עלי מוחמד אחמד ראזק נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 57943-06-25 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ העותר: עלי מוחמד אחמד סלימאן ראזק נגד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. לשכת התכנון המרכזית איו"ש 3. המועצה העליונה לתכנון ובניה ביו"ש 4. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה 5. היחידה המרכזית לפיקוח עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד סאיד קאסם בשם המשיבים: עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין השופטת דפנה ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו מכוונת כנגד החלטתו של המפקד הצבאי, המשיב 1, לדחות את בקשת העותר לקבל אישור ביטחוני לקידום הליך רישוי עבור מקרקעין הנמצאים בתחומו של הצו בדבר איסור בנייה והפסקתה מס' 7/11/אב, התשע"ב-2011 (להלן בהתאמה: המקרקעין ו-צו איסור הבנייה). 2. הבינוי שבמוקד העתירה, מושא תיק בב"ח ע' 31/24, כולל צריף לשטיפת כלי רכב, סככה ורצפת בטון (להלן: הבינוי). הבינוי ממוקם במרחק של 132 מטרים מגדר הביטחון ומצוי בתוך השטח שעליו חל צו איסור הבנייה. 3. מבלי לפרט שלא לצורך, לטענת המשיבים, ביום 9.4.2024 הומצא לעותר צו הפסקת עבודה לבינוי, שבו הוא נדרש להפסיק את עבודת הבניה במקום וכן הוזמן לדיון שנועד להתקיים ביום 4.5.2024 בפני ועדת המשנה לפיקוח על הבניה, המשיבה 4 (להלן: ועדת המשנה לפיקוח). 4. ביום 2.5.2024 בא-כוח העותר שלח מכתב לוועדת המשנה לפיקוח שבו הודה כי העבודות נעשו ללא היתר בניה כדין וביקש כי תינתן לו ארכה של 30 ימים לצורך הגשת בקשה להיתר. בו ביום דיווח רכז ביחידה המרכזית לפיקוח, המשיבה 5, כי סיור במקום העלה שבוצעה הריסה עצמית של הבינוי. על כן, ביום 8.5.2024 ועדת המשנה לפיקוח החליטה שלא להוציא צו סופי להפסקת עבודה והריסה. ועדת המשנה לפיקוח הוסיפה וקבעה בהחלטתה כי אם יחודשו עבודות הבנייה ללא היתר, ייערך לעותר שימוע נוסף על סמך צו הפסקת העבודה שכבר הוצא. 5. בתמצית, יצוין שהעותר הגיש בקשה להיתר בניה, אולם זו נדחתה על הסף על-ידי לשכת התכנון המרכזית באיו"ש, המשיבה 3. הדחייה נומקה בכך שהבינוי מצוי בתחומיו של צו איסור הבנייה ולא צורף לבקשה אישור לקידום הליך רישוי מהמפקד הצבאי. בהמשך לכך, העותר הגיש בקשה למתן אישור כאמור. ביום 9.10.2024 הצדדים הגיעו אף להסכמה בגדרה של עתירה מינהלית שהוגשה בנושא לבית המשפט המחוזי בירושלים כי לא יינקטו הליכי אכיפה נגד העותר עד למתן החלטה על-ידי המפקד הצבאי (עת"ם 4850-09-24, השופט נ' פלקס). 6. להשלמת התמונה, יצוין כי ביני לביני, ביום 26.8.2024, לאחר שנמצא כי הבינוי חודש ובטרם ניתנה כל החלטה מטעם המפקד הצבאי, ועדת המשנה לפיקוח מסרה לעותר צו סופי להפסקת עבודה ולהריסה. יש לציין כי צו ההריסה הוצא ללא שימוע, חרף האמור בהחלטה מיום 8.5.2024 בדבר הצורך לכנס את הוועדה בשנית בטרם יינתן צו סופי. 7. בסופו של דבר, ביום 8.6.2025, המפקד הצבאי דחה את הבקשה לאישור קידום הליך הרישוי. בהחלטה צוין כי המפקד בחן את בקשתו של העותר אל מול הצורך הביטחוני שעומד בבסיסו של צו איסור הבנייה, ולא מצא כי ניתן להחריג את הבינוי ממנו. כן הדגיש המפקד הצבאי את הסיכון הביטחוני הכרוך בהקמת מבנים בסמוך לגדר הביטחון. 8. העתירה שבפנינו מכוונת כלפי החלטתו של המפקד הצבאי, ולצידה הוגשה בקשה למתן צו ביניים. בעיקרו של דבר, העותר תיאר את הבינוי וציין כי זה הוקם על מנת "ליצור מצג אשר לפיו שטח המגרש מיושב ומוחזק בידי בעליו, במטרה לשמור עליו מפני פולשים". לטענת העותר, המפקד הצבאי לא שקל את העובדה שהבינוי מצוי בקרבת מקום לתוכנית מאושרת של כפר קרוב. העותר מוסיף וטוען כי החלטתו של המפקד הצבאי לוקה בחוסר סבירות קיצוני ובחוסר מידתיות, בהתחשב בפגיעה הקשה בזכות לקניין של העותר, כמו גם במקור פרנסתו. כן נטען כי הבינוי אינו פוגע באינטרס ביטחוני כלשהו וכי ההחלטה מעדיפה, באופן בלתי סביר, את האינטרסים הביטחוניים על פני טובתם של תושבי האזור. 9. ביום 27.6.2025 המשיבים הגישו בקשת ארכה להגשת תגובה מקדמית ותגובה לבקשה למתן צו ביניים, ובמסגרתה התחייבו שלא לבצע פעולות אכיפה (למעט הריסה המתחייבת עקב צרכי לחימה) עד להכרעה בעתירה. בהמשך לכך, ביום 29.6.2025 ניתן צו ארעי שנתן תוקף לכך. 10. ביום 18.1.2026 המשיבים הגישו תגובה מקדמית שבה ציינו כי דין העתירה להידחות על הסף. ראשית, ציינו המשיבים כי יש מקום לדחות את העתירה מחמת עשיית דין עצמי מאחר שהבינוי מושא העתירה נבנה שלא כדין, ואף נבנה בשנית לאחר שהעותר עצמו הכיר בכך שלא ניתן כל היתר בדין לכך. לגוף החלטתו של המפקד הצבאי, המשיבים עמדו על תכליתו של צו איסור הבנייה, שנועד לשמור על האפקטיביות הביטחונית של גדר הביטחון, והדגישו כי למפקד הצבאי מסורה הסמכות שלא לאשר בקשות החרגה. כן נטען כי הצורך הביטחוני העומד בבסיסו של צו איסור הבניה נבחן זה מכבר מספר פעמים. המשיבים מדגישים כי המלחמה שפרצה ביום ה-7 באוקטובר 2023 הדגישה את הצורך הביטחוני העומד ביסודו של צו איסור הבנייה. כן נטען כי שיקול דעתו של המפקד הצבאי נושא משקל מיוחד וכי על העותר מוטל נטל ראייתי מוגבר לצורך הפרכת עמדתו הביטחונית של המפקד הצבאי שאותו הוא לא הרים. בהמשך לכך נקבע כי החלטתו של המפקד הצבאי התקבלה בשים לב למאפייני הבינוי, לקרבתו לגדר הביטחון ולסיכון הקונקרטי הנובע מן הקרבה לכביש סמוך. 11. לאחר שעיינו בעמדות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. 12. תחילה יצוין כי הבינוי נבנה ללא היתר כדין, אף מהיבטו של חוק התכנון הירדני. אם לא די בכך, הבינוי מושא העתירה כבר נהרס על-ידי העותר, לאחר שזה הכיר בהיעדרו של היתר בנייה. זאת ועוד, העותר החליט לקדם את הבינוי בשנית על אף שצו הפסקת העבודה היה עדיין תלוי ועומד נגדו, ואף נוהל הליך משפטי בבית המשפט המחוזי בנוגע לאישור החרגה מצו איסור הבנייה. גם לגוף הדברים, אין עילה להתערב בהחלטה, בשים לב לתכליתו של צו איסור הבנייה, שהיא שמירה על האפקטיביות הביטחונית של גדר הביטחון (ראו: בג"ץ 56519-06-25 כרשאן נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 10 (26.7.2026)). בהחלטתו ציין המפקד הצבאי כי הוא שקל את הערכת המצב המבצעית והתכליות המתחייבות מצו איסור הבנייה אל מול האינטרסים של העותר וכי לאחר איזון בין השיקולים הוא דוחה את בקשת העותר. מבלי להמעיט בחשיבותן של זכויות הקניין של העותר, אין מדובר בבית מגורים אלא בבינוי המשמש עסק לשטיפת מכוניות. איזון בין התכליות מלמד כי החלטתו של המפקד הצבאי נמצאת במתחם הסבירות ואין מקום להתערב בה. 13. לפני סיום יצוין כי הוצאת צו ההריסה הסופי על-ידי ועדת המשנה לפיקוח מבלי שנערך שימוע נוסף, ובניגוד להחלטה שלה, מעוררת שאלות. אולם, לא בכך עוסקת העתירה שבפנינו. העתירה עוסקת אך בהחלטת המפקד הצבאי שלא להחריג את העותר מהאיסור הקבוע בצו איסור הבנייה, על כן איננו נדרשים לנושא זה. 14. סוף דבר: העתירה נדחית בזאת. במכלול הנסיבות – נוכח התנהלותו של העותר מחד גיסא והפגם הנוגע לסוגית השימוע מאידך גיסא – אין צו להוצאות. ניתן היום, ט"ז אב תשפ"ו (30 יולי 2026). דפנה ברק-ארז שופטת אלכס שטיין שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת