פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 29509-07-26
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
כבוד השופטת דפנה ברק-ארז
כבוד השופט עופר גרוסקופף
העותרת:
איגוד השוחטים והבודקים בישראל
נגד
המשיבים:
1. מועצת הרבנות הראשית לישראל
2. הרבנות הראשית לישראל
3. מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל
4. השר לשירותי דת
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרת:
עו"ד הראל ארנון; עו"ד גלי פרלמן
בשם המשיבים:
עו"ד רועי שויקה; עו"ד דניאל רגב
פסק-דין
השופט עופר גרוסקופף:
במסגרת העתירה שלפנינו, אשר הוגשה ביום 10.7.2026, מבקשת העותרת כי נורה למשיבים להפעיל מנגנון רציף ושוויוני לאישור ולקידום שוחטים ובודקים לשחיטת חו"ל. בתמצית, בעתירה נטען כי חרף האחריות המוטלת על הרבנות הראשית לישראל (להלן: הרבנות הראשית) להסמיך את בעלי המקצוע הנדרשים למערך השחיטות בחו"ל, בשנים האחרונות לא מתקיימות הבחינות הנדרשות באופן סדור. כתוצאה מכך, הוסבר, מנגנון ההסמכה שנקבע בהוראות הדין הפך לחסם המונע את כניסתם של גורמים נוספים לתחום, באופן אשר מביא לפגיעה הן במי שמבקשים לעסוק בתחום, והן בציבור הרחב הנושא בהשלכות היעדרה של תחרות.
ביום 28.8.2026 הגישו המשיבים תגובה מקדמית לעתירה. בתגובתם עדכנו המשיבים כי ביום 16.8.2026 התכנסה מועצת הרבנות הראשית והחליטה לאשר את החלטת ועדת שחיטת חו"ל מיום 9.8.2026 בעניין "מתווה לחידוש מיידי של הבחינות המעשיות במקצועות השחיטה" (להלן: מתווה הבחינות). בקליפת האגוז, במסגרת החלטה זו נקבעו בהוראת שעה הסדרים לקיום הבחינות המעשיות למקצועות השחיטה לתקופה של שישה חודשים (עם אפשרות להארכת התקופה בשישה חודשים נוספים). בהמשך לכך, ביום 20.8.2026 פורסמה באתר הרבנות הראשית הודעה על פתיחת ההרשמה לבחינות המעשיות לתפקידים שונים בתחום השחיטה והבדיקה. על יסוד האמור, המשיבים טענו כי העתירה התייתרה ודינה להימחק.
ביום 6.9.2026 הגישה העותרת את התייחסותה לתגובה המקדמית של המשיבים. אף שהעותרת בירכה על הצעדים שננקטו, לשיטתה מדובר במנגנון ראשוני, זמני ומצומצם, ולפיכך מוצדק כי העתירה תישאר תלויה ועומדת עד להקמתו של מנגנון קבוע וסדור, כפי שהתבקש בעתירה. באופן קונקרטי, העותרת ציינה כי אין במתווה הבחינות התייחסות ברורה למועדים בהם יתקיימו הבחינות, לאופן בו יזומנו אליהן המועמדים, לפרק הזמן שיידרש להשלמת ההסמכה ולאופן בו יראה מנגנון הבחינות לאחר סיום המתווה. בהינתן הפערים שהועלו בהתייחסות העותרת, ביקשנו מהמשיבים להגיש התייחסות משלימה.
ביום 15.10.2026 הגישו המשיבים התייחסות משלימה מטעמם (להלן: ההתייחסות המשלימה). במסגרת ההתייחסות ציינו המשיבים כי הבחינות נמצאות בעיצומן, וכי נבחנו בהן למעלה ממאה מועמדים במקצועות השחיטה השונים. עוד צוין, כי המועמדים מוזמנים לבחינות באמצעות אגף שחיטת חו"ל, בהתאם לקריטריונים שנקבעו במתווה הבחינות. בהתייחס לפרק הזמן הנדרש לצורך השלמת הליך ההסמכה, הוסבר כי הרבנות הראשית משקיעה את מלוא מאמציה על מנת להשלים את הבחינות בזמן קצר ככל הניתן. עוד הוסבר, כי כל מי שעומד בקריטריונים ויגיש מועמדות יהיה זכאי להיבחן, ולכן פרק הזמן בו צפויות להימשך הבחינות תלוי במספר המועמדים הכשירים שיפנו. אשר לשאלת "היום שאחרי" מתווה הבחינות, המשיבים עדכנו כי בימים אלה מתקיימים דיונים בהשתתפות הגורמים הרלוונטיים במטרה לגבש מתווה שיחול לאחר פקיעת מתווה הבחינות. על רקע זאת, חזרו המשיבים על עמדתם לפיה דין העתירה להימחק.
על יסוד האמור, בהחלטה מיום 21.10.2026 התבקשה העותרת להודיע אם היא עומדת על עתירתה. במענה לכך, ביום 2.11.2026 הודיעה העותרת כי היא סבורה שיש הצדקה להותיר את העתירה תלויה ועומדת. תחילה, נטען כי המנגנון שנקבע במתווה הבחינות עדיין לוקה בחסרים מהותיים. בין היתר, מועדי הבחינות לא פורסמו מראש; טרם נקבע מנגנון זימון שקוף ושוויוני; ועדיין נדרשת הסדרה משפטית של חלק מההיבטים הנוגעים לפעילותו. מעבר לכך, הוטעם כי אין הצדקה למחוק את העתירה על סמך שאיפות של המשיבים לכינונו של מנגנון קבוע, כל עוד אין דרך להבטיח את הקמתו.
לאחר שעיינו בעמדות הצדדים, אנו סבורים כי חל שינוי יסודי בתשתית העובדתית העומדת ביסוד העתירה, אשר מצדיק את מחיקתה.
כפי שתואר לעיל, העתירה הוגשה על רקע מציאות בה לא נערכו בחינות מעשיות לתפקידי השחיטה השונים באופן סדור. מציאות זו השתנתה עם גיבושו של מתווה הבחינות אשר הביא לכך ש-"כל מי שעומד בקריטריונים ומגיש מועמדות זכאי להיקלט במערך הבחינות" (סעיף 4 להתייחסות המשלימה). ואכן, על פי הנמסר מטעם המשיבים, עד כה נבחנו במקצועות השחיטה השונים למעלה ממאה נבחנים, הוסמכו עשרות בעלי מקצוע מתחום השחיטה, וכאמור, היד עוד נטויה. המדובר בשינוי מהותי בתשתית העובדתית העומדת ביסוד העתירה, אשר מצדיק בתורו את מחיקתה (ראו והשוו: בג"ץ 9028/18 העמותה לקידום מוסר התשלומים בישראל נ' שר האוצר, פסקה 6 (30.3.2020); בג"ץ 26488-09-24 מסקיו טלפוניה בע"מ נ' משרד התקשורת, פסקה 6 (14.12.2025)). לכך יש להוסיף, כי האכסניה המתאימה לדון בטענות העותרת נגד מתווה הבחינות המופעל בעת הזו, או בעניין גיבוש מתווה קבוע בהמשך הדרך, היא במסגרת עתירה חדשה (ראו למשל: בג"ץ 5875/24 אבו חיש נ' מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון, פסקה 7 (20.11.2024); בג"ץ 4558/23 רובינוביץ נ' שר הביטחון, פסקה 5 (3.8.2026)). למותר לציין כי מכלול טענותיה של העותרת בעניינים אלה שמורות לה.
סוף דבר: דין העתירה להימחק. בנסיבות העניין, בהן לוחות הזמנים מלמדים כי העתירה היא שהמריצה את המשיבים לפעול למילוי חובותיהם הציבוריות, יישאו המשיבים בהוצאות העותרת בסכום של 10,000 ש"ח.
ניתן היום, ה' כסלו תשפ"ז (15 נובמבר 2026).
יצחק עמית
נשיא
דפנה ברק-ארז
שופטת
עופר גרוסקופף
שופט