פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
עפ"ג 30510-08-25
לפני:
כבוד השופט דוד מינץ
כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ
כבוד השופט חאלד כבוב
המערער:
אלול נגב אברהם
נגד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' סלע) בת"פ 4073-12-20 מיום 2.7.2025
תאריך הישיבה:
כ"ז אלול התשפ"ו (09 ספטמבר 2026)
בשם המערער :
עו"ד דותן דניאלי
בשם המשיבה:
עו"ד יורם הירשברג
בשם שירות המבחן:
עו"ס סיון קוריס
פסק-דין
השופט דוד מינץ:
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' סלע) מיום 2.7.2025 בת"פ 4073-12-20 בו הושת על המערער עונש של 4 שנות מאסר בפועל, 9 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור במשך 3 שנים כל עבירה מהעבירות בהן הורשע וקנס בסך של 500,000 ש"ח.
הרקע לערעור
כפי שתואר בהרחבה בגזר דינו של בית המשפט המחוזי, החל ממועד שאינו ידוע במדויק למשיבה במהלך שנת 2016 ועד למועד מעצרו, הפעיל אמיר האפרתי (להלן: האפרתי) יחד עם אחרים רשת עבריינית (להלן גם: הרשת). מטרת הרשת הייתה להפיק רווח כספי לו ולשותפיו, וכן לחברות ועוסקים מורשים אחרים, באמצעות הפקה והפצה של אלפי חשבוניות כוזבות בהיקף של מאות מיליוני שקלים, והכנסתן לספרי הנהלת החשבונות של חברות שונות (להלן: המקזזים). החשבוניות הכוזבות שימשו את המקזזים לצורך יצירת מצג שווא בפני רשויות המס, כאילו בוצעו עסקאות כשרות עם החברות שניפקו כביכול את החשבוניות, ובגינן התקבלו שירות או סחורה, ושולמה בגינם תמורה (להלן: מצג השווא). על יסוד מצגי השווא, הגישו המקזזים דוחות כוזבים לרשויות המס, במסגרתם ביקשו להכיר בהוצאות כוזבות וליהנות מהפחתה בהכנסתם החייבת במס, כמשמעותה בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה), וכן לקבל החזרי מס תשומות כמשמעותם בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ). לעיתים שימשו החשבוניות הכוזבות גם כדי להסוות וליצור כסות חשבונאית לפעילות בלתי חוקית בתחום הדלק והסולר, אשר חלק ניכר מפעילותה של הרשת הייתה עם חברות בתחום זה. האפרתי עמד בראש הרשת ומכר למקזזים את החשבוניות הכוזבות במישרין ובעקיפין דרך יורם אליאב (להלן: אליאב) ואחרים, אשר עסקו בתיווך בין המקזזים לבין האפרתי. עבור השירות שהעניקה הרשת קיבלו האפרתי ואליאב עמלה כוללת בגובה של 2-1 אחוזים מסך החשבונית הכוזבת שהונפקה ללא מע"מ, או לחילופין 4-2 אגורות לליטר דלק כפי שהופיע על החשבונית הכוזבת שהונפקה (להלן: כספי העמלה).
החל משנת 2018 לערך ועד ליום מעצרו של האפרתי ביום 7.9.2020, הועסקו המערער ונאשם נוסף (נאשם 3 בכתב האישום) (להלן: הנאשם הנוסף) כ"אנשי קש" מטעם האפרתי ואליאב ברשת וביצעו פעולות פיננסיות שונות בהתאם להוראותיהם. האפרתי נהג לחלוק את כספי העמלה עם המערער והנאשם הנוסף, ואילו אליאב נהג לשלם להם שכר קבוע.
לצורך חיזוק מצג השווא, פעלו האפרתי ואליאב, בשיתוף המערער, הנאשם הנוסף ואנשי קש נוספים, במספר שיטות פעולה עיקריות. האחת, באמצעות חברות "גנובות". במסגרת זו האפרתי ואליאב "גנבו" את זהותן של חברות קיימות (להלן: החברות הגנובות), בהן השתמשו להנפקת החשבוניות הכוזבות. זאת, על ידי הגשת בקשה מזויפת לרשם החברות שכללה מסמכים מזויפים, בה התבקש שינוי בעלות בחברה הגנובה, כך שחלף בעליה האמיתיים, נרשמו בכזב אנשי קש שונים מטעם האפרתי או אליאב, כבעלי מניות בחברה. על יסוד בקשה כאמור, אשר נתמכה בתצהיר מזויף חתום בידי חותמת מזויפת של עורך דין שהכינו האפרתי או אליאב, ונחתמה בחתימה מזויפת של בעל המניות האמיתי בחברה, רשם האפרתי את אנשי הקש, בהם המערער, כבעלי החברה בנסח החברה ברשם החברות (להלן: הנסח הכוזב). כל זאת, לעיתים בידיעתו הקונקרטית של המערער ולעיתים בהרשאה כללית לעשות שימוש בשמו. האפרתי או אליאב עשו שימוש בפרטי החברות הגנובות כדי לנפק למקזזים חשבוניות כוזבות על שמן. הם השתמשו בנסח הכוזב עבור המקזזים ואפשרו להם לצרפו לצד תעודת הזהות של המערער להסכמי העבודה הכוזבים מול החברות הגנובות. בכך, חיזקו את מצג השווא לפיו החשבוניות הכוזבות מייצגות עסקאות כשרות מול המערער והנאשם הנוסף, אשר על שמם נרשמו כאמור החברות הגנובות. באמצעות הנסח הכוזב אף התאפשר להאפרתי או לאליאב – שהשתמשו בשמם של המערער, הנאשם הנוסף ואנשי קש נוספים – לבצע פעולות פיננסיות שונות ובהן פתיחת חשבונות בנק וכרטיסי לקוח כוזבים אצל נותני שירותי מטבע שונים (להלן: נש"מ) תוך שימוש בפרטי החברות הגנובות. במספר מקרים העבירו המקזזים להאפרתי או לאליאב כספים הנחזים להיות כספי התמורה עבור הסחורה או השירות (להלן: כספי העסקה) וכספי העמלה עבור החשבונית הכוזבת. הכספים נוכו אצל נש"מ שונים, כך שכספי העסקה הועברו חזרה למקזז בניכוי כספי העמלה שנותרו בידי האפרתי או אליאב.
השיטה השנייה בה נהגו הייתה באמצעות "חברות קש". במסגרת זו, חלק מלקוחותיו של האפרתי נהגו לרכוש סולר תקין ולמהול אותו וכן לרכוש סולר או דלק "בשחור", ללא רישום ודיווח לרשויות המס. כתוצאה מכך, נוצרו פערים בספרי החשבונות של לקוחות אלה, כך שהיקפי ההכנסות ממכירת הסולר או הדלק המהול או "השחור" עלו בהרבה על היקפי ההוצאות של רכישת הסולר או הדלק התקין, ומכאן שהכנסתם החייבת במס הייתה גבוהה. על מנת להקטין את היקף חבותם במס, פנו הלקוחות להאפרתי אשר העניק להם "כיסוי" לפערים אלו, על ידי העמדת חברת קש, שנרשמה על שם המערער, שהנפיקה חשבוניות פיקטיביות לרוכשי הסולר או הדלק המהול או "השחור". כך האפרתי ולקוחותיו רימו את רשויות המס והציגו מצג לפיו חברת הקש היא חברה אמיתית הפועלת כדין ועוסקת באופן לגיטימי בתחום הדלק והסולר. במסגרת זו, האפרתי ואליאב קשרו קשר לשם הקמת חברה שמטרתה כיסוי חשבונאי לסולר מהול, והאפרתי אף הבטיח למערער ולנאשם הנוסף כי בעתיד יוכלו להשתמש בחברה זו לעסקים לגיטימיים בתחום התאורה עבור רכבי חירום.
בהתאם לכך, בחודש ינואר 2020, ייסד האפרתי יחד עם המערער והנאשם הנוסף חברה (נאשמת 2 בכתב האישום) (להלן: החברה), אשר מטרתה הייתה לשמש תשתית להוצאת חשבוניות כוזבות, ללא צורך במנגנון גניבת חברות כמפורט לעיל. בהוראת האפרתי, רשם המערער את החברה על שמו בלבד, חרף העובדה שהאפרתי היה בעל השליטה בחברה בפועל, וככזה ביצע את כלל הפעולות הפיננסיות של החברה באמצעות המערער והכל מבלי שהאחרון מעורה בנעשה בחברה ומודע למכלול פעילותה. על יסוד מסמכי ההתאגדות של החברה בהם מופיע המערער כבעליה, פתח האפרתי באמצעות המערער בשם החברה חשבון בנק. המערער נרשם בכזב כנהנה יחיד ומורשה חתימה יחיד בחשבון הבנק, והכל במטרה להסתיר ולהסוות את מעורבותו של האפרתי בחברה וכן להסתיר את פעילותה הבלתי חוקית של החברה וכדי לחזק את מצג השווא מול רשויות המס. מיום הקמת החברה ועד ליום מעצרו של המערער נהגה החברה באמצעות האפרתי להנפיק חשבוניות כוזבות, שחלקן הונפקו מבלי שבוצעה כל עסקה בין הצדדים וחלקן נועדו לתת כיסוי חשבונאי עבור מכירת הסולר או הדלק המהול או "השחור". כנגד החשבוניות הכוזבות העבירו מספר מקזזים את כספי העסקה או את הסכום הנקוב בחשבונית לחשבון הבנק של החברה. המערער, בהנחיית האפרתי, העביר כספים אלו לפקודת נש"מ, מהם נמשכו הכספים במזומן, והעבירם חזרה למקזזים. מקזזים אחרים העבירו את כספי העסקה או את כספי העמלה לחברה, אשר נוכו גם הם בנש"מ והוחזרו למקזזים. במקרים אחרים הכספים עברו לשימושו של האפרתי אשר הפריש לעיתים חלק מן הכספים למערער או לנאשם הנוסף. במסגרת האמור הנפיק האפרתי 706 חשבוניות כוזבות בהיקף של 99,339,174 ש"ח כולל מע"מ (בשנת 2020 בלבד). המערער לא היה מודע לסכום החשבוניות המדויק הכולל, אך היה מודע לכך שמדובר בסכום של מיליוני שקלים חדשים.
בנוסף, על מנת להסוות את היות החברה חברת קש ולהציג מצג שווא לפיו לחברה עיסוקים לגיטימיים וכן על מנת להקטין את הכנסתו החייבת במס, השתמש האפרתי בחשבוניות הכוזבות לשם הכנסתן לספרי החברה, ובכך ייצר מצג שווא של "קניית" דלק וסולר מספקים שונים בהיקף כולל של 60,759,802 ש"ח. האפרתי הגיש את הדוחות הכוזבים ועל בסיסם דרשה החברה החזרי מס תשומות בגין החשבוניות הכוזבות בסך כולל של 8,828,374 ש"ח והכל מבלי שבוצעה כל עסקה. כל זאת, מבלי שהמערער היה מודע לטיב החשבונאי של הפעולות.
כחלק מ"השירותים הפיננסיים" שהעניק האפרתי על בסיס חשבוניות אלו, העביר המערער, בהוראת האפרתי ואליאב, כספי עסקה וכספי עמלה בגובה 207,459 ש"ח בכרטסות הפיקטיביות של החברות הגנובות וכן כספי עסקה וכספי עמלה בגובה 62,234,990 ש"ח בכרטסות ובחשבון הבנק של החברה.
על רקע כל האמור לעיל, המערער הורשע ב-4 עבירות של זיוף מסמך בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 418 ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ב-4 עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיפים 423 ו-29 לחוק העונשין; בריבוי עבירות של פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק מתשלום מס שאותו אדם חייב בו לפי סעיף 117ב(1) וסעיף 117ב(2)3 לחוק מע"מ; בעבירה של פנקסי חשבונות כוזבים לפי סעיף 220(4) לפקודה; ובעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין.
עובר לגזירת עונשו של המערער ניתן על אודותיו תסקיר מטעם שירות המבחן, בו צוין כי כבר מגיל צעיר המערער ניהל אורח חיים עובר חוק, ועוד בהיותו נער הוא נדון על מעשים פליליים שביצע, ובשל כך גם לא גויס לצבא. ההתרשמות מהמערער הייתה כי הוא מתקשה לבחון באופן ביקורתי את התנהגותו, בכלל זה בנוגע לעבירות בהן הורשע בהליך זה, ומתקשה לקחת אחריות על חלקו בביצוע העבירות. זוהו מוקדים מרכזיים מגבירי סיכון לעבריינות לצד הבעת מוטיבציה מילולית לשינוי אורחות החיים. בשל כך, לא בא קצין המבחן בהמלצה שיקומית למערער.
בטיעוניה לעונש התמקדה המשיבה בעיקר בשאלת עקרון האחידות בענישה, בשים לב לעונש שיש להשית על המערער תוך בחינת מעשיו אל מול המעורבים האחרים בפרשה, שחלקם בה משמעותי יותר. לדבריה, במסגרת זו בחינת עניינו של המערער אל מול עונשים שהושתו בהליכים אחרים בגין מעשים דומים, הייתה מביאה לתוצאה חמורה יותר מזו שהיא עותרת לה. ואולם היא בחרה לעתור לעונש נמוך יותר מזה שמושת במקרים דומים, בשל התחשבות בעקרון האחידות בענישה אל מול השותפים האחרים בפרשה זו. למשל, על האפרתי הושת עונש מאסר של 9 שנות מאסר בפועל (בתוספת 3.5 חודשי מאסר בפועל בשל הפעלת מאסר על תנאי), קנס בסך של 2,000,000 ש"ח ועונשים נלווים. ברם, בשים לב לכך שהיקף העבירות של האפרתי הוא רחב מהיקף העבירות של המערער, שכן האפרתי הורשע בגין חשבוניות פיקטיביות בהיקף של כחצי מיליארד ש"ח ועברו הפלילי כבד מאוד, אין מקום להשית עונש זהה על המערער. כך גם לגבי אליאב שטרם נגזר דינו בעת מתן גזר דינו של המערער, ובכוונת המשיבה היה לעתור ל-7 שנות מאסר בפועל, כשגם בעניינו מדובר בסכומים גדולים יותר מאשר בעניינו של המערער. המשיבה הוסיפה כי לא נכון לראות במערער "קוף" אותו ניתן למצוא במקרים אחרים של עבירות מס, שכן בענייננו המערער היה שותף מלא לרשת העבריינית, גם אם הוא לא היו "המוח" שעמד מאחורי המעשים. על כן, נתבקש לקבוע בעניינו של המערער מתחם עונש הולם הנע בין 4 ל-7 שנות מאסר בפועל, וחרף עברו הפלילי הכבד להשית עליו 4 שנות מאסר בפועל בשל עקרון האחידות בענישה והשוואת עניינו לעונש שהושת על האפרתי.
מנגד, המערער טען כי העונש לו עתרה המשיבה אינו עומד כלל בהלימה לעונשם של האפרתי ואליאב נוכח חומרת מעשיהם. הוא עמד על כך שהאפרתי הוא בעל עבר פלילי כבד מאוד, אחד מעברייני המרמה הגדולים ביותר במדינה. הוא הבחין בין חלקו של המערער בביצוע העבירות אל מול זה של הנאשם הנוסף ושל האפרתי וטען שאין יסוד לטענת המשיבה כי אין לראות במערער "קוף". המערער לא עשה דבר בעצמו, ומי שפעלו לביצוע העבירות היו האפרתי ואליאב, והוא אך פעל "בשליחותם". עוד נטען כי האפרתי אסף את המערער מהרחוב מתוך כוונה לנצל אותו, והמערער כלל לא גרף לכיסו את כספי העבירות. גם העובדה שהחברה נרשמה על שמו של המערער אינה מלמדת כי מעשיו חמורים יותר, שכן האפרתי הוא זה שביצע את העבירות מבלי שהמערער היה מודע להן. באשר לפסיקה הנוהגת, המערער הצביע על כך שניתן לראות מקרים דומים בהם הרף התחתון של מתחם הענישה ההולם עומד על מאסר בדרך של עבודות שירות או מאסר בפועל לתקופה קצרה. לדבריו, הרף התחתון של העונש ההולם את מעשי המערער צריך לעמוד אפוא על 6 חודשי מאסר אותם הוא ירצה בעבודות שירות והרף העליון צריך לעמוד על 24 חודשי מאסר בפועל. באשר לעונשו של המערער בתוך המתחם, הוא טען כי אמנם יש לו עבר פלילי, אך מדובר בעבירות שחלף זמן ארוך ממועד ביצוען. הוא לקח אחריות על מעשיו, והתסקיר בעניינו אינו שלילי. נטען כי שליחתו אל מאחורי סורג ובריח לא תביא כל תועלת, ויש לנקוט בעניינו בהליכי שיקום. בנוסף ביקש המערער להימנע מהשתת קנס וציין כי הוא "דר רחוב" והגיש מסמכים באשר למצבו הכלכלי הקשה, חובותיו השונים והכרת המוסד לביטוח לאומי במצבו.
גזר דינו של בית המשפט המחוזי
בגזר דינו בית המשפט הצביע על חומרתן של עבירות מס, על הערכים המוגנים שנפגעים כתוצאה מביצוע עבירות אלה ועל הנזק הרב שהן גורמות לקופה הציבורית בפן הכספי. כתוצאה מביצוען, נגרמת פגיעה בעקרון השוויון בנשיאת נטל המס ובאמון הציבור בשלטון החוק. בנוסף, תוצאותיהן של העבירות למשק ולמרקם החברתי עלולות להיות קשות ומשמעותיות. עוד צוין כי הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף שעה שמדובר בשימוש בחשבוניות כוזבות ותוך ניהול כרטסות כוזבות וחשבונות בנק כוזבים. על כן, מדיניות הענישה בגין עבירות מסוג זה צריכה להיות מחמירה במיוחד, ומושפעת ממידת התחכום, משך ביצוע העבירות, השיטתיות שבביצוען וסכומי המס אשר נגזלו מהקופה הציבורית. במקרה זה קבע בית המשפט כי נודעת חומרה יתרה נוכח ריבוי העבירות, היקפי הכסף, התכנון, התחכום הרב, השיטתיות, הפעילות בצוותא כחלק מרשת עבריינית מתוחכמת מאוד שפעלה במשך מספר שנים, כשהמערער נטל בה חלק, העבירות הנלוות לביצוע עבירות המס, בכלל זה זיוף המסמכים ודרכי המרמה הרבות בהן נעשה שימוש, בכללן שימוש בחותמות מזויפות, הנפקת מסמכים מזויפים, שימוש באנשי קש ובחברות קש, גניבת חברות ועוד. כל אלו מלמדים על פגיעה גבוהה בערכים המוגנים. הנזק שנגרם מהמעשים גם הוא כבד מאוד. שיעור המס שלא הועבר לקופת המדינה כתוצאה ממעשי המערער ושותפיו הוא גבוה מאוד ומגיע לכדי מיליוני שקלים רבים וההפסד לקופה הציבורית הוא עצום. במסגרת זו אימץ בית המשפט את עמדת המשיבה כי ככל שהיה מקום לגזור את עונשו של המערער בהתאם לענישה הנוהגת במקרים אחרים, בשים לב לנסיבותיו המיוחדות בחומרתן של מקרה זה, העונש שהיה נכון להשית עליו, היה חמור מזה שהמשיבה עתרה לו.
בד בבד ציין בית המשפט כי בצדק נטען שבהתאם לעקרון האחידות בענישה, יש לגזור את עונשו של המערער בשים לב לחלקם של שותפיו בביצוע העבירות – האפרתי ואליאב. ואכן, עיון במעשים בהם הורשעו האפרתי ואליאב ביחס למעשים בהם הורשע המערער מלמד כי הרשת העבריינית פעלה באמצעות האפרתי ואליאב, והם היו מי שקיבלו את כספי העמלה כמפורט לעיל. האפרתי הוא גם היוזם ומי שעמד בראש הרשת והיה המוציא והמביא בכל ענייניה. גם לאליאב היה חלק משמעותי בביצוע המעשים בהיותו מי שתיווך בין המקזזים לבין האפרתי. המערער שימש "איש קש" שהועסק על ידי האפרתי ואליאב וביצע פעולות בהתאם להוראותיהם. הם שילמו למערער את שכרו בין אם כנגזרת מתוך כספי העמלה ובין אם כשכר קבוע. לצד כל האמור, לא ניתן להקל ראש במעשיו של המערער, כי כפי שעולה מכתב האישום בו הודה, הוא הועסק על ידי האפרתי ואליאב במשך למעלה משנתיים במסגרת הרשת, וביצע פעולות פיננסיות, ביודעו אודות פליליות המעשים, חלק בידיעה ממשית וחלק תוך עצימת עיניים, ואף קיבל על כך שכר.
על כן, הוחלט כי יש לקבוע את מתחם העונש ההולם את מעשיו של המערער בין 3 ל-6 שנות מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי וקנס משמעותי אשר יביא לידי ביטוי את הנזק שגרם המערער במעשיו בצוותא עם האפרתי ואליאב לקופת המדינה. זאת, אף אם המערער עצמו לא שלשל לכיסו סכומים גבוהים. בעניין זה נקבע כי המשקל שיש לטענות בדבר היעדר אמצעים לתשלום הקנס אינו גבוה, בשים לב לכך שמדובר בעבירות כלכליות, בהן יש לתת משקל לשיקולי הרתעה ולוודא כי לא יצא חוטא נשכר.
באשר למיקום העונש של המערער בתוך המתחם, נלקח בחשבון כי הוא בעל עבר פלילי לא מבוטל; כי הוא יליד 1992, ובאמתחתו 5 הרשעות, בעטיין ישב מאחורי סורג ובריח שנים לא מעטות, לדבריו שלו במשך 7.5 שנים; כי הרשעותיו בעבירות היו בין היתר בעבירות דומות לאלה מושא ענייננו, כגון עבירות זיוף ושימוש במסמך מזויף, לצד עבירות מין, אלימות ונשק; וכי הוא אמנם הודה במיוחס לו, אך כמפורט בתסקיר שירות המבחן הוא התקשה לבחון באופן ביקורתי את התנהגותו, ואף התקשה לקחת אחריות על חלקו בביצוע העבירות. בית המשפט גם נתן דעתו לנסיבותיו האישיות, אך נקבע כי בהתאם לפסיקה הנוהגת, בעבירות מס, שיקולי הגמול וההרתעה גוברים על נסיבותיו האישיות של הנאשם.
על כן, בסופו של דבר הושתו על המערער כאמור 4 שנות מאסר בפועל; 9 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור במשך 3 שנים כל עבירה מהעבירות בהן הורשע וקנס בסך של 500,000 ש"ח או חודשיים מאסר תחתיו.
תמצית טענות הצדדים בערעור
המערער טען כי שגה בית המשפט הן בקביעת מתחם העונש ההולם והן בגזירת עונשו של המערער בתוך המתחם וכי לא היה מקום להשית עליו את מלוא העונש לו עתרה המשיבה. בתוך כך נטען בעיקרו של דבר כי העונש שהושת על המערער לא תואם את מעשיו ואת חלקו בביצוע העבירות בהשוואה ליתר הנאשמים בפרשה ואינו עולה בקנה אחד עם עקרון אחידות הענישה ועקרון ההלימה. בית המשפט גם התעלם מהעובדות, מנסיבות ביצוע העבירות וממידת האשם המוסרי הטמון בביצוען שיוחסו לכל שותף. כך למשל מתחם הענישה ההולם שנקבע בעניינו של המערער והעונש שנקבע בתוך המתחם לא נקבעו בהלימה ותוך הבחנה מספקת בהשוואה לאלו שנקבעו בעניינו של האפרתי, בשים לב לכך שהאחרון היה היוזם של כל הפרשה וחלקו בה חמור ועולה בהרבה על זה של המערער; מתחם הענישה שנקבע בעניינו של המערער לא גילם את ההבחנה הראויה בינו לבין הנאשם הנוסף והיה ראוי שייקבע בעניינו מתחם נמוך בהרבה ובית המשפט גם חרג בעניינו של הנאשם הנוסף ממתחם הענישה לקולה; הושת על המערער עונש גבוה מזה שהושת על הנאשם הנוסף אשר חלקו בביצוע העבירות גדול מזה של המערער; ולא ניתן משקל לכך שהמערער ביצע את העבירות משך זמן מצומצם ביחס למעורבים האחרים בפרשה.
עוד שגה בית המשפט בכך שלא נעתר לבקשת המערער להגיש תסקיר משלים מטעם שירות המבחן והיה על בית המשפט לאפשר לו להשתלב בהליך שיקומי.
בית המשפט היה צריך להשית על המערער עונש בתחתית מתחם הענישה. בתוך כך, בית המשפט שגה בכך שלא התחשב בתקופה הארוכה שבה שהה המערער בתנאים מגבילים ובנסיבותיו האישיות הקשות, ובהן בעיות נפשיות מהן הוא סובל; ניתן משקל עודף לעברו הפלילי של המערער וגם זאת באופן שאינו הולם, בהשוואה למשקל שניתן בעניינו של האפרתי לו עבר פלילי עשיר בהרבה; ולא ניתן משקל מספק לחיסכון בזמן שיפוטי.
כן נטען כי בית המשפט הטיל על המערער קנס מבלי שקבע מתחם עונש הולם לקנס בניגוד להוראת סעיף 40ח לחוק העונשין; כי הקנס שהוטל עליו גבוה יתר על המידה; כי לא ניתן משקל להיעדר יכולתו הכלכלית ולכך שמשמעות הדבר עבורו היא למעשה ריצוי מאסר חלף קנס; וכי בית המשפט התעלם מהקנס שהוטל על האפרתי בסך של מיליון שקלים, ממנו ניתן ללמוד בנקל שהשתת קנס על המערער על סך מחצית מסכום זה הינה בלתי הולמת בהתחשב במעשיו בהשוואה למעשיו של האפרתי, אשר גם גלגל לכיסו חלק משמעותי בהרבה מהמערער מפירות העבירות.
בדיון לפנינו טענה המשיבה כי דין הערעור להידחות. נטען כי למעשי המערער מיוחסת חומרה מיוחדת וכי ההבחנה בינו לבין הנאשם הנוסף נובעת בין היתר מההבדלים בתסקירי שירות המבחן בעניינם ובעברם הפלילי. הוטעם לעניין עברו הפלילי של המערער כי הוא נוגע גם לתחומים הקשורים לענייננו.
דיון והכרעה
לאחר עיון בערעור על נספחיו ושמיעת טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפנינו הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.
הלכה מקדמת דנא היא כי ערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בעונש שנקבע על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים שבהם נפלה טעות מהותית בגזר הדין או כאשר העונש שנקבע סוטה באופן קיצוני ממדיניות הענישה הנוהגת או הראויה בנסיבות העניין (ראו למשל מיני רבים: ע"פ 600/24 דויס נ' מדינת ישראל, פסקה 55 (6.8.2026); ע"פ 8113-01-25 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (20.5.2026); עפ"ג 12955-09-24 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (10.11.2025)). המקרה שלפנינו אינו מצדיק התערבות בעונש שקבע בית המשפט המחוזי, שעה שלא מצאתי כי נפלה טעות מהותית בגזר הדין או כי ישנה סטייה קיצונית ממדיניות הענישה הנוהגת או הראויה בנסיבות העניין.
ענייננו בעבירות מס להן מיוחסת חומרה יתרה בשל הפגיעה הקשה שהן גורמות למשק, לכלכלה, לציבור כולו ולערך השוויון בנשיאה בנטל המיסים בין אזרחי המדינה (ראו למשל: ע"פ 7533/23 שמס נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (23.7.2024); רע"פ 8038/22 שילון נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (29.11.2022); רע"פ 3203/22 עפאנה נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (17.5.2022)). ברי אפוא כי נסיבות העבירות בענייננו, אשר פורטו בהרחבה לעיל, מגלמות פגיעה משמעותית באותם ערכים מוגנים.
כמו כן, התרשמתי כי בית המשפט המחוזי נדרש בגזר דינו לכלל השיקולים הצריכים לעניין. בתוך כך בית המשפט נתן משקל לא מבוטל לעקרון אחידות הענישה, ולשוני הקיים בין המערער לבין שותפיו למעשי העבירות, לרבות השוני הקיים בינו לבין האפרתי. בהקשר זה, בית המשפט אף עמד על כך שאילו לא היה מתחשב בשיקול זה, העונש שהיה צריך להשית על המערער היה חמור מזה שהמשיבה עתרה לו. בית המשפט גם עמד על חומרת המעשים וקבע כי הגם שאין חולק על תפקידם המרכזי של האפרתי ואליאב בביצוע המעשים, אין מקום להקל ראש במעשיהם של המערער ושל הנאשם הנוסף אשר הועסקו ברשת וביצעו פעולות פיננסיות, תוך ידיעתם על פליליותן, בין אם ידיעה ממשית ובין אם בעצימת עיניים, ואף קיבלו שכר על כך. בית המשפט גם נתן דעתו והתייחס להבחנות שבין המערער לבין הנאשם הנוסף, ובהן האישומים השונים ומידת מעורבותם בהם וכן עמד על כך שהנאשם הנוסף נעדר עבר פלילי וניהל אורח חיים נורמטיבי. לצד כל האמור בית המשפט נדרש גם לנסיבותיו האישיות של המערער.
אשר לקנס שהושת על המערער, מעיון בגזר הדין בעניינו של האפרתי (ת"פ 10555-10-20 מדינת ישראל נ' האפרתי (14.1.2024)) עולה כי הקנס שהוטל עליו הועמד על סכום של 2,000,000 ש"ח ולא 1,000,000 ש"ח כפי שטוען המערער. מכאן שבית המשפט המחוזי, שהתייחס מפורשות לכך שיש לקבוע את גובה הקנס שיושת על המערער בשים לב לגובה הקנס שהושת על האפרתי, העמידו לבסוף על רבע מהסכום שהושת על האפרתי. עוד נדרש בית המשפט לטענות בעניין היעדר אמצעים לתשלום הקנס, אך הבהיר כי שעה שמדובר בעבירות כלכליות יש לתת משקל משמעותי לשיקול ההרתעה.
לכך יש להוסיף כי מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של המערער לבית המשפט המחוזי עלה כי הוא בעל מעורבות ענפה בפלילים עוד מצעירותו; כי הוא בעל דפוסי התנהגות אימפולסיביים המתאפיינים בקושי משמעותי להצבת גבולות ולריסון דחפיו; וכי הוא מתקשה לבחון את התנהגותו באופן ביקורתי או לקחת אחריות על מעשיו. הוא הורשע בעברו בעבירת איומים בגינה הושת עליו מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים; בעבירות של נשיאה והובלה של נשק ותחמושת שלא כדין ושימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל דבר, בגינן הושת עליו מאסר בפועל לתקופה של 3 שנים; בעבירות היזק לרכוש במזיד, איומים ותקיפה בגינן הוטלו עליו תקופות מאסר על תנאי; בעבירות של מעשה מגונה באדם ותקיפה סתם בגינן הושת עליו מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים; ובעבירות אינוס, התחזות כעובד ציבור ושימוש במסמך מזויף בגינן הושת עליו מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים.
בהתאם לאמור ונוכח חומרת העבירות לא ניתנה בעניינו המלצה שיקומית. בהמשך לכך, גם מהתסקיר המשלים שהוגש בעניינו במסגרת הערעור לפנינו עלה כי בשלב זה בשל מצבו הנפשי לא נבחנה האפשרות לשלבו בטיפול, אך נמסר כי נמצאה חשיבות לשילובו בתהליך טיפולי בהמשך לאחר שתושג התייצבות במישור הנפשי. בהתאם, גם לא מצאתי לקבל את טענת המערער לעניין האפשרות לשלבו כבר עתה בהליך שיקומי.
נוכח כל האמור לא מצאתי להתערב בקביעות בית המשפט המחוזי, הן לעניין קביעת מתחם הענישה ההולם והן לעניין קביעת עונשו של המערער בתוך המתחם.
סופו של דבר אפוא שאציע לחבריי שהערעור יידחה.
דוד מינץ
שופט
השופטת גילה כנפי שטייניץ:
אני מסכימה.
גילה כנפי-שטייניץ שופטת
השופט חאלד כבוב:
אני מסכים.
חאלד כבוב
שופט
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט דוד מינץ.
ניתן היום, כ"ה תשרי תשפ"ז (06 אוקטובר 2026).
דוד מינץ
שופט
גילה כנפי-שטייניץ שופטת
חאלד כבוב
שופט