פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 59521-05-26
לפני:
כבוד שופט אלכס שטיין
כבוד השופט חאלד כבוב
כבוד השופט יחיאל כשר
העותר:
יורם צברי
נגד
המשיבים:
1. הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
2. היועצת המשפטית לממשלה
3. נציבות שרות המדינה
4. משרד התקשורת
עתירה למתן צו על-תנאי; הודעה ובקשה לסילוק העתירה על הסף מטעם משיבים 4-2; הודעה מטעם משיבה 1; הודעה מטעם העותר ובקשה לתיקון סעדים
בשם העותר:
בעצמו
בשם משיבה 1:
עו"ד עופר קורלנדר
בשם משיבים 4-2:
עו"ד תהילה רוט; עו"ד מיה ציפין
פסק-דין
השופט חאלד כבוב:
עניינה של העתירה, כפי שזו הוגשה ביום 20.05.2026, בבקשת העותר כי יושלם הליך מינויו כמנכ"ל בפועל של משיבה 1, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, בהתאם להודעת יושבת ראש מועצת הרשות דאז, ד"ר יפעת בן חי-שגב, מיום 30.04.2026 בנדון. בתמצית, לטענת העותר גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה הערימו קשיים על מינויו ללא כל טעם ענייני. העותר ביקש כי נוציא מלפנינו צווים על-תנאי, ובהמשך לכך צווים מוחלטים המופנים למשיבה 1 ומורים לה להשלים לאלתר את קליטתו כמנכ"ל בפועל; לחברו למערכות המחשוב הארגוניות; וליתן לו את מלוא סמכויות הניהול הרלוונטיות. כן התבקש להורות למשיבה 2 לבטל את הבדיקה הקשורה לקליטתו כמנכ"ל בפועל ולהסיר את המניעה לכך.
בתגובות לעתירה נטען כי דינה להידחות על הסף בשל אי ניקיון כפיים ואי גילוי עובדות מהותיות, תוך חיוב העותר בהוצאות. הוסבר, כי כבר בעת הגשת העתירה היה ידוע לעותר כי מתבררות בבית משפט זה מספר עתירות בעניין החלטות הממשלה בדבר מינוי יושב ראש וחברי מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (בג"ץ 63904-03-26; בג"ץ 64783-03-26; בג"ץ 75014-03-26; בג"ץ 75473-03-26; בג"ץ 4588-04-26); וכי ביום 15.05.2026 ניתן צו ביניים מורחב שהקפיא, בין היתר, את ההחלטות שניתנו על-ידי ד"ר בן חי-שגב בכובעה כיו"ר המועצה הנכנסת. כן צוין, כי נמצאו קשיים משפטיים מהותיים במינויו של העותר, אשר לא נמנה על עובדי הרשות, ומועמדותו לא נבחנה על-ידי הגורמים הרלוונטיים עובר למינוי. מטעמים דומים נטען כי דין העתירה להידחות גם לגופה.
בהחלטתי מיום 16.06.2026 הוריתי על השהיית הטיפול בעתירה שלפנינו, והצדדים התבקשו לעדכן לאחר הכרעה בעתירות האמורות.
ביום 08.09.2026 ניתן פסק דין מפורט ומנומק בעתירות הנ"ל (מפי הנשיא י' עמית והשופטים א' שטיין ו-ר' רונן), בגדרו בוטל, בין היתר, מינויה של ד"ר בן חי-שגב לתפקיד יו"ר המועצה בשל פגמים מהותיים שנפלו בהליך מינויה.
בעקבות מתן פסק הדין הנ"ל הגיש העותר הודעה ובקשה מטעמו. העותר, אשר מודע לכך שבינתיים מונה מנכ"ל בפועל חדש למשיבה 1, לא מבקש עוד להורות על השלמת קליטתו לתפקיד. במקום זאת, התבקש לאפשר לו לתקן את עתירתו, במובן זה שיוענק לו "פסק דין המצהיר כי מינויו [...] לתפקיד מנכ"ל בפועל של הרשות השנייה מיום 29.04.2026 נעשה בעיתו כדין ובסמכות וכי סירובם של המשיבים 1–2 להשלים את הליך קליטתו ולאפשר לו להפעיל את סמכויותיו בתקופה הרלוונטית היה שלא כדין". עוד צוין כי "העותר שומר על מלוא זכויותיו לתבוע פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתנהלות המשיבים, בין היתר, אי תשלום שכר עבודה עבור התקופה בה כיהן והגיע בפועל למשרדי הרשות השנייה לרבות הפגיעה בפרנסתו ובשמו הטוב [...]"; והודגש, כי "הסעד ההצהרתי המבוקש [...] מתבקש, בין היתר, על מנת לשמש תשתית לתביעת הפיצויים האמורה".
לאחר עיון במכלול החומר שלפנינו סבורני כי דין העתירה להידחות על הסף. משבוטל מינויה של ד"ר בן חי-שגב, ומשמונה מנכ"ל בפועל אחר למשיבה 1, הסעדים שהתבקשו בעתירה, כפי שהוגשה, אינם אקטואליים עוד. כאמור, גם העותר לא חולק על כך, אלא שכעת הוא מעוניין בפסק דין הצהרתי שיכיר בתוקף מינויו בעבר, בין היתר לצורך הגשת תביעה אזרחית לפיצויים. ואולם, מבלי לנקוט כל עמדה באשר לתביעה כזו, ככל שתוגש, ברי כי ההליך בבית המשפט הגבוה לצדק אינו האכסניה המתאימה למתן סעד הצהרתי לצורך הגשת הליך אזרחי (ראו והשוו: בג"ץ 2762/22 אלי פתיה יבוא ושיווק בע"מ נ' מנהל רשות המיסים, פסקאות 8–9 (12.06.2022)).
העתירה נדחית אפוא בזאת. הרבה לפנים משורת הדין, לא נעשה צו להוצאות לטובת המשיבים.
ניתן היום, י"א תשרי תשפ"ז (22 ספטמבר 2026).
אלכס שטיין
שופט
חאלד כבוב
שופט
יחיאל כשר
שופט