פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
עפס"פ 64680-08-26
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
המערערת:
בתיה מאיר
נגד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה (כב' השופט ה' אבו שחאדה) בת"פ 13268-10-21 מיום 2.8.2026
בשם המערערת:
בעצמה
פסק-דין
ערעור על החלטתו של בית משפט השלום ברמלה (השופט ה' אבו שחאדה) מיום 2.8.2026 בת"פ 13268-10-21 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינה של המערערת.
1. באוקטובר 2021 הוגש נגד המערערת כתב אישום שייחס לה עבירת איומים כלפי רשמת בכירה שדנה בעניינה בהליך משפטי קודם. ביום 23.6.2026 הורשעה המערערת בעבירה שיוחסה לה, ובהמשך נקבע ההליך לשמיעת טיעונים לעונש.
ביום 22.7.2026 הגישה המערערת, שאינה מיוצגת, בקשה בת 11 עמודים שכותרתה "בקשה לפסילת שופט" ובה העלתה טענות שונות, לרבות טענות בנוגע להתנהלות המותב, לאופן ניהול ההליך ולמסמכים שהוגשו בו. בהחלטה מאותו היום ציין המותב כי הבקשה אינה ממוקדת וכי הנימוקים לפסילה אינם ברורים, והורה למערערת להגיש בקשה קצרה בת שני עמודים עד ליום 30.7.2026. משבקשה כאמור לא הוגשה, ציין המותב בהחלטתו מיום 2.8.2026 כי לאחר עיון מחודש בבקשת המערערת – הטענות שהועלו בה עוסקות בעיקר בתקיפת נימוקי הכרעת הדין, וטענות אלו אינן מקימות עילת פסלות.
2. מכאן הערעור שלפניי. ככל שניתן להבין, המערערת, המייצגת את עצמה גם בערעור, טוענת כי המותב ניהל את ההליך באופן שפגע בזכויותיה וביכולתה להביא ראיות, וכי הכרעת הדין אינה מתייחסת לטענות רלוונטיות שהעלתה ואף כוללת קביעות עובדתיות שגויות.
3. עיינתי בטענות המערערת ומצאתי כי דין הערעור להידחות ללא צורך בתשובה.
טענות המערערת סובבות, בעיקרם של דברים, סביב השגותיה על החלטות שיפוטיות שנתן המותב ועל האופן שבו ניהל את ההליך בעניינה עד כה. אולם, כפי שנפסק לא אחת, העשייה השיפוטית כשלעצמה ככלל אינה מקימה עילת פסלות (עפס"פ 70693-02-26 אולניק חברה להובלה עבודות עפר וכבישים בע"מ נ' המשרד להגנת הסביבה, פסקה 11 והאסמכתאות שם (11.3.2026)). לפיכך, השגות על החלטות שיפוטיות אין מקומן בהליכי פסלות, אלא בהליכי ערעור מתאימים (עפס"פ 1000-03-26 זהבי נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (28.6.2026)). בענייננו, לא שוכנעתי בקיומה של הצדקה לסטות מאמת מידה מושרשת זו. טענות המערערת אינן מלמדות על קיומו של "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" (כלשון סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984), וההשגות על התרחשויות שקדמו להכרעת הדין אינן מלמדות על נעילת דעתו של המותב בכל הנוגע להמשך ניהול ההליך. מבלי להביע עמדה לגופם של דברים, ביכולתה של המערערת להעלות את השגותיה בהליך ערעורי, ככל שתמצא לנכון ובהתאם להוראות הדין.
לבסוף יוער כי חלקים ניכרים מהערעור נוסחו בלשון מבזה כלפי גורמים שונים, לרבות המותב וגורמים שיפוטיים נוספים – וזאת אין להלום.
4. הערעור נדחה אפוא.
ניתן היום, כ"ה תשרי תשפ"ז (06 אוקטובר 2026).
יצחק עמית
נשיא