פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
עפ"ס 33042-05-26
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
המערער:
פלוני
נגד
המשיב:
פלוני
ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת (השופטת ד' פסו-ואגו) בתמ"ש 35053-07-22 מיום 28.4.2026
בשם המערער:
עו"ד יונתן יהוסף
בשם המשיב:
בעצמו
פסק-דין
ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת (השופטת ד' פסו-ואגו; להלן גם: המותב) מיום 28.4.2026 בתמ"ש 35053-07-22 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינם של הצדדים.
1. באוגוסט 2020 הגיש המשיב תביעה לפירוק שיתוף בנכס מקרקעין שאותו ירשו הצדדים מאביהם המנוח (תמ"ש (משפחה ק"ג) 9983-08-20). בהליך מונה כונס נכסים לביצוע הפירוק, ובשנת 2021 חתמו הצדדים על הסכם שבמסגרתו מָכַר המערער למשיב את זכויותיו בנכס (להלן: הכונס והסכם המכר, בהתאמה). בהחלטה מיום 26.4.2022, בית המשפט לענייני משפחה נתן למשיב ארכה בת 90 יום לשם השלמת העסקה ותשלום יתרת התמורה על פי הסכם המכר.
2. על החלטה זו הגיש המערער בקשת רשות ערעור, אשר נדונה בפני סגן הנשיא א' ואגו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (רמ"ש 53046-05-22). בפסק דין מיום 20.6.2022 נתן בית המשפט המחוזי רשות ערעור וקיבל את הערעור בקבעו כי בית משפט קמא לא היה מוסמך ליתן את הארכה. לצד זאת, בית המשפט המחוזי לא חסך שבטו בנוגע להתנהלות המערער, וציין כי "[...]הרושם הברור [...] הינו, שאכן [המערער – י"ע] עושה מאמץ לא מבוטל למנוע את פירוק השיתוף ואת קידום מהלכיו, ומשיקולים שאינם נראים ענייניים וראויים"; וכי "הגיעה העת, [שהמערער – י"ע] ישתף פעולה וישכיל, ברוח של הבנה ויעילות, לקדם ולהשלים את הליך המכר שיביא לידי סיום את פירוק השיתוף" (שם, בעמ' 3-2). לצד האמור הבהיר בית המשפט המחוזי כי "אין בזה להביע עמדה בשאלת תוקפו של ההסכם, האם הופר אם לאו, ואם כן - אילו סעדים עומדים לרשות [המערער – י"ע] בסיטואציה החוזית שנוצרה" (שם, בעמ' 3).
3. ביולי 2022 הגיש המערער את התביעה מושא הערעור דנן, שבה עתר לביטול הסכם המכר מחמת הפרה יסודית. המותב המטפל בעניינם של הצדדים הוחלף מספר פעמים, וביום 22.1.2025 הועבר ההליך מטעמים ארגוניים לשופטת פסו-ואגו.
4. בחלוף כשנה – שבמהלכה התנהלה התביעה כסדרה, לרבות קיום דיונים ושמיעת הוכחות – הגיש המערער ביום 1.2.2026 בקשה לפסילת המותב (בקשה מתוקנת בהתאם לסדרי הדין הוגשה ביום 18.2.2026). המערער טען שנודע לו "בימים אלה" כי השופטת פסו-ואגו וסגן הנשיא ואגו (שדן, כאמור, בעניינו בבית המשפט המחוזי) "הינם למעשה זוג נשוי או גרוש כאשר קיים בניהם [כך במקור – י"ע] קשר אישי ומשפחתי והם נמצאים ביחסים קרובים ביותר". המערער הלין על כך שהמותב לא גילה לצדדים על הקשר, אשר לפי הנטען מקים ניגוד עניינים. המערער טען שסגן הנשיא ואגו הביע "דעה ועמדה אישית בפס"ד מחוזי (שאמנם אינה מחייבת מבחינה משפטית), אך למעשה התווה למותב (לערכאה דלמטה) את רצונו" בנוגע לסיום הסכסוך שבין הצדדים על דרך הפשרה (פסקה 6 לבקשת הפסלות המתוקנת). דעה זו, כך נטען, עולה כדי "ענין אישי" של סגן הנשיא ואגו בתוצאת ההליך, באופן שמקים חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. המערער הוסיף וטען כי השופטת פסו-ואגו גיבשה עמדה סופית בנוגע להליך, ופירט בהקשר זה השגות שונות על אופן ניהול ההליך ועל החלטות והתבטאויות של המותב, בפרט בזיקה לדיון הוכחות שהתקיים ביום 30.11.2025.
5. בהחלטה מיום 28.4.2026 דחה המותב את הבקשה לפסילתו. צוין כי השגות המערער על החלטות שיפוטיות אינן מקימות עילת פסלות, וכי טענות המערער לוקות, רובן ככולן, בשיהוי ניכר. מכל מקום צוין כי "אין למותב זה כל עניין אישי או אחר במחלוקת שבין הצדדים ובתוצאותיה, אין כל ניגוד עניינים 'מובהק' או אחר ומותב זה מסוגל לשבת בדין ולפסוק בו בנפש חפצה, בלב פתוח ובדרך אובייקטיבית לחלוטין" (שם, בפסקה 23). המותב הוסיף כי "הטענה כי אימרת אגב בהכרעת בית משפט המחוזי, שניתנה לפני מספר שנים, מנחה כעת את המותב היושב בדין, אינה הגיונית ואינה מבוססת בכל ראיה שהיא"; וכי "היכרותו של מותב זה עם המותב בערכאת הערעור" אינה מצדיקה את קבלת הבקשה (שם, בפסקאות 28 ו-32). לצד זאת הודגש כי המערער ייחס למספר שופטים התנהלות חמורה "וכפי דבריו אף 'בעלת גוון פלילי'", וזאת ללא ביסוס ראייתי (שם, בפסקה 29).
6. מכאן הערעור שלפניי. המערער חוזר, בעיקרם של דברים, על האמור בבקשת הפסלות, ובפרט על הטענה לקיומו של "ניגוד עניינים אישי ומוסדי מובהק" מצד המותב. זאת, עקב פסק הדין שנתן סגן הנשיא ואגו ואשר מהווה, כך נטען, "ראיה מהותית" בהליך הנוכחי (פסקה 21 לכתב הערעור). המערער מדגיש כי בדיון מיום 30.11.2025 התייחס המותב במישרין לפסק דינו של בית המשפט המחוזי, כאשר פנה לכונס באומרו: "זאת הסיבה גם [...] למה בית המשפט המחוזי ביטל את ההחלטה של האורכה כי אם אתה היית המוכר, אז הוא יכול היה לתת החלטה להאריך אבל בגלל שאתה לא המוכר והוא [המערער – י"ע] המוכר בית המשפט קבע שהצדדים לחוזה זה לא בית משפט" (בעמ' 55 ש' 5-3 לתמליל הדיון מיום 30.11.2025). המערער סבור כי המותב אימץ "פרשנות מעוותת" לפסק דינו של בית המשפט המחוזי המלמדת על גיבוש עמדה נחרצת בעניינו.
המערער מדגיש כי השופטת פסו-ואגו לא הכחישה את הטענה שבן זוגה (שהוא קרוב משפחתה מדרגה ראשונה) מכהן כשופט בערכאת הערעור, ומוסיף כי הגיש בעבר תלונה בעניינו של סגן הנשיא ואגו לנציב תלונות הציבור על שופטים. עוד טוען המערער כי הכונס "נמצא בקרבה וקשר אישי" עם אחד המותבים הקודמים שדנו בעניינם של הצדדים (המכהן כעת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע), וכי לסגן הנשיא ואגו "יש כוח רב והשפעה במחוז דרום, דבר שהוביל להחלפה של המותב הקודם" (שם, בפסקה 40). לבסוף טוען המערער כי במסגרת החלטת הפסלות תיאר המותב את טענותיו באופן שחוטא לאמת ומעיד על גיבוש דעה קדומה בנוגע למהימנותו.
7. לאחר הגשת הערעור התבקשה הבהרה מטעם המותב בנוגע לטיב ההיכרות שהוזכרה בהחלטת הפסלות. השופטת פסו-ואגו הבהירה כי היא וסגן הנשיא ואגו היו נשואים בעבר "לפני שנים רבות", כי יש להם ילד משותף, וכי הם מצויים כיום "בקשרי חברות טובים מאוד". בהחלטתי מיום 11.6.2026 הוריתי למערער להתייחס להשלכותיה של הבהרה זו על התשתית העובדתית שבבסיס הערעור, והדגשתי כי בניגוד למשתמע מן הערעור, סגן הנשיא ואגו פרש מכס השיפוט בספטמבר 2025.
המערער הודיע, בעיקרם של דברים, כי הוא עומד על ערעורו, ולשיטתו מהבהרת השופטת פסו-ואגו עולה שמתקיימים קשר שוטף וזיקה אישית בינה ובין סגן הנשיא ואגו. עוד מבקש המערער להורות על עיכוב מתן פסק הדין בהליך מושא הערעור.
8. המשיב, מצדו, סבור כי דין הערעור להידחות. המשיב טוען שהערעור נובע מאי-שביעות רצונו של המערער מהתנהלות ההליך "ומהכיוון הצפוי של ההכרעה", וכי המערער פועל לעכב את ההכרעה בהליך. מכל מקום מציין המשיב כי הוא עצמו "חש כי המותב 'מיישר קו' לעיתים דווקא עם המערער", וכי פסק דינו של סגן הנשיא ואגו למעשה היטיב עם המערער.
9. לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות, משלא מתקיימת בענייננו עילת פסלות לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט או החוק).
10. נפתח בטענות הנוגעות לניהול ההליך. טענות אלו הועלו זמן רב לאחר האירועים הרלוונטיים, ומשכך הן לוקות בשיהוי ניכר המצדיק את דחייתן מטעם זה בלבד. לא אחת נפסק כי טענת פסלות אינה בבחינת "נשק סודי" שניתן לשמור ולצבור לעת הצורך, אלא יש להעלות טענת פסלות בהזדמנות הראשונה (עפ"ס 43037-05-26 הר אבן נ' זאפ גרופ בע"מ, פסקה 7 (4.8.2026); ע"א 2474/20 אשר נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, פסקה 7 (3.6.2020); כן ראו: תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). מכל מקום, מדובר בהשגות בעלות אופי ערעורי מובהק, שאין מקומן להתברר בהליכי פסלות. הלכה ידועה היא כי החלטות שיפוטיות, התבטאויות שנאמרו לשם ייעול ההליך וקידומו, והערות כלפי התנהלותו של בעל דין – לא יקימו כשלעצמן עילת פסלות (ראו למשל: ע"א 1054/24 פלוני נ' פלונית, פסקאות 8-7 (25.3.2024); ע"א 5609/20 סיסו נ' עמידר – החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, פסקאות 12-11 (8.10.2020)); והדברים יפים גם לענייננו.
11. ממילא, דומה כי טרונייתו של המערער ממוקדת בעיקרה בקשר שבין המותב לסגן הנשיא ואגו, שנתן פסק דין קודם בעניינם של הצדדים. המערער נסמך בהקשר זה על עילת הפסלות הסטטוטורית שלפיה שופט לא יישב בדין כאשר "יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו [...] או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו [...]" (סעיף 77א(א1)(2) לחוק בתי המשפט). סעיף 77א(א1) לחוק מגדיר "בן משפחה מדרגה ראשונה" בתור "בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה [...]". לפי הטענה, לסגן הנשיא ואגו קם עניין אישי בצדדים או בהליך; ובהיותו "בן משפחה מדרגה ראשונה" של השופטת פסו-ואגו, הרי שמתקיימת בעניינה עילת פסלות.
12. אולם, אף אם אקבל לצורך הדיון את ההנחה שהגדרת "קרוב משפחה מדרגה ראשונה" כוללת גם בן זוג לשעבר – הגם שהנחה זו אינה מובנת מאליה, ואף מנוגדת לפסיקה קודמת (וראו: ע"א 2217/22 מזרחי נ' לונדנר, פסקה 8 (24.5.2022)) – לא יהיה בכך כדי להוביל לקבלת הערעור. זאת, שכן כפי שיפורט להלן, פסק דינו של סגן הנשיא ואגו אינו מקים עבורו "עניין ממשי" בצדדים או בתוצאת ההליכים ביניהם; וממילא לא קמה עילת פסלות עבור השופטת פסו-ואגו עצמה.
13. כפי שנפסק לא אחת, מלאכת השפיטה אינה יוצרת כשלעצמה עילת פסלות. לפיכך, העובדה ששופט מסוים (ובענייננו, סגן הנשיא ואגו) דן בהליך קודם בעניינם של הצדדים אינה כשלעצמה הופכת אותו לבעל עניין בהתדיינות עתידית ביניהם, ואינה מקימה לו עילת פסלות, בין מסוג "עניין ממשי" ובין מסוג חשש ממשי למשוא פנים [ונזכיר כי עילת הפסלות שבסעיף 77א(א1)(2) לחוק מתפרשת בראי אמת המידה הכללית של חשש ממשי למשוא פנים (עפ"ס 31230-03-25 פורום המשפחות השכולות נ' שר החינוך, פסקה 12 והאסמכתאות שם (22.5.2025))]. הדבר נכון גם כשמדובר בהמשכה של אותה פרשה עובדתית, וגם אם אותו שופט קבע בעבר קביעות עובדתיות או קביעות מהימנוּת, או הביע ביקורת חריפה על התנהלותו של מי מהצדדים (ראו למשל: עפ"ס 78572-09-25 אנקונינה נ' נוריאלי, פסקה 7 (12.2.2026); ע"א 4606/24 פלוני נ' פלונית, פסקאות 11-10 (24.7.2024); ע"א 7241/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (19.5.2024); ע"א 7767/23 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (23.11.2023); ע"א 9294/07 יוספזון נ' י.ד. זוהר יבוא ושיווק (2000) בע"מ, פסקה 8 (7.4.2008)).
14. במקרה דנן, לא שוכנעתי כי תוכנו של פסק הדין, או הביקורת שהביע סגן הנשיא ואגו על התנהלות המערער, יצרו עבורו עניין אישי ביחס למי מהצדדים או להליכים עתידיים ביניהם (ראו והשוו: ע"א 1142/24 פלונית נ' פלוני, פסקאות 10-8 (5.6.2024)). העובדה שהמערער הגיש בעבר תלונה בעניינו של סגן הנשיא ואגו, אינה מעלה ואינה מורידה בהקשר זה (עפ"ס 41432-12-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 11(ז) (10.6.2026)). אוסיף כי הרמיזה להשפעה פסולה על ההליך עקב תפקידו של סגן הנשיא ואגו, הועלתה ללא בדל של תימוכין וראוי היה שלא תיטען.
ובאשר לשאלת הקשר הענייני בין פסק דינו של בית המשפט המחוזי ובין ההליך מושא הערעור דנן – אחזור ואפנה לקביעת סגן הנשיא ואגו בגוף פסק הדין, שלפיה הוא אינו מביע עמדה "בשאלת תוקפו של ההסכם, האם הופר אם לאו, ואם כן - אילו סעדים עומדים לרשות [המערער – י"ע] בסיטואציה החוזית שנוצרה". אם כן, בית המשפט המחוזי הבהיר במפורש שפסק דינו אינו משליך על השאלה המשפטית שטעונה הכרעה בשלב הדיוני הנוכחי.
15. משלא הוכח עניין ממשי של סגן הנשיא ואגו, ממילא נשמט הבסיס תחת הטענה לעילת פסלות "נגזרת" של השופטת פסו-ואגו. ודוק: אם העובדה ששופט מסוים דן בעניינם של הצדדים אינה יוצרת עילת פסלות עבור אותו שופט עצמו, מקל וחומר שאין בכך כדי ליצור עילת פסלות אוטומטית למותב אחר, אף בהתקיים קשר כזה או אחר בין שני השופטים.
מכל מקום אבהיר כי לא שוכנעתי בקיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד השופטת פסו-ואגו, בין בהקשר שבמוקד הערעור ובין מכל סיבה אחרת. זאת, אף בראי השגותיו של המערער בנוגע לגילוי נאות ולתוכנה של החלטת הפסלות (ראו והשוו: עפ"ס 45857-08-25 פלוני נ' טיב עץ אבו חאטום בע"מ, פסקה 8 (20.1.2026); ע"א 2071/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (16.6.2024) (להלן: עניין פלוני); ע"א 3407/22 הלפרין נ' ועד מקומי חרמש, פסקה 14 (27.7.2022)). אציין עם זאת כי בנסיבות הפרטניות של המקרה דנן, דומה כי מוטב היה אילו המותב היה מיידע את הצדדים על הקשר האמור ומבהיר את טיבו בזמן אמת.
16. בשולי ערעורו טען המערער להפרת סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט, מכיוון שלאחר הגשת בקשת הפסלות ולפני ההכרעה בה ניתנו מספר החלטות טכניות בנוגע למועדי הגשת הסיכומים. אכן, על פי דין היה על המותב להכריע בבקשת הפסלות טרם מתן כל החלטה אחרת, ואולם טענה זו של המערער אינה מקימה עילה עצמאית לקבלת הערעור (ראו למשל: ע"א 8122/20 ליאב יזמות וניהול פרוייקטים בע"מ נ' תורג'מן, פסקה 11 (3.2.2021); ע"א 7279/20 גבעון נ' ון-אמדן, פסקה 10 (16.12.2020)). הוא הדין באשר לטענה לעיכוב במתן החלטת הפסלות (עניין פלוני, בפסקה 7).
17. הערעור נדחה אפוא. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, ד' אלול תשפ"ו (17 אוגוסט 2026).
יצחק עמית
נשיא