פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
עחדל"פ 52790-09-26
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
כבוד השופט דוד מינץ
כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ
המערער:
יעקב שבת
נגד
המשיבים:
1. עו"ד אלון ריחני – נאמן לחברת ווב טרגט בע"מ
2. הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט הבכיר ח' ברנר) בחדל"ת 19353-12-20 מיום 17.6.2026
בשם המערער:
בשם המשיב 1:
עו"ד מיכה צמיר
בעצמו; עו"ד רועי רחמים
בשם המשיב 2:
עו"ד רועי נירון
פסק-דין
הנשיא יצחק עמית:
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט הבכיר ח' ברנר) בחדל"ת 19353-12-20 מיום 17.6.2026, שעניינה במתן צו למסירת מידע למשיב 1.
1. כנגד חברת ווב טרגט בע"מ הוגשה בחודש דצמבר 2020 בקשה למתן צו לפתיחת הליכים בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החברה ו-חוק חדלות פירעון, בהתאמה). המערער ייסד את החברה והיה בעל מניות והדירקטור היחיד בחברה. בהמשך, ביום 23.5.2021 ניתן צו לפתיחת הליכים ולפירוקה של החברה והמשיב 1 מונה כנאמן של החברה (להלן: הנאמן).
2. ביום 30.6.2025 הגיש הנאמן בקשה למסירת מידע ומסמכים הנוגעים לפעילות עסקית המכונה "Personyze" (להלן: פרסונייז). בעיקרם של דברים, הנאמן טען כי בסמוך למפלת החברה, המערער העתיק את מקום מגוריו לארצות הברית, ובתוך כך החל לנסות להעביר את פעילות פרסונייז לעצמו. עוד נטען בבקשה כי החברה הפעילה מספר עסקים שונים, ביניהם פרסונייז וכי היא מהווה נכס מנכסי החברה, ומכאן שהנאמן רשאי לקבל מידע בעניינה. בהתאם לכך הנאמן עתר לקבל לידיו, בין היתר, פירוט של כלל חשבונות הבנק אליהם סולקו הכנסות פרסונייז בארצות הברית; דפי תנועה בחשבונות הבנק האמורים וכן ביקש לקבל את שם המשתמש והסיסמה לכניסה לחשבון פרסונייז אצל חברות הסליקה.
3. המערער התנגד לבקשה. נטען כי פרסונייז היא תאגיד זר נפרד המצוי בבעלותו, שפעילותו נסמכה על הידע והמאמץ הבלעדי של המערער. בתוך כך, המערער הדגיש כי לפרסונייז אין שום נגיעה לחברה או לתחומי פעילותה או אפילו ללקוחותיה. עוד נטען כי המערער ייסד את פרסונייז עם מעברו לארצות הברית עוד בשנת 2015, וכי פרסונייז אינה פעילה כבר שנתיים.
המשיב 2, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: הממונה), הצטרף לעמדת הנאמן. הממונה ציין כי מבקשת הנאמן עולות לא מעט אינדיקציות לכך שפרסונייז מהווה חלק מעסקיה של החברה. הממונה הוסיף כי מאחר שהנאמן מצוי בנחיתות אינפורמטיבית, יש מקום לאפשר לו להעמיק חקר.
4. לאחר שהתקיים דיון בבקשה והוגשו סיכומי הצדדים, נעתר בית המשפט לבקשת הנאמן בהחלטתו מיום 17.6.2026. תחילה עמד בית המשפט על כך שסעיפים 47 ו-49 לחוק חדלות פירעון מקנים לנאמן סמכות לדרוש מידע, מסמכים ונכסים הנוגעים לענייניו של התאגיד הנדון בבית המשפט של חדלות פירעון. בעניין זה הודגש כי יש להקנות לבעל התפקיד סמכויות עיון נרחבות במיוחד, שכן סמכויות אלה נועדו לסייע לבעל התפקיד להתחקות אחר הנסיבות שהובילו לקריסת התאגיד, וכן לאפשר לו לאתר ולכנס נכסים לצורך מימושם וחלוקתם בין הנושים. לגופם של דברים נקבע כי חומר הראיות מלמד שהמערער יצר קשר עסקי מסוים בין החברה ובין פעילות פרסונייז, ולמצער, קשר ברמה המצדיקה להורות על מסירת המסמכים שהתבקשו. בית המשפט הוסיף בהקשר זה כי מהראיות עולה ערבוב בין עסקי החברה ובין פעילות פרסונייז. עוד הודגש כי אין מדובר בבקשה שעניינה בסעד מהותי נגד המערער, כגון הטלת חיוב כספי, אלא בסעד מקדמי בעל אופי חקירתי. על כן נקבע כי הנאמן צלח את הרף הראייתי הלא גבוה כדי להצדיק את קבלת הבקשה ולאפשר לו להעמיק את הבירור בדבר הזיקה בין פעילות פרסונייז ובין עסקי החברה. בהתאם נקבע כי על המערער להעביר לנאמן את המסמכים שהתבקשו תוך 30 יום. לבסוף, בית המשפט העיר כי קודם שתוגש בקשה להטלת חיוב כספי על המערער, על הנאמן לבחון היטב את טענות ההגנה של המערער, מפני שמדובר בטענות שעשויות להציב משוכה בדרכו של הנאמן.
5. על רקע זה הוגש הערעור שלפנינו, ובצידו הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע. לדברי המערער, על מנת להיעתר לבקשת הנאמן, היה על בית המשפט להקדים ולהכריע בטענה עובדתית עליה מושתתת הבקשה, שלפיה פרסונייז מהווה נכס מנכסי החברה. ואולם, בית המשפט לא הכריע בסוגיה ונעתר לבקשה. לטענת המערער, אין באף אחת מהאינדיקציות שמצא בית המשפט כדי להפוך את פעילות פרסונייז לנכס מנכסי החברה. בעניין זה המערער מפרט כי החברה לא קיימה את פעילות פרסונייז בארצות הברית, לא מכרה את מוצריה או שירותיה בארצות הברית וכי עובדיה לא נתנו שירות כלשהו ללקוחות פרסונייז ארצות הברית. עוד מוסיף המערער כי הצו שניתן אינו מידתי ופוגע בזכויותיו ובסודות מסחריים שלו ושל לקוחותיו. בהקשר זה המערער מסביר כי הגורם שמחזיק בפרטי הגישה שנתבקשו יוכל לבצע בחשבון הסליקה מגוון פעולות בעלות השלכה מיידית, לרבות חיוב לקוחות, ביצוע זיכויים והחזרים. בעניין זה מוסיף המערער כי די בפעולה אחת, בתום לב ובשגגה כדי לגרום לו לנזק בלתי הפיך. עוד טוען המערער כי פרטי הגישה שנתבקש למסור אינם באים בגדר "נכס" או "מסמך" ואינם "מידע" בהתאם לחוק חדלות פירעון.
6. המשיבים נתבקשו להגיש תשובתם לבקשה לעיכוב ביצוע. הממונה טוען בתשובתו בראש ובראשונה כי בנסיבות המקרה לא מוקנית למערער זכות ערעור, ועל כן היה עליו להגיש בקשה למתן רשות ערעור. בהקשר זה, הממונה מציין כי מהחלטת בית המשפט המחוזי עולה בבירור כי מדובר במתן סעד מקדמי לנאמן, בדמות מסירת מידע לצורך בחינת קיומה של עילת תביעה נגד המערער ותאגידים שבשליטתו. משכך, כך טוען הממונה, היחידה הדיונית הרלוונטית לא הסתיימה ויש לסווג את ההחלטה כ"החלטה אחרת". עוד מציין הממונה כי התנהלות המערער לוקה בחוסר תום ובחוסר ניקיון כפיים שעה שבהתאם להחלטת בית המשפט היה עליו למסור את המידע זה מכבר. לגופם של דברים, בבואו לטעון ביחס לסיכויי ההליך, גורס הממונה כי חוק חדלות פירעון מקנה לנאמן סמכויות רחבות לקבל מידע בראי אופי התפקיד המוטל עליו. עוד מדגיש הממונה כי לבית המשפט של חדלות פירעון מומחיות ייחודית בתחומו, בפרט כשמדובר בהחלטות הנוגעות לסמכויות החקירה המוקנות לנאמן. בהקשר זה הממונה מדגיש כי ישנה הצדקה לחייב את המערער למסור את המידע, שעה שקיים חשד כי נכסי החברה הוברחו וכי לנאמן עומדת עילת תביעה טובה נגד המערער. עוד מציין הממונה כי מדובר במידע פיננסי ומסחרי בעל אופי טכני, כך שאין חשש לפגיעה בצנעת הפרט או לפגיעה בפעילות מסחרית או חשיפה של סודות מסחריים. בעניין זה טוען הממונה כי פרשנות הוראות חוק חדלות פירעון, בשים לב לתכליתן של סמכויות הנאמן לדרוש מידע, מלמדת כי המחוקק לא התכוון להגביל את הנאמן לדרוש מידע בפורמט מסוים. על כן, דרישת פרטי גישה לאתרי סליקה, שנועדה לצורך קבלת מידע, מצויה בדלת אמותיהם של סעיפים 47 ו-49 לחוק חדלות פירעון. עוד מסביר הממונה כי הנאמן משמש כידו הארוכה של בית המשפט וכי חלות עליו חובות האמון שבדין, ועל כן חזקה עליו שלא יחרוג מסמכותו. ממילא, כך מציין הממונה, לאחר שהנאמן יפיק את המידע המבוקש מאתרי הסליקה המערער יוכל לאפס את פרטי הגישה ובכך לבטל את גישת הנאמן. עוד מדגיש הממונה כי אילו הצביע המערער על חלופה מעשית אחרת, שתאפשר לנאמן לקבל את המידע מבלי למסור את פרטי הגישה, ייתכן שהיה ניתן להסתפק בחלופה זו. ואולם, המערער לא עשה כן ולא הסביר כיצד ניתן לאפשר לנאמן לקבל את המידע מאתרי הסליקה באופן מקיף ומהימן במתכונת טכנית אחרת.
7. בתשובתו לבקשה לעיכוב ביצוע הצטרף הנאמן לטיעוני הממונה.
8. בשלב זה יצוין כי לא מצאתי להידרש לטענה כי היה על המערער להגיש בקשה למתן רשות ערעור חלף ערעור בזכות. עם זאת, לא מן הנמנע כי יש ממש בטענות הממונה בנסיבות, זאת בשים לב לכך שההחלטה בדבר מסירת המסמכים לא סיימה את ההליך, וכי מסירת המסמכים שעל הפרק נועדה לצורך בירור קיומה של עילת תביעה פוטנציאלית של החברה (ראו בהקשר זה את החלטת הרשמת ק' אזולאי ברע"א 6280/22 ענבר נ' עו"ד נאור נאמן אידיבי חברה לפתוח בע"מ (בפירוק), פסקה 8 (25.12.2022)). כך או אחרת, ומכיוון שממילא תקנה 149(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) מקנה לבית המשפט סמכות לדון בערעור בזכות כבקשת רשות ערעור, ולהפך, לא מצאתי לנכון לקבוע מסמרות בשאלה זו (ראו גם: ע"א 63684-09-26 אלקובי נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מחוז חיפה והצפון, פסקה 6 (15.10.2026)).
9. במצב דברים זה, לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בבקשה לעיכוב ביצוע ובתשובות המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, וכך אמליץ לחבריי שייעשה. זאת בהתאם לתקנה 138(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי. משכך מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע ולהכריע בה.
נקודת המוצא לדיון בענייננו היא כי לבית המשפט של חדלות פירעון מסור שיקול דעת רחב, ולא בנקל תתערב ערכאות הערעור בהחלטותיו (ראו מני רבים: ע"א 2431/24 אלי נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מחוז ירושלים, פסקה 19 (18.8.2024); ע"א 1216/23 שלזינגר נ' אם. אייץ'. אר 1 ניהול השקעות בע"מ, פסקה 2 (7.12.2023)). זאת, על רקע מומחיותו הייחודית של בית המשפט של חדלות פירעון בתחומו, היכרותו העמוקה עם הנפשות הפועלות ועם ההליכים שהתנהלו לפניו, וכן יכולתו להתרשם מהצדדים באופן בלתי אמצעי (ע"א 24159-03-25 בני הלייל סחר מתכות בע"מ נ' הממונה על חדלות פירעון מחוז באר שבע, פסקה 17 (10.4.2025)). הדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר בהחלטה שעניינה מסירת מידע לבעל תפקיד בהליך חדלות פירעון (רע"א 49332-11-25 בלס נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי חברת נבוא פיננסים ומשכנתאות בע"מ (11.12.2025) (להלן: עניין בלס)).
10. כידוע, לבעל התפקיד בהליך חדלות הפירעון סמכויות רחבות לקבלת מידע בדבר מצבה הכלכלי של החברה ונכסיה. סמכויות אלה נועדו לאפשר את מיצוי זכויותיה ושמירתן, וכן להגן על זכויות נושיה. סמכויות רחבות אלו ניתנו על רקע הנחת המוצא כי בעל התפקיד מגיע לחברה כ"זר", הוא נמצא בדרך כלל בנחיתות אינפורמטיבית ולעיתים מתמודד עם היעדר שיתוף פעולה מצד הגורמים הרלוונטיים. תכליתן היא, בין היתר, לגשר על פערי המידע ולאפשר לבעל התפקיד לאתר ולרכז את נכסי החברה (רע"א 6280/22 ענבר נ' עו"ד נאור נאמן אידיבי חברה לפתוח בע"מ (בפירוק), פסקאות 24-23 (18.4.2023) (להלן: עניין ענבר); ראו גם: יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 1069 (2021)).
11. במוקד ההליך שלפנינו מצויה דרישה לקבלת מסמכים מטעם הנאמן הנוגעת לפעילות העסקית של פרסונייז, מהטעם שהנאמן סבור כי פרסונייז היא בגדר נכס של החברה. כאמור, המערער גורס כי עלינו להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי מאחר שהיה על בית המשפט בראש ובראשונה להכריע בשאלה אם פרסונייז אמנם נכס מנכסי החברה. בהקשר זה נזכיר כי סעיף 47(א) לחוק חדלות פירעון מורה כי "הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו, שלדעת הנאמן יש לתאגיד זכות לקבלו, ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו". כלומר, סמכותו של הנאמן לדרוש נכס או מסמך אינה מותנית בכך שהוכח שלתאגיד ישנה זכות לקבלו, ודי בכך שלדעת הנאמן עומדת לתאגיד זכות כאמור. מובן כי לא מוקנית לנאמן סמכות חופשית ובלתי מבוקרת בביצוע תפקידו, שכן על בית המשפט של חדלות פירעון לפקח על כלל פעולותיו של בעל התפקיד (רע"א 7821/23 עומר מגדלים פיננסים בע"מ נ' עו"ד שרף, פסקה 19 (7.1.2024); עניין ענבר, בפסקה 37; ראו גם: רע"א 8997/07 צלר נ' גבריאלי, עו"ד – מפרק חברת שט-גד שירותי טרקטורים בע"מ (בפירוק), פסקה 11 (22.12.2008)). בהתאם, במקרים שבהם יש מחלוקת באשר לזכות של התאגיד בנכס או במסמך מורה החוק כי זו תתברר באופן שבו מתבררת בקשה למתן הוראות (סעיף 47(ג) לחוק חדלות פירעון).
בהקשר זה יצוין כי האכסניה הדיונית של בקשה למתן הוראות נועדה לשמש מסגרת יעילה ומהירה לפיקוחו של בית המשפט של חדלות פירעון על פעילות בעלי התפקיד שמונו מטעמו, ולהנחיית פעילותם השוטפת (ראו מני רבים: רע"א 49393-01-26 שוקרון חיננית בע"מ נ' סאסקו יזמות בע"מ, פסקה 10 (29.3.2026); רע"א 11575-03-25 בלס נ' עו"ד חבר, פסקה 10 (5.6.2025); רע"א 2324/22 פנחס פיגומים 88 בע"מ נ' עו"ד אופיר, המנהל המיוחד לחייב דוד ברניקר, פסקה 27 (14.11.2022)). שילובן של התכליות שבבסיס סמכויות הנאמן, כמו גם תכליתה של הבקשה למתן הוראות כמסגרת דיונית, מוביל למסקנה כי לא נפל פגם במסקנתו של בית המשפט כי בהתבסס על החומרים שהוצגו, הנאמן עמד ברף הנדרש להצגת הזכות לקבל את המסמכים לפי סעיף 47(א) לחוק חדלות פירעון.
12. בענייננו בית המשפט התרשם כי המערער יצר קשר עסקי בין החברה ובין פעילותה של פרסונייז, זאת בין היתר על רקע חשבוניות שהופקו לחברה עבור שירותים שהעניקה פרסונייז ללקוחות זרים והעובדה שהמערער לא הקפיד על הפרדה בין עסקיו השונים. ממילא יבואר כי האפשרות שלאחר בירור מלא יימצא כי פרסונייז אינה בגדר עסק של החברה, אינה גורעת מסמכות הנאמן לקבל לידיו בשלב זה את המידע הדרוש לו לשם בחינת הסוגיה ולצורך גיבוש תשתית עובדתית מלאה (השוו: עניין בלס). בהתאם לכך, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי בנדון.
13. כמו כן, לא מצאתי אף להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט בדבר היקף החומרים שהמערער נתבקש למסור. אכן, מטבע הדברים, מסירת המסמכים כרוכה בחשיפת מידע פרטי. ואולם, על פני הדברים, וכפי שהתרשם בית המשפט בשלב זה, מדובר במידע הרלוונטי להליך חדלות הפירעון ולא מצאתי להתערב בקביעה זו. אף לא מצאתי ממש בטענות המערער בדבר הנזקים שעלולים להיגרם לו מחשיפת המידע לנאמן, שכן הנאמן פועל כזרוע הארוכה של בית המשפט ומוטלות עליו החובות שקבועות בדין (ראו בהקשר זה את סעיף 52 לחוק חדלות פירעון המטיל חובת סודיות על הנאמן ועל כל מי שעובד מטעמו), וחזקה על הנאמן כי יפעל בהתאם להן.
14. סוף דבר, שדין הערעור להידחות. בנסיבות העניין, משלא התבקשה תשובה לערעור עצמו, אציע לחבריי כי לא יעשה צו להוצאות.
ניתן היום, י' חשוון תשפ"ז (21 אוקטובר 2026).
יצחק עמית
נשיא
דוד מינץ
שופט
גילה כנפי-שטייניץ שופטת