בג"ץ 68814-09-26 — פלוני נ. מועצה אזורית שער הנגב

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 68814-09-26 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט חאלד כבוב העותר: דניאל צבר נגד המשיבים: 1. מועצה אזורית שער הנגב 2. השופט אילן איטח, מ"מ נשיא בית הדין הארצי 3. בית הדין הארצי לעבודה 4. רשמת בית הדין הארצי לעבודה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: לפנינו עתירה נגד החלטה ופסק דין של בית הדין הארצי לעבודה (פסק דין מיום 9.7.2026 בע"ר 44187-06-26 והחלטה מיום 13.8.2026 בע"ע 12966-05-26) ונגד החלטת רשמת בית משפט זה (החלטה מיום 2.9.2026 בהש"פ 70332-08-26). ברקע ההחלטות השונות אותן תוקף העותר נמצאת תביעה שהוא הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע נגד המשיבה 1, המועצה האזורית שער הנגב (סע"ש 74778-11-24. להלן, בהתאמה: בית הדין האזורי ו-המועצה). בתביעה ביקש העותר להורות למועצה לשלם לו שכר בסך כ-30 אלף ש"ח, בצירוף דמי הלנת שכר, בגין עבודתו כמורה בבית ספר תיכון שבתחומה; ולחייב את המועצה לבוא עימו בדברים כדי לבחון את אפשרות השבתו לעבודה. בפסק הדין בתביעה (מפי כב' השופטת אימאן נסראלדין) נפסק כי על המועצה לשלם לעותר סך של 1,794 ש"ח בלבד, בגין עבודה שביצע בפועל בין הימים 1.9.2024 ו-8.9.2024 בטרם הסתיימה ההתקשרות עימו. יתר רכיבי התביעה נדחו, והעותר חויב בהוצאות בסך 3,000 ש"ח (להלן: פסק הדין האזורי). במסגרת ההליך בבית הדין האזורי הגישה המועצה גזר דין נגד העותר שניתן בבית הדין למשמעת לעובדי מדינה (בד"מ 114/23. בקשת רשות ערעור על גזר הדין תלויה ועומדת בבית משפט זה ברעב"י 62382-08-25. להלן: ההליך המשמעתי). העותר, מנגד, ביקש לאסור על כל פרסום הנוגע להליך המשמעתי, אך בקשתו נדחתה, תוך שהובהר כי העותר איחר את המועד לעשות כן, ושמכל מקום ההליך המשמעתי אינו רלוונטי ישירות לתביעה (פסק הדין האזורי, בפסקה 10). העותר הגיש ערעור על פסק הדין האזורי לבית הדין הארצי לעבודה (להלן: בית הדין הארצי). העותר ביקש לנהל הליך זה בדלתיים סגורות ולאסור על פרסום ההחלטות בו, נוכח הפגיעה בפרטיותו עקב ההתייחסות להליך המשמעתי. ביום 13.8.2026 קבע ממלא מקום נשיא בית הדין הארצי, כב' השופט אילן איטח, כי הערעור יתנהל בדלתיים פתוחות, משעה שההליך בבית הדין האזורי וההליך המשמעתי התנהלו בדלתיים פתוחות, וההחלטות בהם מפורסמות לציבור, ובהיעדר הצדקה להגביל את עיקרון פומביות הדיון (להלן: ההחלטה בעניין מגבלות הפרסום). בתוך כך, ביום 6.6.2026 דחתה רשמת בית הדין הארצי חני טל-פרימור את בקשת העותר לפטור מתשלום אגרה על יסוד הפטור הניתן להליכים לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. זאת מאחר שהערעור כולל עניינים החורגים מגדר חוק זה. ביום 9.7.2026 בית הדין הארצי דחה ערעור על החלטה זו (להלן: פסק הדין בעניין האגרות). תחילה ביקש העותר להשיג על ההחלטה בעניין מגבלות הפרסום במסגרת ערעור לפי סעיף 70ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אך כתב הטענות שהגיש נדחה בידי מזכירות בית המשפט העליון, מאחר שלא ניתן לנקוט בהליך ערעור על החלטת בית הדין הארצי בעניין זה. ביום 2.9.2026 אישרה כב' הרשמת מורן יהב החלטה זו, ודחתה השגת מזכירות שהגיש העותר (להלן: ההחלטה בהשגת המזכירות). על החלטות אלו הוגשה העתירה, המעלה שורה ארוכה של השגות, הנוגעות, ככל שניתן להבין, בעיקר לטענה כי ההחלטות האמורות ניתנו בניגוד לדין החל בבתי הדין לעבודה. כן מעלה העותר טענות הנוגעות לפגמים נטענים בהליך המשמעתי עצמו. לבסוף, מעלה העותר שלל טענות נגד ההחלטה בעניין מגבלות הפרסום ופסק הדין בעניין האגרות לגופם של דברים. בסמוך לאחר הגשת העתירה הוגשו שתי בקשות נוספות: בקשה לצרף לעתירה טיעון בעניין החלטת בית הדין הארצי מיום 27.9.2026, בה נדחתה בקשה לתיקון טעות בהחלטה בעניין מגבלות הפרסום וכן "בקשה להוספת טיעון ו/או לחידוד טיעון קיים הנוגעת לליבת מישור הסמכות הייחודית בעניין 'איסור הפרסום'". לאחר עיון בעתירה ובנספחים לה נחה דעתנו כי דינה להידחות. כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין והחלטות של בית הדין הארצי לעבודה, ולא יתערב בהם אלא במקרים חריגים (להרחבה, ראו: בג"ץ 34001-02-25 מיטץ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 13 (17.6.2025); בג"ץ 40897-10-25 רובין נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 6 (6.11.2025)). הטענות בעתירה אינן עומדות בתנאי זה. במסגרת ההחלטות השונות שניתנו בעניינו של העותר נבחנו בפירוט טענותיו באשר למתן פטור מתשלום אגרה ולאפשרות לקיים את הליך הערעור בדלתיים סגורות (או לאסור על פרסום ההחלטות בו). לא מצאנו בטיעוני העותר הצדקה, ולו בקרוב, להידרש שוב לסוגיות אלה (השוו: בג"ץ 2631/09 ימין נ' נציבות שירות המדינה, פסקה 4 (21.4.2009) בג"ץ 5732/20 דהוקי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 9 (21.10.2020)). בכל הנוגע לטענות העותר נגד ההחלטה בהשגת המזכירות, קיים היה לעותר סעד חלופי בדמות הגשת ערעור על החלטת הרשמת, ומשכך לא היה מקום לעתור בעניין (בג"ץ 14421-10-25 גיא נ' רשם בית המשפט העליון, פסקה 4 (21.10.2025); בג"ץ 53053-01-26 טבע הדברים החברה לחקר האדם והסובב בע"מ נ' עיריית הרצליה, פסקה 3 (1.7.2026)). נוכח האמור – דין העתירה להידחות, ומאליהן נדחות הבקשות להוספת טיעון. למען הסר ספק יובהר כי לא ראינו מקום לנהל הליך זה בדלתיים סגורות, ומשכך אין מניעה לפרסם פסק דין זה. אך מהטעם שלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, י' חשוון תשפ"ז (21 אוקטובר 2026). דפנה ברק-ארז שופטת עופר גרוסקופף שופט חאלד כבוב שופט