שחר רובינוביץ נ. שר הביטחון

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4558/23 לפני: כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ העותרות: 1. שחר רובינוביץ 2. מאיה רובש נגד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. ראש המטה הכללי 3. צבא הגנה לישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרות: עו"ד עמיחי וויינברגר; עו"ד ינון ברטנטל; עו"ד עדי קליין בשם המשיבים: עו"ד נטע אורן; עו"ד עמרי אפשטיין פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: ביום 15.6.2023 הוגשה העתירה שלפנינו, שעניינה בשילובן של נשים לתפקידי לוחמה במערך השריון המתמרן. בתמצית, במסגרת העתירה הועלו טענות ביחס לשתי החלטות שהתקבלו על ידי צה"ל בנושא זה. תחילה, החלטתו של הרמטכ"ל דאז, רא"ל אביב כוכבי, מחודש דצמבר 2022 לאפשר לנשים להתמיין ולהתגייס לתפקידי לוחמה במסגרת חיל הגנת הגבולות, אך לא להשתלב במערך הקרבי המתמרן; ולאחר מכן, החלטתו של הרמטכ"ל דאז, רא"ל הרצי הלוי, כי מועד בחינת שילוב לוחמות שריון במערך הקרבי המתמרן יושהה עד לסיומן של התנסויות דומות, הנוגעות לשילוב נשים בתפקידי לוחמה ביחידות מיוחדות, דוגמת יחידה 669 ויחידת יהל"ם (להלן: הפיילוט ביחידות המיוחדות). בעתירה נטען כי החלטות אלה מביאות לפגיעה קשה בזכות לשוויון, וכי הן התקבלו, בין היתר, על בסיס שיקולים לא רלוונטיים. במישור המעשי, התבקשנו להורות למשיבים לשלב נשים כלוחמות שריון במערך המתמרן, על בסיס הקריטריונים החלים ביחס לגברים, ולחלופין להורות על הקמת תכנית ייעודית לבחינת שילובן במערך האמור, מבלי להמתין לסיומו של הפיילוט ביחידות המיוחדות. ביום 16.7.2023 הוגשה הודעת עדכון מטעם המשיבים, בגדרה התבקשנו להשהות את הדיון בעתירה עד להכרעה בשלוש עתירות קודמות ומקבילות, שעסקו גם הן בשילוב נשים בתפקידי לוחמה, לרבות בחיל השריון (בג"ץ 6522/20 קליגר נ' שר הביטחון; בג"ץ 1356/21 פלונית נ' שר הביטחון; בג"ץ 3227/20 לוי-אשכנזי נ' שר הביטחון. להלן יחד: העתירות המקבילות). לאחר שהעותרות הותירו את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט, ביום 16.7.2023 נקבע כי הדיון בעתירה יושהה, וכי המשיבים יגישו הודעת עדכון נוספת 45 ימים לאחר שיינתן פסק דין בעתירות המקבילות. ביום 13.4.2026 ניתן פסק הדין בעתירות המקבילות (להלן: פסק הדין). בתמצית, במישור העקרוני נקבע פה אחד כי נקודת המוצא בדין היא שוויון הזדמנויות לנשים בשירות הצבאי, וכי שילובן בתפקידי לוחמה יכול להיעשות תחילה באמצעות התנסויות מדורגות, ובלבד שיבוצעו בשקידה ובתוך פרק זמן סביר. לצד זאת, במישור האופרטיבי נחלקו דעות המותב (השופטות דפנה ברק-ארז ו-רות רונן, נגד דעתו החולקת של המשנה לנשיא, השופט נעם סולברג), כאשר שופטות הרוב סברו כי דחיית התנסות לשילוב נשים במערך השריון המתמרן פעם אחר פעם, לאורך תקופה של מספר שנים, מוליכה למסקנה כי צה"ל לא עמד בחובתו לקדמה. על כן, הצו על-תנאי שניתן ביום 27.6.2023 נעשה למוחלט, ונקבע כי על צה"ל להקים תכנית התנסות לבחינת שילובן של נשים במערך השריון המתמרן לא יאוחר ממחזור הגיוס של נובמבר 2026. לאחר שניתן פסק הדין, ובהתאם להחלטה מיום 16.7.2023, ביום 6.7.2026 הוגשה הודעת עדכון מטעם המשיבים, במסגרתה ביקשו כי נורה על מחיקת העתירה דנן. לשיטתם, בפסק הדין הוכרע הנושא העומד בליבת העתירה, והסעד האופרטיבי שניתן בגדרו, כמו גם נסיבותיהן הפרטניות של העותרות (המשרתות בתפקידים קרביים-מבצעיים בצה"ל), מייתרים את הצורך בהכרעה שיפוטית נוספת. מנגד, ביום 8.7.2026 הוגשה תשובת העותרות לבקשה זו, בה הבהירו כי הן מתנגדות למחיקת העתירה, וזאת משני טעמים עיקריים. ראשית, לטענת העותרות קיימים הבדלים ניכרים בין העתירות –בעוד שהעתירות המקבילות עסקו אך בהתחייבות לקיום התנסות עתידית, העתירה דנן עוסקת גם בפתיחתו בפועל של השירות במערך השריון המתמרן לנשים על בסיס כישורים בלבד, בדומה לגברים. שנית, העותרות סבורות כי מחיקת העתירה בעת הזו תהווה "משגה משפטי וציבורי שיפקיר את הזכות לשוויון ללא הגנה שיפוטית אפקטיבית" (סעיף 3 לתשובת העותרות לבקשת המחיקה מיום 8.7.2026). לשיטתן, יש בסיס לחשש שיישום פסק הדין ילווה ב-"גרירת רגליים" מכוונת מצד המשיבים, ומשכך יש להותיר את העתירה תלויה ועומדת, כדי לאפשר פיקוח של בית המשפט על הליך יישומו. לאחר שעיינו בטענות הצדדים, נחה דעתנו כי דין העתירה להימחק. קריאת פסק הדין מלמדת כי הטענות שהועלו בעתירה, המכוונות כזכור נגד החלטות הרמטכ"ל להשהות את בחינת שילובן של לוחמות שריון במערך המתמרן, התבררו באופן ממצה במסגרת ההליך בעתירות המקבילות. גם הצו המוחלט שניתן בפסק הדין, המורה על תחילת ההתנסות בשריון המתמרן לא יאוחר מנובמבר 2026, נותן מענה לסעד העיקרי שהתבקש בעתירה דנן. משהעותרות קיבלו את מבוקשן, אף אם לא באמצעות הוראה שיפוטית בגדר העתירה שהגישו, ברי כי הדיון בעתירתן הנוכחית – התייתר (ראו והשוו: בג"ץ 2532/18 אגודת בני דרפור ואח' נ' ראש הממשלה (6.6.2021); בג"ץ 5823/21 זקס נ' שר הבריאות (13.9.2021); בג"ץ 592/21 עמותת המצפה לישראל נ' ראש הממשלה (17.1.2023)). למותר לציין כי ככל שבעתיד יהיו בפי העותרות השגות כלשהן לגבי מהלך יישומו (או אי-יישומו) של הצו המוחלט שניתן בפסק הדין, הליך זה ממילא אינו האכסניה המתאימה לבררן. סוף דבר: העתירה נמחקת בזאת. בנסיבות העניין, לא מצאנו לעשות צו להוצאות. ניתן היום, כ' אב תשפ"ו (03 אוגוסט 2026). עופר גרוסקופף שופט אלכס שטיין שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת