פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 43679-04-26

הרב מיכאל בן שימול נ. מועצת הרבנות הראשית

עתירה לביטול החלטת הרבנות הראשית השוללת מהעותר לשמש בתפקיד מחליף בודק פנים בצוותי שחיטה בחו"ל.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 02/09/2026 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 43679-04-26 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה כשרות והשגחה על מזון — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה לביטול החלטת הרבנות הראשית השוללת מהעותר לשמש בתפקיד מחליף בודק פנים בצוותי שחיטה בחו"ל.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 43679-04-26 — הרב מיכאל בן שימול נ. מועצת הרבנות הראשית

עתירה לביטול החלטת הרבנות הראשית השוללת מהעותר לשמש בתפקיד מחליף בודק פנים בצוותי שחיטה בחו"ל.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותר, הרב מיכאל בן שימול, הגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטת מועצת הרבנות הראשית לשלול ממנו את האפשרות לשמש כמחליף בודק פנים בצוותי שחיטה בחו"ל, תפקיד שביצע במשך עשרות שנים. במהלך הדיון בעתירה, עדכנו המשיבים כי אושרו הוראות מעבר חדשות המאפשרות לעותר להשתבץ בתפקיד בעונת השחיטה הנוכחית ובעונה הבאה (בכפוף לראיון). בית המשפט העליון קבע כי מאחר שהסעד המעשי ניתן לעותר והתשתית לעתירה השתנתה מהותית, העתירה התייתרה ודינה להידחות, תוך שמירת טענותיו של העותר לגבי העבר לאכסניה המתאימה.

הנימוק המרכזי

בית המשפט דחה את העתירה מכיוון שהרבנות הראשית שינתה את החלטתה ואישרה הוראות מעבר המאפשרות לעותר לחזור לעבודתו. מאחר שהבעיה המעשית נפתרה, העתירה הפכה לתיאורטית ומיותרת.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך עתירה
הרכב השופטים יצחק עמית, דוד מינץ, יעל וילנר
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מספטמבר 2026

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • הרב מיכאל בן שימול

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטת המשיבים מיישמת באופן מפלה את הוראות הנוהל של הרבנות הראשית.
  • ההחלטה נגועה בחוסר סבירות קיצוני.
  • ההחלטה פוגעת באופן בלתי מידתי בזכות הטיעון, בחופש העיסוק ובאינטרס ההסתמכות של העותר.
  • הודעת המשיבים אינה מרפאת את הפגיעה שנגרמה לעותר בעבר ואינה מהווה מענה לטענותיו לגבי חוקיות ההחלטה המקורית.
  • ההחלטה המקורית נתקבלה דקות ספורות לפני שהעותר היה אמור להמריא לחו"ל.
טיעוני ההגנה
  • הנוהל הקובע את תנאי הכשירות מצוי בבחינה מחודשת על ידי ועדת שחיטת חו"ל.
  • מועצת הרבנות הראשית אישרה הוראות מעבר המאפשרות לעותר להשתבץ בתפקיד בעונת השחיטה הנוכחית ובעונה הבאה (בכפוף לראיון).
  • הסעד העיקרי שהתבקש ניתן לעותר הלכה למעשה, ולכן העתירה התייתרה ויש לדחותה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודעות עדכון מטעם המשיבים בדבר החלטת מועצת הרבנות הראשית מיום 30.7.2026 המאשרת את הוראות המעבר.

טענות מנהליות

הטענה הועלתה ונדחתה
הטענה הועלתה ונדחתה
הטענה הועלתה ונדחתה
הטענה הועלתה ונדחתה

תגיות נושא

  • הרבנות הראשית
  • שחיטה בחו"ל
  • חופש העיסוק
  • עתירה שהתייתרה
  • הוראות מעבר

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 43679-04-26 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת יעל וילנר העותר: הרב מיכאל בן שימול נגד המשיבים: 1. מועצת הרבנות הראשית 2. הרב הראשי לישראל קלמן בר 3. עו"ד אורית משמוש הלשכה המשפטית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד יעל קולודני ערבה פסק-דין השופט דוד מינץ: בעתירתו ביקש העותר כי יינתן צו על תנאי המופנה אל המשיבים והמורה להם לבוא וליתן טעם מדוע לא תבוטל החלטתם מיום 8.8.2024 השוללת ממנו לשמש בתפקיד מחליף בודק פנים בצוותי השחיטה בחו"ל, תפקיד אותו מילא במשך עשרות שנים. לטענת העותר, ההחלטה האמורה מיישמת באופן מפלה הוראות נוהל של הרבנות הראשית (להלן: הנוהל), נגועה בחוסר סבירות קיצוני, ופוגעת באופן בלתי מידתי בזכות הטיעון, בחופש העיסוק ובאינטרס ההסתמכות שלו. כבר בהודעתם הראשונה של המשיבים מיום 7.5.2026 לבית המשפט הם ציינו כי הנוהל, הקובע את תנאי הכשירות לתפקיד מחליף בודק פנים ואופן יישומם, מצוי בבחינה מחודשת על ידי ועדת שחיטת חו"ל (להלן: ועדת שח"ל). במשך התקופה שחלפה מאז, ניתנו מספר הודעות עדכון ביניהן הודעה מיום 20.7.2026 בה פורט כי ביום 7.7.2026 התכנסה ועדת שח"ל, דנה בתנאי הכשירות לתפקיד מחליף בודק פנים וקיבלה החלטה בנושא – הן לעניין התנאים שיחולו באופן קבוע החל מעונת השחיטה שתחל בקיץ תשפ"ז, והן לתנאים שיחולו קודם לכן כהוראות מעבר עבור עונת השחיטה הנוכחית ועונת השחיטה הבאה (חורף תשפ"ז). באותה הודעה צוין כי ועדת שח"ל החליטה להביא את החלטתה לאישור מועצת הרבנות הראשית לישראל (להלן: מועצת הרבנות) אולם נוכח אילוצים שונים, ועל מנת להבהיר את תמונת המצב הנורמטיבית, תובא קודם לכן לאישור ההחלטה בנוגע להוראות המעבר בלבד. ואכן, ביום 4.8.2026 הוגשה הודעה מעדכנת מטעם המשיבים שלפיה ביום 30.7.2026 החליטה מועצת הרבנות הראשית לישראל לאשר את הוראות המעבר לתנאי הכשירות לתפקיד מחליף בודק פנים לעונת השחיטה הנוכחית ולעונת השחיטה הבאה, עליהן המליצה ועדת שח"ל. באופן פרטני הוחלט כי הוראת המעבר לעונת השחיטה הנוכחית תהיה באופן ששיבוץ מחליפי בודקי פנים ימשיך להתבצע בהתאם למציאות הקיימת, ובלבד שהוכח כי הם שובצו בפועל בתפקיד מחליף בודק פנים בעבר. באשר לעונת השחיטה הבאה (עונת חורף תשפ"ז) הוחלט כי שוחט ובודק סכינים יהא רשאי להשתבץ בתפקיד מחליף בודק פנים בתנאי שהוכח כי הוא שובץ בפועל בתפקיד מחליף בודק פנים בעבר, ושהוא עבר ראיון לפני חבר ועדת שח"ל וגורם מקצועי מאגף הכשרות. בהמשך לאמור טענו המשיבים בהודעתם כי על פי רישומיהם העותר שימש בעבר בתפקיד מחליף בודק פנים, ועל כן הוא יכול להשתבץ בתפקיד בעונת השחיטה הנוכחית; והוא אף יוכל להשתבץ בתפקיד בעונת השחיטה הבאה, בכפוף לתוצאת הראיון לפני הגורמים המוסמכים שפורטו. בשים לב לאמור, טענו המשיבים כי הסעד העיקרי שהעותר ביקש הלכה למעשה ניתן לו ולכן העתירה התייתרה במתכונתה הנוכחית ויש לדחותה. העותר נתבקש להגיב להודעת המשיבים וטען כי אין מקום למחוק את עתירתו שכן, בין היתר, אין לראות בהודעת המשיבים משום ריפוי הפגיעה שנגרמה לו או משום מענה לטענותיו, בראש ובראשונה בעניין חוקיות ההחלטה מקורית שניתנה בעניינו אשר בעקבותיה נשללה ממנו האפשרות לשמש כמחליף בודק פנים. היינו, מתן האפשרות לעותר להשתלב בעונת השחיטה הנוכחית אינה שקולה להשבת המצב לקדמותו. הודגש כי העותר לא פנה לראשונה בבקשה להשתלב בתפקיד, אלא היה מוּכּר ומאושר במשך שנים לשמש כמחליף בודק פנים, וכי ההחלטה בעניינו נתקבלה ממש דקות ספורות לפני שהיה אמור להמריא לחו"ל למלא את תפקידו. הלכה עמנו היא כי כאשר חל שינוי מהותי בתשתית הניצבת ביסוד העתירה, אין מקום להותירה על מקומה ויש להורות על דחייתה (ראו לאחרונה: בג"ץ 74489-12-25 גפן נ' משרד המשפטים, פסקה 15 (29.3.2026); בג"ץ 71267-02-26 התנועה למען איכות השלטון נ' היועצת המשפט למשרד המשפטים, פסקה 6 (17.3.2026); בג"ץ 18244-01-26 סיידוף נ' המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), פסקה 6 (23.7.2026)). דברים אלו אף מקבלים משנה תוקף כאשר הלכה למעשה הסעד המבוקש בעתירה ניתן בפועל (וראו לשם דוגמה מיני רבים: בג"ץ 2335/19 עמותת הקנאביס הרפואי נ' משרד הבריאות – שר הבריאות, פסקה 18 (11.11.2021); בג"ץ 4122/22 פלונית נ' ראש אגף לחקירות ולמודיעין, פסקה 20 (7.8.2022); בג"ץ 4951/22 תומכי מח"צ לקורונה נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות, פסקה 11 (18.10.2022)). במקרה זה, מבלי להתייחס לעצם ההחלטה לשלול מהעותר לשמש בתפקיד מחליף בודק פנים ולמועד קבלת ההחלטה ויידוע העותר עליה, על פניו, נוכח קבלת ההחלטה המעודכנת העתירה מיצתה את עצמה, בכך שהעותר קיבל את הסעד העיקרי שביקש לקבלו לשוב ולשמש בתפקיד מחליף בודק פנים. מובן כי אין בכך כדי לפגוע בטענותיו בנוגע לתקופה שבה לא יכול היה לשמש בתפקיד, ואלה שמורות לו, אולם אין זו האכסניה המתאימה לבירורן. העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ' אלול תשפ"ו (02 ספטמבר 2026). יצחק עמית נשיא דוד מינץ שופט יעל וילנר שופטת