פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
עפ"ס 42977-02-25
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
המערער:
פלוני
נגד
המשיבה:
פלונית
ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה פתח תקווה בתמ"ש 31830-06-20 מיום 15.1.2025 שניתנה על ידי כב' השופטת שירלי שי
בשם המערער:
עו"ד אברהם בר אור
פסק-דין
1. ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' השופטת ש' שי) מיום 15.1.2025 בתמ"ש 31830-06-20 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.
2. עניינו של ההליך מושא הערעור שלפניי בתביעת נזיקין שהגישה המשיבה באמצעות אפוטרופא לדין, בשנת 2020, נגד סבה (להלן: המערער) בגין מעשה אונס שביצע בה לטענתה (בהליך הפלילי הורשע המערער בעבירות של מעשים מגונים). במסגרת ההליך, הורתה הרשמת ש' פרקש על הרחבת צו עיקול זמני שהוטל על נכס שבבעלות המערער, והמערער הגיש על ההחלטה ערעור שנדון על ידי המותב (ע"ר 62782-01-24, ולהלן: הערעור על החלטת הרשמת או הערעור). ביום 6.10.2024 המותב קבע כי הצדדים יגישו רשימת מועדים מוסכמת לדיון תוך 14 ימים; וביום 29.12.2024, לאחר שהצדדים לא הגישו רשימה כאמור, המותב הורה על "סגירת" הערעור בין היתר מחמת חוסר מעש. בהליך העיקרי, נקבע דיון הוכחות ליום 15.1.2025, שלקראתו הוגשו מספר בקשות מטעם הצדדים.
3. בראשית הדיון ביום 15.1.2025 המערער ביקש מהמותב לפסול את עצמו. המערער טען, בעיקרם של דברים, כי בקשת המערער לקיום הדיון בהיוועדות חזותית או לחלופין לדחיית מועד הדיון זכתה להתייחסות חלקית בלבד ונדחתה – בעוד שבקשת המשיבה להעיד מאחורי פרגוד, שהוגשה לאחר בקשתו, התקבלה. כמו כן, בקשה של המערער שהוגשה יום לפני הדיון לא זכתה להתייחסות המותב. בנוסף, המערער הלין על החלטת המותב למחוק את הערעור על החלטת הרשמת ללא התראה או סיבה, וטען לחוסר שוויון בקביעת הזמנים למענה לבקשות המוגשות על ידי הצדדים. עוד ביקש המערער לעכב את ניהול ההליך לצורך הגשת ערעור, ככל שבקשת הפסילה תדחה.
4. בו במקום המותב דחה את הבקשה, תוך שקבע כי החלטותיו בבקשות הצדדים לא מקימות חשש ממשי למשוא פנים. המותב הוסיף כי הבהיר מספר פעמים למערער שבקשותיו שלא להתייצב בבית המשפט לא נומקו כראוי. באשר לבקשה שהוגשה יום לפני הדיון, המותב הסביר כי לא ראה אותה בשל הסמיכות שבין הגשת הבקשה למועד הדיון. בנוסף, המותב הבהיר כי החליט למחוק את הערעור על החלטת הרשמת רק שלושה חודשים לאחר שנתן אפשרות לצדדים לקבוע מועדים מוסכמים לדיון, ולאחר שלא הוגשו מועדים כאמור או כל התייחסות אחרת. כך או כך, למערער היכולת להגיש בקשת רשות ערעור או בקשה לביטול ההחלטה – כפי שאכן עשה. עוד הוסיף המותב כי המערער הגיש בעבר בקשת פסלות בעניינו וכי המערער מנסה לדחות את קיום ההליך דרך הגשת בקשות מרובות. עם זאת, המותב קיבל את הבקשה לעכב את ההליך.
5. מכאן הערעור שלפניי, שבגדרו המערער חוזר על טענותיו מבקשת הפסלות. המערער מוסיף כי בערעור על החלטת הרשמת, המותב חייב אותו בהפקדת פיקדון על אף שאין חיוב כזה בדין, וכי בהחלטת הפסלות המותב לא נימק מדוע החליט למחוק את הערעור על החלטת הרשמת. לצד זאת, המערער טוען כי הבהרת המותב לפיה לא ראה את הבקשה שהוגשה יום לפני הדיון, וכן הערתו בדיון על כך שהמערער העלה את בקשת הפסלות לצורך עיכוב הדיון, מקימות חשש ממשי למשוא פנים.
6. דין הערעור להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. לא מצאתי כי מתקיימות בענייננו נסיבות אובייקטיביות שיש בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב באופן שמצדיק את פסילתו מלשבת בדין (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; וכן ראו, מיני רבים, עפ"ס 33059-02-25 שהם נ' א.ר.א.ב. בונוס בע"מ, פסקה 8 (5.3.2025)).
7. עיקר טענות המערער מופנות כלפי החלטותיו הדיוניות של המותב, הן בנוגע לקביעת זמני מתן מענה לצדדים והן בנוגע לדחיית בקשותיו וקבלת בקשת המשיבה. כידוע, החלטות אלו מסורות לשיקול דעתו הנרחב של המותב ואינן מקימות, כשלעצמן, עילת פסלות (עפ"ס 30008-03-25 פלונית נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים חיפה, פסקה 5 (23.4.2025)). המקום הראוי להשגה על החלטות אלו הוא בהליכי ערעור מתאימים (עפ"ס 12720-03-25 כנאני נ' עזאיזה, פסקה 5 (16.4.2025)). אף מקובלים עליי הסברי המותב ביחס למחיקת הערעור ולכך שלא ראה את הבקשה שהוגשה יום לפני מועד הדיון.
8. כמו כן, במסגרת ניהול ההליך רשאי המותב להביע ביקורת על התנהלות בעלי הדין, ואין בכך כדי להקים עילת פסלות אוטומטית (עפ"ס 27451-02-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (29.3.2025); עפ"ס 70523-02-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (28.5.2025)). בענייננו לא מצאתי כי הערת המותב לפיה בקשת הפסילה נועדה לעכב את הדיון בהליך מקימה עילת פסלות. לבסוף, טענת המערער בנוגע לחיובו בפיקדון בערעור שהגיש נגד הרשמת הועלתה לראשונה בערעור זה, מבלי שניתנה למותב הזדמנות להתייחס אליהן, ודינה להידחות ולו מטעם זה בלבד (עפ"ס 49674-02-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (6.4.2025)).
9. אשר על כן, הערעור נדחה.
ערעור זה, כמו ערעורי פסלות אחרים שהובאו בפניי, מעוררים את התמיהה אם קורפוס הפסיקה הנוגע לבקשות פסלות מוכר לעורכי הדין, באשר על פניו לא היה ממש בבקשת הפסלות ובערעור על החלטת הפסלות. עיכוב ההליך עד להחלטת בית משפט זה בערעור הפסלות גרם לכך שבוטל הדיון בהליך דלמטה, וכפי שציינה הערכאה הדיונית, נפקות הדבר היא שהמשיבה "תיאלץ להגיע עוד פעם ולהתמודד עם כל ההליך הזה עוד פעם".
משלא נתבקשה תשובה, המערער יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 ש"ח.
ניתן היום, ו' תמוז תשפ"ה (02 יולי 2025).
יצחק עמית
נשיא