פסק הדין המלא
פבבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 58650-06-25
לפני:
כבוד השופטת דפנה ברק-ארז
כבוד השופט חאלד כבוב
כבוד השופט יחיאל כשר
העותר:
באסם ראגח חמאד גאגוב
נגד
המשיבים:
1. המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית
2. מועצת התכנון העליונה
3. יחידת הפיקוח
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
עו"ד מאלק עבידאת
בשם המשיבים:
עו"ד אסתי אוחנה
פסק-דין
השופטת דפנה ברק-ארז:
1. העתירה שבפנינו מכוונת כנגד החלטתו של המשיב 1, המפקד הצבאי (להלן: המשיב), לדחות את בקשתו של העותר לקבל אישור ביטחוני לקידומו של הליך רישוי עבור מקרקעין. המקרקעין נמצאים בתחומו של הצו בדבר איסור בניה והפסקתה מס' 7/4/אב (מכשול התפר) (הארכת תוקף 6) התשפ"ג-2022 (להלן בהתאמה: המקרקעין ו-צו איסור הבניה).
2. הבינוי שלגביו נסבה העתירה, מושא תיק בב"ח ט' 116/24, הוא מתחם שבו הוקמו מבנה בטון וחממות. הבינוי ממוקם במרחק של כ-300 מטרים מגדר הביטחון ונמצא בתחומו של צו איסור הבניה.
3. ביום 7.8.2024 הומצא לעותר צו הפסקת עבודה. במסגרת הצו העותר זומן להופיע בפני ועדת המשנה לפיקוח על הבניה של מועצת התכנון העליונה (להלן: ועדת המשנה). ביום 3.9.2024 ניתנה החלטתה של ועדת המשנה, לאחר דיון, ובה הוצא צו סופי להפסקת עבודות והריסת בינוי בתוך 30 יום.
4. בהמשך, ביום 30.1.2025 לשכת התכנון המרכזית באזור יהודה ושומרון החליטה שלא לקלוט את בקשתו של העותר לקבלת היתר בניה על רקע מיקום המקרקעין בתחומיו של צו איסור הבניה. בהמשך, בעקבות עתירה שהוגשה לבית משפט זה נקבע בפסק דין שניתן ביום 7.5.2025 בהסכמתם של משיבי המדינה, כי הליכי האכיפה ביחס לבינוי, כמו גם ביחס לעניינים של אחרים, יעוכבו עד להכרעה בבקשות החרגה מצו איסור הבניה שיוגשו בהתאם (בג"ץ 63153-02-25, בהרכב שכלל אותי עם השופטים ד' מינץ ו-ר' רונן).
5. בסופו של דבר, ביום 29.5.2025 דחה המשיב את הבקשה. ההחלטה נדרשה לתכלית הביטחונית של צו איסור הבניה ולמיקומה של הבניה שהחרגתה התבקשה בקרבה לגדר הביטחון.
6. ביום 25.6.2025 הגיש העותר את העתירה דנן ובצדה גם בקשה למתן צו ביניים. בעיקרו של דבר, טוען העותר כי המשיב לא בחן את עניינו כנדרש ואף הביא בחשבון שיקולים זרים. לשיטתו של העותר אין במיקום של הבינוי כדי להקים את הסיכון שלו טען המשיב בהחלטתו, ויש לאפשר לו לקיים את הבינוי בשים לב לזכויותיו הקנייניות. כן הודגש כי חלק מהבינוי הוקם עוד בשנות השמונים של המאה הקודמת, בטרם הוצא צו איסור הבניה.
7. בו ביום ניתנה החלטה שהורתה על הגשת תגובה מקדמית ותגובה לבקשה למתן צו ביניים. בהמשך, בהסכמת המשיבים, ניתן צו ארעי המונע פעולות אכיפה ביחס לבינוי מושא העתירה, למעט הריסה הנדרשת בשל צרכי לחימה דחופים או טעמי ביטחון, וזאת עד למתן החלטה אחרת.
8. ביום 19.4.2026 הוגשה התגובה המקדמית מטעם המשיבים. לתגובה זו צורפה החלטה עדכנית מחודש אוגוסט 2025 של המשיב בעניין הבינוי מושא העתירה, ובה צוין כי עניינו של העותר נבחן מחדש, בשים לב לכך שמבנה הבטון – להבדיל מהחממות – הוקם עוד בטרם הוצא צו איסור הבניה וזה לא חל עליו. על כן, אושרה בקשתו של העותר לקידום הליך התכנון בכל הנוגע למבנה הבטון, בעוד ההחלטה ביחס לחממות נותרה בעינה. בהמשך לכך, טענו המשיבים כי לאחר שהעתירה התייתרה בנוגע למבנה הבטון דין שאר מרכיביה להידחות. המשיבים עמדו על הצורך הבטחוני העומד ביסודו של צו איסור הבניה – מניעתה של בניה הקרובה לגדר הביטחון – והטעימו כי צורך זה התעצם מאז פרצה המלחמה בשבעה באוקטובר 2023. כן הודגש כי יש קושי לאפשר את הבינוי בשל המרחק הקצר יחסית מגדר הביטחון.
9. לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. כפי שצוין בהקשר דומה, תכליתו של צו איסור הבניה מן הסוג שביסוד העתירה דנן נוגע לשמירה על האפקטיביות של גדר הביטחון (בג"ץ 56519-06-25 כרשאן נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 10 (26.7.2026)). על מנת לקדם תכלית זו, הצו אוסר על בניה הנמצאת בסמוך לגדר הביטחון.
10. הבינוי מושא ההליך שבפנינו נבנה מלכתחילה ללא הגשת בקשה מתאימה. זו הוגשה בסופו של דבר רק לאחר שהעותר נדרש להרוס אותו. עניינו של העותר נבחן פעמיים על-ידי המשיב, וניתן להתרשם כי השיקול הביטחוני הוא זה שעמד לנגד עיניו. לא למותר לציין כי הבינוי דנן אינו משמש למגורים ואף לא עלתה טענה בנושא מטעם העותר. למעשה, משניתן הפתרון בהחלטה העדכנית של המשיב בכל הנוגע למבנה הבטון, ההליך דנן נסב אך על החממות שבשטחו של העותר. יש בדברים אלו כדי לצמצם באופן משמעותי, מבלי להקל ראש, את הפגיעה בזכויותיו הקנייניות של העותר.
11. טוב עשה המשיב בכך שחזר ובחן את הדברים, וניתן אך להצטער על כך שבחינה זו לא נעשתה קודם להגשת העתירה. עוד יש לציין כי כאשר מוגשת תגובה יש להקפיד על מסירת הפרטים הנוגעים לה במדויק. בנסיבות העניין, הפרק בתגובה המקדמית שנסב על צו איסור הבניה והרקע להוצאתו הזכיר צו איסור בניה אחר הנוגע לגדר הביטחון ואשר נסב על מרחב גאוגרפי אחר (פסקאות 26-17). למען הסר ספק, הדבר לא השפיע על בחינת הדברים על-ידינו, מאחר שניתן היה להבין מיתר התגובה ונספחיה כי הבינוי אכן מצוי בתחומו של צו איסור בניה וכי החלטותיו של המפקד הצבאי ניתנו על יסוד הצו הרלוונטי.
12. סוף דבר: העתירה נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. במכלול הנסיבות שתוארו – לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, ז' אלול תשפ"ו (20 אוגוסט 2026).
דפנה ברק-ארז
שופטת
חאלד כבוב
שופט
יחיאל כשר
שופט