התאחדות חקלאי ישראל (ע"ר) נ. ראש מינהל המכס

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 31086-05-26 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד שופט חאלד כבוב כבוד השופט יחיאל כשר העותרת: התאחדות חקלאי ישראל נגד המשיבים: 1. ראש מינהל המכס – רשות המיסים בישראל 2. הממונה על התחרות 3. משרד הביטחון – מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד יגאל דנינו, עו"ד שרית בר בשם המשיבים: עו"ד רועי שויקה, עו"ד יעל קולודני ערבה פסק-דין השופטת דפנה ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו נסבה על ההסדר שחל על מתן האישורים להכנסת סחורות לרצועת עזה בידי חברות ישראליות. מבלי לפרט, לפי ההחלטה שהתקבלה בנושא ביום 29.9.2025, על מגיש הבקשה להיות "ספק גדול" או "קמעונאי גדול", בהתאם להגדרות המופיעות בסעיף 2 לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע"ד-2014 (להלן: חוק המזון), לצד עמידתו בתנאים נוספים, לרבות תבחינים ביטחוניים. 2. ביום 11.5.2026 הוגשה העתירה דנן כנגד ראש מינהל המכס, הממונה על התחרות ומפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים, הם המשיבים. בעתירה התבקשנו ליתן צו שיורה על ביטול ההחלטה כולה, ולמצער על ביטול תנאי הסף הנוגעים להיותו של המבקש "ספק גדול" או "קמעונאי גדול" לפי חוק המזון. 3. ביום 2.7.2026 הוגשה תגובה מקדמית קצרה מטעם המשיבים, ובה נמסר כי ביום 1.7.2026 פורסם באתר המרשתת של רשות המסים הסדר חדש המחליף את זה שעליו נסבה העתירה (להלן: ההסדר החדש). בפרט, ומבלי למצות, ההסדר החדש אינו כולל עוד את הדרישה שבמחלוקת – היות המבקש "ספק גדול" או "קמעונאי גדול" כאמור לעיל. בנסיבות אלה, נטען כי העתירה מצתה עצמה ודינה להימחק. בו ביום ניתנה החלטה שבה התבקשה העותרת לעדכן האם היא עודנה עומדת על העתירה. 4. ביום 8.7.2026 הוגשה תגובה שבה ציינה העותרת כי היא מתנגדת למחיקת העתירה. התגובה כללה טענות בדבר פגמים שנפלו לשיטתה של העותרת בגיבוש ההסדר החדש – הן בפן הפרוצדוראלי והן לגופם של דברים. על כן, התבקשנו להותיר את ההליך על כנו ואף למחוק חלק מן הסעיפים בהסדר החדש. לחלופין, העותרת ביקשה לחייב את המשיבים בהוצאות משפט לטובתה. 5. ביום 22.7.2026 הוגשה תגובתם של המשיבים בעניין ההוצאות. בעיקרו של דבר, נטען כי הליך גיבושו של ההסדר החדש אמנם ארך חודשים רבים אך החל במנותק מהגשת העתירה ועל רקע עתירה קודמת שנמחקה (בג"ץ 24403-01-26). כן צוין כי הימשכותו של גיבוש הנוהל הושפעה מן המצב הביטחוני. 6. לאחר שעיינו בעמדות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה שהעתירה במתכונתה הנוכחית אכן מיצתה את עצמה. הסעדים העיקריים שאליו כיוונו העותרים – ביטול ההסדר מיום 29.9.2025 וכן ביטול תנאי הסף שעניינם עמידה בהגדרות לפי חוק המזון – כבר הושגו (ראו: בג"ץ 48029-09-24 גילת טלקום בע"מ נ' שר התקשורת, פסקה 8 (15.10.2025)). אין זה המקום לדון בטענות כלפי ההסדר החדש, מבלי שנעשה בעניין מיצוי הליכים קונקרטי ועדכני (ראו: בג"ץ 18244-01-26 סיידוף נ' המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), פסקה 7 (23.7.2026)). למותר לציין, כי כלל טענות הצדדים שמורות בנושא זה. 7. סוף דבר: העתירה נמחקת. במכלול הנסיבות, לאחר ששקלנו את טענות הצדדים לעניין ההוצאות מכאן ומכאן, בשים לב לרצף העניינים שהוביל, הלכה למעשה, לתיקון ההסדר שביסוד העתירה – המשיבים יישאו בהוצאות העותרת בסך של 4,000 שקלים. ניתן היום, ט"ו אב תשפ"ו (29 יולי 2026). דפנה ברק-ארז שופטת חאלד כבוב שופט יחיאל כשר שופט