אבי בנאיים נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון עפס"פ 60747-06-26 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערער: אבי בנאיים נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים ה' רוזנברג שיינרט, ע' מיכלס, ר' סולקין) בתפ"ח 3192-10-09 מיום 15.6.2026 בשם המערער: עו"ד ישראל קליין פסק-דין 1. נגד המערער ואדם נוסף הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, המייחס להם עבירה של רצח בכוונה תחילה (תפ"ח 3192-10-09). בשלב מסוים של ההליך התקבלה חוות דעת פסיכיאטרית שלפיה המערער אינו כשיר לעמוד לדין מחמת מצבו הנפשי וההליכים נגדו הופסקו. בעניינו של האדם הנוסף ההליך המשיך, הוא הורשע בעבירה המיוחסת לו ונגזר עליו מאסר עולם (השופטים מ' פינקלשטיין, ל' ברודי וע' גרוסקופף). בראשית שנת 2025 הגישה המשיבה בקשה לעיון חוזר בהחלטה שלפיה המערער לא כשיר לעמוד לדין נוכח התייצבות מצבו הנפשי. ביום 1.3.2026, לאחר שינוי בייצוגו של המערער, הגיש בא-כוחו בקשה לפסילת המותב מלשבת בדין. זאת, מאחר שהמשיבה ביקשה לחדש את ההליך בעניינו של המערער בתיק המקורי – שכולל את הראיות, חקירות העדים וההחלטות השיפוטיות שניתנו בעניינו של השותף לביצוע העבירות יחד עם המערער – וברי כי יש במסמכים אלה התייחסויות רבות גם למערער עצמו. 2. ביום 15.6.2026 ניתנה החלטת המותב (השופטים ה' רוזנברג שיינרט, ע' מיכלס ור' סולקין) הדוחה את הבקשה לפסילתו. בהחלטה נקבע, בעיקרם של דברים, כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר; כי כפי שאף הובהר בדיון שהתקיים בבקשה ביום 10.6.2026, המותב לא נחשף לפרוטוקולים ולהחלטות מתיקו של האדם הנוסף, תיק שהתנהל לפני כ-15 שנה, וממילא, חשיפה לחומרים בלתי קבילים לא מהווה עילה לפסילת המותב; וכי המותב לא גיבש כל עמדה ביחס למערער, זאת אף בהינתן השלב המקדמי שבו מצוי ההליך. לשם "מראית פני הצדק" נפתח תיק אלקטרוני חדש בעניינו של המערער. מכאן הערעור שלפניי. 3. דין הערעור להידחות על הסף משבקשת הפסלות הוגשה בשיהוי ניכר, בחלוף כשנה מהמועד שבו נפתח ההליך מחדש תחת אותו תיק מקורי (סעיף 146(ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). אף לגופם של דברים, המותב הבהיר כי לא נחשף לחומרים בעניינו של המערער; ומכל מקום, כפי שנקבע זה מכבר, גם חשיפה לחומר בלתי-קביל לא מקימה עילת פסלות באופן "אוטומטי" (ראו והשוו: עפס"פ 78701-05-26 אשר נ' מדינת ישראל, פסקה 3 ‏(25.6.2026‏)‏). סיכומו של דבר שלא מצאתי כי מתקיימות בענייננו נסיבות שיש בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). 4. הערעור נדחה אפוא. ניתן היום, כ' תמוז תשפ"ו (05 יולי 2026). יצחק עמית נשיא