגם שכלל העובדות הרלוונטיות היו ידועות מספר שבועות לפני כן. בנוסף, משיבי המדינה טענו כי בהתחשב בשלב המקדמי של הליכי פיזור הכנסת ובחוסר הבהירות ביחס למועד הבחירות, כמו גם בכך שההליכים לבחירתו של רב העיר מתנהלים זה תקופה ארוכה – אין מקום לקבל את הטענות בדבר הקרבה לבחירות. כן נטען כי חובת ההיוועצות התקיימה כנדרש. לבסוף, נטען כי כלל השגותיהם של העותרים ביחס לנציגי הציבור נבחנו לגופן. על רקע האמור, משיבי המדינה טענו כי לא נפל כל פגם בהליכים למינוי רב העיר חריש וכי יש לדחות את העתירה הן על הסף והן לגופה.
10. לאחר שעיינו בעתירה ובתגובות לה, הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף, מחמת השיהוי שנפל בהגשתה. כידוע, בהקשרי בחירות נודעת חשיבות יתרה למועדים, ובהתאם – גם עיכוב קצר בפנייה לבית המשפט עשוי להיחשב לשיהוי (ראו למשל: בג"ץ 372/21 אני ואתה מפלגת העם הישראלית נ' נשיא המדינה, פסקה 4 (20.1.2021); בג"ץ 55263-12-25 יחיעם נ' שר המשפטים ומ"מ השר לשירותי דת, פסקה 10 (26.2.2026). כן ראו: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד: משפט מינהלי דיוני 360-357 (2017)).
11. בענייננו, העתירה הוגשה שבוע בלבד לפני מועד הבחירות וכחודש לאחר החלטתה של ועדת הבחירות שכנגדה מכוונת העתירה. לכך יש להוסיף כי מרבית הטענות בעתירה היו ידועות לעותרים עוד קודם לכן, כמו למשל הקושי הכרוך לשיטתם בבחירת רב עיר בזמן שבראשות העיר מכהן ממלא מקום. כאשר מדובר בעתירה שעניינה בחירות שהוגשה רק כשבוע לפני המועד שנקבע לעריכתן, מדובר בשיהוי משמעותי המצדיק את דחייתה על הסף. בנסיבות אלה, אין בפניותיהם של העותרים לרשויות או בהמתנה למענה כדי לשנות ממסקנה זו (ראו למשל: בג"ץ 383/15 מד"ע – המפלגה הערבית הדמוקרטית נ' יו"ר הכנסת, פסקאות 11-10 (2.2.2015); בג"ץ 1240/18 שדולת הנשים בישראל נ' הועדה לבחירת שופטים, פסקה 10 (19.2.2018)).
12. למעלה מן הצורך יצוין כי אף לגופם של דברים, לא מצאנו כי העותרים הניחו עילה להתערבותו של בית משפט זה בהליכי הבחירות לרב העיר חריש. כמו כן, העותרים אף לא הראו כי נסיבות העניין, כבר בחודש מאי 2026, הן כאלה שיש לראות בהן תקופת בחירות.
13. סוף דבר: העתירה נדחית. בנסיבות העניין, העותרים יישאו בהוצאות משיבי המדינה בסך של 2,000 שקלים, ובהוצאות המשיבה 3 בסך של 1,000 שקלים.
ניתן היום, כ"א תמוז תשפ"ו (06 יולי 2026).
דפנה ברק-ארז
שופטת
חאלד כבוב
שופט
יחיאל כשר
שופט