פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 66862-10-26
לפני:
כבוד השופטת יעל וילנר
כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ
כבוד השופט יחיאל כשר
העותרים:
1. עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל (ע"ר)
2. הרשימה המשותפת
נגד
המשיבים:
1. השר לביטחון לאומי
2. משטרת ישראל
3. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד אריאל רמז
בשם המשיבים:
עו"ד ענת גולדשטיין; עו"ד שלי רובינסון
פסק-דין
השופטת גילה כנפי-שטייניץ:
בעתירה שלפנינו מבוקש כי נורה למשיבים להגביל נשיאת כלי נשק במתחם הקלפיות, כך שייאסר על בעלי תפקידים אשר קיבלו כתב מינוי בהתאם לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969, לשאת כלי נשק בתוך מתחמי הקלפיות ביום הבחירות לכנסת ה-26.
ביום 1.10.2026 פרסם קצין האג"מ של חטיבת האבטחה והרישוי במשטרת ישראל, הנחיה שעניינה "נשיאת נשק ע"י עובדי קלפיות ונציגי מפלגות" (להלן: הנחיית המשטרה או ההנחיה). בהנחיה הובהר, בהמשך לפניות שהתקבלו בנושא – כי עובד קלפי או נציג מפלגה המחזיק ברישיון נשק תקף, רשאי להגיע לקלפי כשהוא נושא את נשקו האישי, בכפוף להוראות הדין ולתנאי הרישיון שניתנו לו; ולאחר שיעבור תדריך ייעודי בנושא. עיקרי התדריך פורטו בהנחיה, ובכללם כללי התנהלות במתחם הקלפי וסביבתו; איסור הוצאת הנשק והצגתו שלא לצורך; וחובת ציות להנחיות גורמי המשטרה והביטחון. בהמשך להנחיה זו, ולאחר שמיעת עמדותיהם של גורמי הביטחון, מצא גם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26 (להלן: יו"ר ועדת הבחירות), שלא להפעיל את סמכותו להגביל נשיאת נשק המוחזק כדין בידי בעלי תפקידים במתחמי הקלפיות; כך שהדין הכללי החל בעניין זה – יחול גם על בעלי תפקידים אלה.
כנגד הנחיית המשטרה והחלטת יו"ר ועדת הבחירות, מכוונת העתירה. כרקע לדברים, מפנות העותרות לשני פרסומים מיום 15.10.2026, האחד בערוץ "הליכוד בטלגרם" והשני בחשבון ה-X של השר בצלאל סמוטריץ', המתמודד בבחירות ברשימת הציונות הדתית. נטען כי מן הפרסומים עולה, שבכוונת רשימות הליכוד והציונות הדתית להציב ביום הבחירות מערך משקיפים המונה כ-2,000 איש בקלפיות ביישובים ערביים ובערים מעורבות, אשר יורכב ברובו מבני ישיבות מהציונות הדתית; וזאת במטרה למנוע זיופים נטענים בהצבעה ובספירת הקולות. לטענת העותרות, מאופיים של הפרסומים האמורים נלמד כי תכליתה של היוזמה להצבת משקיפים "אינה לשמור על טוהר הבחירות, אלא לעורר פרובוקציות ביישובים הערביים ובערים המעורבות".
העותרות טוענות כי על רקע פרסומים אלה, ובשים לב למציאות הביטחונית והפוליטית המתוחה, נשיאת נשק על-ידי משקיפים ועובדים בקלפיות מעוררת שני חששות מרכזיים: האחד, כי הדבר ירתיע מצביעים, בפרט מקרב החברה הערבית, מהגעה לקלפיות ומימוש זכותם לבחור; והשני, כי הדבר יוביל להתפתחות חיכוכים אלימים בין קבוצות אוכלוסייה שונות במתחמי הקלפיות. לטענת העותרות, חששות אלה לא נשקלו במסגרת גיבוש הנחיית המשטרה, ולמצער לא ניתן להם משקל מספק; ומשכך, ההנחיה לוקה בחוסר סבירות ופוגעת באופן בלתי מידתי בזכותם של אזרחים ערבים לבחור ולהיבחר. על יסוד האמור, נטען כי יש להתערב גם בהחלטתו של יו"ר ועדת הבחירות שלא להפעיל את סמכותו להגבלת נשיאת נשק במתחמי הקלפיות.
המשיבים סבורים מנגד, כי אין עילה להתערבות שיפוטית בעמדתה המקצועית של משטרת ישראל, העומדת ביסוד החלטות המשיבים. המשיבים מציינים כי משטרת ישראל – היא הגורם המקצועי המוסמך על פי דין על שמירת הסדר הציבורי וביטחון הציבור – ערכה בחינה מקצועית של הסוגייה, ועמדתה, כפי שהוצגה גם בפגישה שנערכה לאחרונה עם יו"ר ועדת הבחירות, היא שלא קיים חשש ממשי או צורך מבצעי המצדיק הגבלת נשיאת כלי נשק על-ידי בעלי תפקידים במתחמי הקלפיות. זאת, בשים לב למידע הקיים בידי גופי הביטחון המוסמכים; להיערכות המבצעית הנרחבת של המשטרה לקראת יום הבחירות; להנחיות הייעודיות שיינתנו לבעלי התפקידים הנושאים נשק; ולמענה המשטרתי להבטחת הסדר הציבורי במהלך יום הבחירות. על יסוד הערכות מקצועיות אלה של גורמי המשטרה, וגורם ביטחוני נוסף, לא מצא גם יו"ר ועדת הבחירות להגביל את בעלי התפקידים בקלפיות.
לאחר עיון בעתירה ובתגובה לה, מצאתי כי דין העתירה להידחות.
ראשית יוער, כי העתירה הוגשה ביום 22.10.2026, ימים ספורים בלבד לפני יום הבחירות לכנסת ה-26, שיחול ביום 27.10.2026. הגשת עתירה מסוג זה במועד כה קרוב ליום הבחירות עלולה להציב קושי ממשי במתן סעד אופרטיבי, המחייב שינוי משמעותי בהסדרי האבטחה והיערכות מבצעית נרחבת, כל זאת בתוך פרק זמן קצר ביותר. אמנם, כנטען בעתירה, החששות שביסודה התעוררו בעקבות פרסומים מיום 15.10.2026 בעקבותיהם פנו העותרות למשיבים והתוודעו, כך לדבריהן, לראשונה להנחיית המשטרה. עם זאת, בהינתן שההנחיה ניתנה עוד ביום 1.10.2026, ומשסוגיית נשיאת הנשק במתחמי הקלפיות, על הרגישויות הכרוכות בה, אינה סוגיה חדשה – ספק אם לא ניתן היה להביאה לבחינה בשלב מוקדם יותר.
ולגופם של דברים. הלכה מושרשת היא, כי בית משפט זה אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות המוסמכת בשיקול דעתו שלו, אלא אם נפל פגם מהותי היורד לשורשו של עניין. כך בפרט, כאשר מדובר בהחלטה המערבת שיקולי ביטחון וסדר ציבורי ומבוססת בין היתר על מידעים מודיעיניים שנאספו על-ידי הרשות. משטרת ישראל היא הגורם המקצועי האמון על שמירת ביטחון הציבור והסדר הציבורי, גם ביום הבחירות, ולה נתונות הסמכות והאחריות לקביעת הסדרי האבטחה הנדרשים ביום זה. בידי המשטרה הידע, הניסיון והכלים הדרושים למילוי תפקידה; ובהינתן מומחיותה בעניינים אלה, נתון לה שיקול דעת רחב (ראו והשוו: בג"ץ 7839/19 פלוני נ' משטרת ישראל, פסקאות 22-21 (19.10.2020); בג"ץ 1816/24 תנועת בני הר המוריה, ע"ר נ' ח"כ איתמר בן גביר - השר לביטחון לאומי, פסקה 4 (5.3.2024); בג"ץ 2723/19 עמותת עיר עמים נ' מפקד מחוז ירושלים (19.5.2019); בג"ץ 10148/06 מועדון הכדורגל א.ג. ביתר ירושלים (2001) נ' משטרת ישראל, פסקה 2 (13.12.2006)). שיקול דעת רחב מוקנה גם ליו"ר ועדת הבחירות בעניינים המסורים לסמכותו, ובית משפט זה אינו נוטה להתערב בהחלטותיו אלא במקרים חריגים של חוסר סבירות קיצונית (וראו, מיני רבים: בג"ץ 7100/22 הליכוד, תנועה לאומית ליברלית נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה25, פסקה 11 (30.10.2022); בג"ץ 797/20 סילבר נ' יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-23, פסקה 23 (6.2.2020); בג"ץ 51497-09-26 בחרנו בחיים! – משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה (ע"ר) נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26, פסקה 4 (22.9.2026)). לא מצאתי כי בענייננו הונח טעם המצדיק התערבות בשיקול דעתם של המשיבים.
בתגובת המשיבים הובהר כי לקראת יום הבחירות לכנסת ה-26 קיימה משטרת ישראל עבודת מטה סדורה, שנועדה להבטיח את השמירה על הסדר והביטחון ביום הבחירות, לצד הבטחת קיומו התקין של ההליך הדמוקרטי. נמסר כי במסגרת היערכותה המבצעית, נערכה המשטרה למתן מענה בכלל הקלפיות, בהתאם למידע המודיעיני ולהערכות המצב העדכניות שבידיה; היערכות הכוללת, בין היתר, הצבת כ-5,000 מאבטחים חמושים ובודקים ביטחוניים בריכוזי קלפיות ברחבי הארץ. עוד נמסר כי כוחות המשטרה הפועלים ביום הבחירות יתודרכו באשר לבעלי התפקידים הרשאים להימצא במתחמי הקלפיות בשעות ההצבעה בהתאם להוראות החוק.
אשר לחששות הקונקרטיים שהעלו העותרות, צוין כי לא קיימת אינדיקציה לשיבוש צפוי, הפרעה או איומים מתוכננים על בוחרים, וכי לעמדת המשטרה ובשים לב להיערכותה הנרחבת, לא קם חשש ממשי להפרת הסדר הציבורי בקלפיות על-ידי בעלי תפקידים נושאי נשק – ועל כן לא נמצא צורך מבצעי לאסור עליהם הכנסת כלי נשק לקלפיות. לצד זאת הובהר, כי בהתאם להנחיית גורמי המקצוע באגף המבצעים, שוטרים יבדקו את רישיונות הנשק של בעלי התפקידים הנושאים נשק אישי, ויעבירו להם תדריך ייעודי שהוכן על-ידי המשטרה. בתדריך יובהר, בין היתר – כי נשיאת הנשק והשימוש בו מותרים לצורכי הגנה עצמית בלבד, בכפוף לנהלים המחייבים ולתנאי הרישיון; כי יש לשאת את הנשק, ככל הניתן, באופן שאינו גלוי לעין ושאינו מפריע לסדר הציבורי; וכי בכל אירוע חריג יש להישמע להוראות גורמי המשטרה ומערך האבטחה במקום.
הנה כי כן, בניגוד לנטען בעתירה – החששות שהעלו העותרות לא נעלמו מעיני גורמי המקצוע במשטרה או מעיני יו"ר ועדת הבחירות; אלא נשקלו במסגרת היערכותם הכוללת ליום הבחירות. ואולם, בהתחשב במידע המודיעיני הקיים ובהערכות המצב העדכניות שבידיהם, כמו גם במכלול הסדרי האבטחה והמענה המבצעי המתוכנן ליום הבחירות – נמצא כי אין בחששות אלה כדי להצדיק שינוי בהנחיה הנוגעת לנשיאת נשק במתחמי הקלפיות. החלטה זו מצויה בליבת שיקול דעתם, ולא מצאנו עילה להתערב בכך.
העתירה נדחית אפוא. חזקה על כלל הגורמים הנוגעים בדבר כי יעשו את כל הנדרש לשמירה על הסדר והביטחון ביום הבחירות, להבטחת יכולתו של כל אזרח לממש את זכותו לבחור בחופשיות – ללא חשש וללא מורא.
במכלול נסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ד חשוון תשפ"ז (25 אוקטובר 2026).
יעל וילנר
שופטת
גילה כנפי-שטייניץ שופטת
יחיאל כשר
שופט