פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 51497-09-26
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
כבוד השופט עופר גרוסקופף
כבוד השופט חאלד כבוב
העותרים:
1. בחרנו בחיים! – משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה (ע"ר)
2. דבורה גונן
3. הרצל חג'ג'
4. מירב חג'ג'
5. בועז קוקיא
6. ברנדה למקוס
נגד
המשיבים:
1. יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג
2. רשימת רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת
3. היועצת המשפטית לממשלה
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד יצחק בם
פסק-דין
הנשיא י' עמית:
העתירה שלפנינו מכוונת כנגד החלטת המשיב 1 – יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נ' סולברג (להלן: יו"ר הוועדה) – שבה נדחתה בקשת העותרת 1 להתיר לנציגים מטעמה (העותרים 6-2) לנכוח באולם שבו עתידה להידון בקשתה לפסילת רשימה מהתמודדות בבחירות לכנסת.
רקע עובדתי וטענות העותרים
1. העותרת 1 (עמותת "בחרנו בחיים! – משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה" (להלן: העותרת)) הגישה בקשה לפסילת המשיבה 2 (רע"ם – הרשימה הערבית המאוחדת) מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-26 (פ"ר 7/26). בהתאם לסדר היום שצורף להחלטת יו"ר הוועדה מיום 17.9.2026, בקשת העותרת תידון במאוחד עם מספר בקשות פסילה אחרות, כך שבקשתה של העותרת צפויה להידון בשעות הצהריים של יום 23.9.2026. לטענת העותרים, מזכירות הוועדה מסרה לבא-כוחם שרק עורכי הדין המייצגים יוכלו לנכוח באולם הדיונים, ואילו יתר המעוניינים יוכלו לצפות בדיון שישודר בשידור חי. בהמשך לכך, ביום 17.9.2026 הגישה העותרת בקשה להתיר למספר נציגים מטעמה – הורים שכולים שיקיריהם נרצחו בפעולות טרור – לנכוח באולם מבלי לקחת חלק פעיל בדיון.
2. למחרת, ביום 18.9.2026, דחה יו"ר הוועדה את הבקשה. בהחלטתו הוסבר כי בקשת העותרת תידון באולם הגדול ביותר בכנסת, יחד עם שתי בקשות פסילה נוספות. הוסבר כי מספר המקומות באולם מוגבל וקיימים גורמים רבים שנוכחותם נדרשת: "חברי הוועדה; נציגי הרשימה; באי כוח הצדדים כולם; צוות הוועדה; נציגי תקשורת; אנשי אבטחה וסדר" (בפסקה 3 להחלטה). יו"ר הוועדה הוסיף כי הגם שנציגי העותרת הביעו עניין אישי שמקורו בקורבן נורא מכל, הרי ש"מידת הקִרבה שלהם לעניין – אינה גבוהה יחסית", שכן אין מדובר, למשל, בבקשה לפסילת גורמים שמעורבים בפיגועים שבהם נהרגו בני משפחותיהם (שם). עוד צוין כי ניסיון העבר מלמד שדיונים מעין אלו מעוררים רגשות עזים, כך שהבקשה לנכוח בדיון מבלי להשתתף בו אינה מבטלת את "החשש מפני קריאות ביניים, התלהטות יצרים רגעית וכדומה" (שם). בנסיבות אלו, ונוכח ריבוי הבקשות והמועדים הקצרים בתקופת הבחירות, נקבע כי ניהול יעיל של הדיון מצדיק נוכחות מצומצמת באולם, מה גם שבקשות דומות נדחו מטעמים דומים. לבסוף הובהר כי נציגי העותרת יוכלו לצפות בשידור החי של הדיון, ויוכלו לעמוד בקשר עם בא-כוחם.
3. על רקע זה הוגשה העתירה שבפנינו ביום 20.9.2026 בשעות הצהריים, מספר שעות טרם תחילת יום הכיפורים. העותרים מבקשים להתיר לנציגי העותרת לנכוח באולם בעת הדיון בבקשה, "בכפוף להסדרי הביטחון והמקום באולם"; ולקבוע כי נציגי העותרת יורשו לנכוח באולם "באותם תנאים שבהם מורשים להיות נוכחים בו נציגי המשיבה 2 שאינם באי-כוחה". העותרים טוענים כי החלטת יו"ר הוועדה פוגעת בעיקרון פומביות הדיון ובזכותה של העותרת כבעלת דין לנכוח בדיון בבקשתה. עוד נטען שההחלטה פוגעת בשוויון בין בעלי הדין, שכן יו"ר הוועדה התיר בין היתר את נוכחותם של "נציגי הרשימה" אך לא של נציגי העותרת. העותרים מוסיפים כי נימוקי ההחלטה נסמכים על הנחות קולקטיביות וספקולטיביות בנוגע להתנהלותם, ועל אמת מידה של "קרבה לעניין" אשר פוגעת בכבודם ואינה ראויה. לצד זאת נטען כי ההחלטה אינה מבססת מקור סמכות להרחקת בעל דין מהדיון בעניינו.
העותרים מוסיפים וטוענים כי עיקרון פומביות הדיון אינו מתמצה באפשרות לצפות בדיון, ולשיטתם עיקרון זה מקיף גם את האפשרות "לחוות אותו ולהיות חלק ממה שמתרחש באולם" (פסקה 31 לעתירה). ממילא, כך נטען, שידור הדיון אינו תחליף לאפשרותו של בעל דין לשבת לצד בא-כוחו ולשוחח איתו במהלך הדיון – ובענייננו עשויים נציגי העותרת להידרש לחדד בפני בא-כוחם נקודות שעולות ממחקר שערכו ואשר צורף לבקשת הפסילה מטעמם.
עוד מבקשים העותרים ליתן צו ארעי וצו ביניים אשר יורו ליו"ר הוועדה שלא לקיים את הדיון בבקשת הפסילה של העותרת עד להכרעה בעתירה דנן.
דיון והכרעה
4. לאחר עיון בעתירה על נספחיה, הגענו למסקנה כי דינה להידחות בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת יו"ר הוועדה.
כפי שהובהר לא אחת בפסיקה, "בית משפט זה אינו נוטה להתערב בהחלטותיו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, לו נתון שיקול דעת רחב בעניינים המסורים לסמכותו" (בג"ץ 7100/22 הליכוד, תנועה לאומית ליברלית נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, פסקה 11 והאסמכתאות שם (30.10.2022) (להלן: עניין הליכוד); בג"ץ 7104/22 הליכוד, תנועה לאומית ליברלית נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, פסקה 4 (27.10.2022)). הדברים נכונים בפרט בעניינים פרוצדורליים הקשורים באופן ניהול ההליכים (ראו: בג"ץ 5166/19 מפלגת לזוז נ' מ"מ יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, פסקה 4 (31.7.2019); כן השוו, בשינויים המחויבים: בג"ץ 3915/24 הרן נ' ועדת העררים הצבאית לפי צו בדבר ועדות עררים (איו"ש), מס' 172, התשכ"ח-1967, פסקה 9 (15.10.2024)).
המקרה שלפנינו אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות בהחלטתו של יו"ר הוועדה.
5. כפי שפורט לעיל, בקשתה של העותרת נבחנה לגופה, ונדחתה בהחלטה מנומקת ומפורטת. בתוך כך הובהר כי המגבלה על הנוכחים בדיון נובעת הן מאילוצים מעשיים (מספר הבקשות שצפויות להידון והגורמים המעורבים בהן, אל מול גודלו של אולם הדיונים) והן מטעמי יעילות דיונית ולצורך נטרול החשש לקריאות ביניים או להפרעות במהלך הדיון. נימוקים אלה הגיונם בצדם, וממילא לא עלה בידי העותרים להוכיח שמדובר בהחלטה "קיצונית בחוסר סבירותה" (כלשון בית המשפט בעניין הליכוד, בפסקה 11). זאת, מבלי להמעיט ממשקלם של העקרונות שעליהם עמדו העותרים בעתירתם.
6. העותרים טוענים, כאמור, כי עיקרון פומביות הדיון חולש על דיוני ועדת הבחירות המרכזית, בדומה לכללים הנהוגים בבתי המשפט (פסקאות 28-25 לעתירה). אך ראוי להזכיר שזה לא כבר ניתנה בבית משפט זה – בהרכב מורחב של שבעה שופטים – החלטה עקרונית בסוגיה של פומביות הדיון (בג"ץ 18225-06-25 גילון נ' ממשלת ישראל (החלטה מיום 1.12.2025) (להלן: עניין גילון)). בהחלטה בעניין גילון, אשר לא הוזכרה כלל בעתירה שלפנינו, נקבע במפורש כי העברת הדיון בשידור חי, משמרת את עיקרון פומביות הדיון במובנו הרחב. נביא את הדברים במלואם בשל חשיבותם לענייננו:
"מקום שבו קיים חשש מבוסס לכך שדיון משפטי מסוים עלול להיות מלווה בהפרעות, בהתפרעויות או בהתפרצויות בדרגה שצפויה להקשות באופן ממשי על ניהולו התקין – ניתן וראוי כי בית המשפט ינקוט מבעוד מועד בצעדים להגבלת הנוכחות הפיזית באולם בית המשפט, בנוסף ובמקביל לשידור הדיון במעגל סגור (באולם אחר בבית המשפט) או בשידור חי. בכך יתאפשר לבית המשפט לקיים את הדיון כהלכתו, ולשמור על שלומם של כלל הנוכחים בהיכל בית המשפט, תוך שמירה על עקרון פומביות הדיון במובנו הרחב." (שם, בפסקה 9; ההדגשה במקור – י"ע)
עתירה שהוגשה כנגד ההחלטה בעניין גילון, נדחתה על הסף בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית (בג"ץ 78621-03-26 לביא זכויות האזרח מינהל תקין ועידוד ההתיישבות (ע"ר) נ' בית המשפט העליון (12.4.2026)). בפסק הדין שניתן באותה עתירה נקבע כי הסמכות לקבוע הסדר של הגבלת נוכחות באולם הדיונים נגזרת מסמכותו הטבועה של בית המשפט ליצור כלים החיוניים למילוי תפקידו, וזאת "בשים לב לאינטרס הציבורי בשמירה על תקינות ההליך המשפטי עצמו, ולפגיעה השולית, אם בכלל, שנגרמת לעקרון פומביות הדיון" (שם, בפסקה 9). עוד דחה בית המשפט טענה דומה לזו שהעלו העותרים בענייננו, בדבר פגיעה באפשרות "לחוות את הדיון" – ובהקשר זה נפסק כי "המרחיק למחוזות אלו כדי לתאר מדוע יש בהסדר פלוני כדי לפגוע בעקרון פומביות הדיון, ודאי מודע לכך שככל שטענותיו מלמדות על פגיעה בעקרון זה, מדובר בפגיעה בשולי שוליו" (שם, בפסקה 7).
7. הרציונלים והנימוקים שפורטו לעיל יפים לענייננו, בשינויים המחויבים (לעניין אופיים המעין-שיפוטי של הליכים בפני ועדת הבחירות המרכזית, ראו: בג"ץ 8948/22 שיינפלד נ' הכנסת, פסקה 26 לפסק דינו של השופט א' שטיין והאסמכתאות שם (18.1.2023)), ויש בהם כדי לחזק את ההצדקה לדחיית העתירה דנן. החלטת יו"ר הוועדה נשענה כאמור על שיקולים מעשיים ובהם גודלו של האולם, הצורך בשמירה על יעילות דיונית והחשש מקריאות ביניים ומהפרעות. כאמור לעיל, שיקולים אלו כולם כבר הוכרו בפסיקת בית משפט זה כשיקולים העשויים להוביל להגבלת כניסה לדיון שמשודר במקביל בשידור חי, והעתירה שלפנינו אינה מבססת עילה להתערבות באופן היישום של שיקולים אלו בהחלטת יו"ר הוועדה.
8. בשולי הדברים: חלק מהטענות שהועלו בעתירה, ובפרט טענת העותרת להיעדר סמכות של יו"ר הוועדה למנוע את כניסת נציגיה לאולם, לא הועלו בבקשה שהוגשה ליו"ר הוועדה. למעשה, בבקשת העותרת מיום 17.9.2026 התבקש יו"ר הוועדה רק "לחרוג" מן ההסדר שנקבע ביחס לנוכחות באולם, ואף זאת "בכפוף להסדרי הביטחון והמקום באולם". עוד ראוי להדגיש כי בניגוד למשתמע מן העתירה, החלטת יו"ר הוועדה אינה שוללת מנציגי העותרת את האפשרות לתקשר בזמן אמת עם בא-כוחם (כפי שאף צוין בהחלטה עצמה, בפסקה 3 סיפא).
9. אם כן, בנסיבות העניין, בשים לב לאמת המידה לביקורת על החלטותיו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ועל רקע סד הזמנים הדוחק בהינתן מועד הגשת העתירה והמועד הקרוב שבו עתיד להתקיים הדיון בבקשת העותרת (לעניין זה ראו למשל, בשינויים המחויבים: בג"ץ 3224/22 פלונית נ' שרת החינוך, פסקה 8 (25.5.2022); ואך לאחרונה: בג"ץ 78862-08-26 מיטמן נ' שר הפנים, פסקה 16 (2.9.2026)) – המסקנה היא כי העתירה אינה מגלה עילה להתערבות בהחלטתו של יו"ר הוועדה.
10. העתירה נדחית אפוא, ועמה נדחית הבקשה למתן צו ביניים. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, י"א תשרי תשפ"ז (22 ספטמבר 2026).
יצחק עמית
נשיא
עופר גרוסקופף
שופט
חאלד כבוב
שופט