פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
עפ"ס 69607-06-26
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
המערער:
פלוני
נגד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלוני
3. האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב
4. היועצת המשפטית לממשלה
ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' סג"נ י' שקד) בתמ"ש 27829-02-23 מיום 7.6.2026
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
1. המערער הגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו שבה ביקש סעד הצהרתי לפיו לאימו המנוחה זכויות ברכוש אביו, המשיב 1, מכוח הלכת השיתוף; ואחיו, המשיב 2, הגיש לבית המשפט תביעה שבה עתר להכיר בייפוי כוח מתמשך שחתם האב לטובתו (תמ"ש 27829-02-23 ותמ"ש 19986-10-25 בהתאמה). ביום 3.6.2026 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב מלשבת בדין בשל הצטברות חריגה ומתמשכת של התבטאויות נחרצות ביחס למהימנות המערער, ובפרט התבטאויות המותב בדיון קדם המשפט שהתקיים ביום 6.1.2026. עוד נטען כי המותב אימץ את גרסת המשיב 2 מבלי לערוך בירור ראייתי מלא, באופן שמקים חשש לנעילת דעתו; וכי המותב ייחס למערער חוסר תום לב לאחר שהגיש בקשה לגיטימית לעיון מחדש.
2. ביום 7.6.2026 דחה המותב (סגן הנשיאה י' שקד) את הבקשה. בפתח ההחלטה נקבע כי טענות המערער הועלו בשיהוי ניכר ודי בכך כדי לדחותן על הסף. ביתר פירוט, הובהר כי אחת מן האמירות שיוחסו למותב כלל לא נאמרה על ידו אלא על ידי אחד מבאי-הכוח; וכי אמירת המותב לפיה "כולם יכולים לנחש מה היא [ההחלטה – י"ע] תהיה. זה פשוט שערורייה" נאמרה ביחס להתנהלות קלוקלת ונקודתית של המערער, שלא התייצב לדיון, וממילא לא מעידה על חשש ממשי למשוא פנים. עוד נקבע כי יתר טענות המערער נעוצות באי-שביעות רצונו מההחלטות שניתנו בעניינו ומקומן להתברר בהליכי ערעור מתאימים. המערער חויב בהוצאות המשיבים בסך 3,000 ש"ח ובהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ש"ח נוספים. מכאן הערעור שלפניי.
3. דין הערעור להידחות. תחילה, בשל העלאת טענת הפסלות בשיהוי ניכר, כחמישה חודשים לאחר דיון קדם-המשפט, ובניגוד לכלל שלפיו לא ניתן "לצבור" טענות פסלות (תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; עפ"ס 49829-05-26 פודים נ' טטיאנה, פסקה 5 (19.8.2026)). אף לגופו של עניין, לא מצאתי כי מתקיימות בענייננו נסיבות שיש בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984), ויובהר כי ככל שמתעוררת מחלוקת עובדתית ביחס להתבטאויות המותב – חזקה שגרסת המותב מתארת נכונה את מצב הדברים (עפ"ס 42300-12-25 פלונית נ' פלונית, פסקה 7 (1.6.2026)). משכך, ממילא מתייתרת בקשת המערער להורות לבית משפט קמא להעביר את קובץ השמע המקורי. מה עוד שמתוכן הדברים עולה בבירור כי הם לא נאמרו על ידי המותב.
יתר טענות המערער מופנות כלפי הפעילות השיפוטית עצמה, אשר תקים עילת פסלות במקרים חריגים בלבד, ודרך המלך להשיג על החלטות אלה היא בהליכי ערעור מתאימים (ראו "עשרת הדיברות" בדיני הפסלות: עפ"ס 41432-12-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 (10.3.2026)).
4. סוף דבר, שהערעור נדחה. משלא התבקשה תשובה, ונוכח ההוצאות שהוטלו על המערער בערכאה קמא, אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ז אלול תשפ"ו (09 ספטמבר 2026).
יצחק עמית
נשיא