בג"ץ 27584-09-25 — פומיס ישראל בע"מ נ. מוסד הטכניון למחקר ופתוח בעמ

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 27584-09-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט אלכס שטיין העותרת: פומיס ישראל בע"מ נגד המשיבים: 1. מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע"מ 2. משרד הבינוי והשיכון 3. אקוגום בע"מ 4. משרד הפנים עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: י"ג תשרי תשפ"ז (24.9.2026) בשם העותרת: עו"ד מיכאל נאור; עו"ד הילה פרנקו; עו"ד ליאב פלשקר בשם המשיב 1: בשם המשיבים 2 ו-4: בשם המשיבה 3: עו"ד דרור גולדשטיין; עו"ד קרן וינברג אייל עו"ד אילנית ביטאו; עו"ד מיכל דניאלי עו"ד איילת סימון וקסלר; עו"ד מיכאל מוליאש פסק-דין הנשיא יצחק עמית: עניינה של העתירה בבקשת העותרת, חברת פומיס ישראל בע"מ, למתן צו על-תנאי אשר יורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא תבוטל הודעת המשיבה 1, היחידה לבחינה ולאישור שיטות בנייה חדשות במכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון (להלן: היחידה), בדבר "עדכון נהלי העבודה של היחידה החל מחודש יוני 25". בנוסף, במסגרת העתירה התבקש צו על-תנאי אשר יורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יבוטל "אישור קבוע מס' 08.2025 AT לשיטת בנייה חדשה", שניתן על ידי היחידה לחומר בנייה חדש בשם "אטומיקס", וזאת לבקשת המשיבה 3, חברת אקוגום בע"מ. הרקע לעתירה ותמצית טענות הצדדים 1. נקדים ונציין כי "אטומיקס" הוא חומר תשתית לריצוף, אשר פותח על ידי המשיבה 3, והוא נועד לשמש שכבת מילוי החוצצת בין שלד הבטון של מבנה לבין שכבת הריצוף מעליו. החומר הוא תערובת אגרגטים הכוללת גם צמיגים גרוסים (גומי ממוחזר) המהווים בין 5%-8% ממשקל התערובת. נבהיר כבר כעת כי על פי סעיף ההגדרות בתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016 (להלן: תקנות הרישוי), המונח "שיטת בנייה חדשה" מוגדר ככולל גם "מוצר בנייה חדש" או "רכיב בנייה חדש" כך שאין חולק כי חומר האטומיקס נכנס להגדרה של שיטת בנייה חדשה. 2. העותרת עצמה היא חברה פרטית העוסקת ביבוא אגרגטים מאבן פומיס יוונית המשמשים גם הם כחומר תשתית לריצוף, ומוצריה מתחרים, בין היתר, בחומר האטומיקס. ברקע העתירה, עומדת החלטה 899 של הממשלה ה-29 "דו"ח הועדה בנושא מיסוד הליכי בדיקה ואישור שיטות בנייה חדשות" (11.11.2001) (להלן: החלטת הממשלה 899) אשר אימצה בעיקרה את המלצות "דו"ח הועדה בנושא מיסוד הליכי בדיקה ואישור שיטות בנייה חדשות" (להלן: הוועדה). הוועדה הוקמה על רקע "אסון ורסאי" בהתאם להמלצות ועדת החקירה שהוקמה בעקבות אסון זה. בדו"ח הוועדה הומלץ, בין היתר, להטיל על שר הבינוי והשיכון למנות את היחידה לשמש כגוף המופקד על בדיקת שיטות בנייה חדשות; לתקן את חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 ותקנותיו בהתאם להמלצות הוועדה; ולקבוע מתווה דו-שלבי מובנה לקבלת אישור לשיטות בנייה חדשות, הכולל שלב בחינה יסודית לצורך קבלת אישור זמני, ולאחריו שלב מעקב מדגמי בשטח, כתנאי למתן אישור סופי. 3. בתמצית שבתמצית, בעתירה נטען כי בשנת 2022 החלה היחידה, לבקשת המשיבה 3, בהליך בדיקה של חומר האטומיקס. בהמשך לכך, ולאחר שהיחידה סיימה את שלב הבדיקה היסודית, ניתן בחודש נובמבר 2023 אישור קבוע לחומר האטומיקס, וזאת מבלי שהתקיים שלב מעקב מדגמי. זמן קצר לאחר מכן, על רקע טענות שהועלו בעניין הן מצד העותרת הן מצד המועצה הישראלית לצרכנות, המשיב 2, משרד הבינוי והשיכון (להלן: משרד הבינוי והשיכון), הורה ביום 29.11.2023 להמיר את האישור הקבוע שניתן לחומר האטומיקס באישור זמני ולפעול לביצוע שלב המעקב המדגמי. אולם, ביום 16.6.2025, לאחר תהליך עבודה משותף עם גורמי המקצוע במשרד הבינוי והשיכון, פרסמה היחידה עדכון לנהליה, המקנה למומחים ביחידה שיקול דעת לפטור שיטות מסוימות משלב המעקב המדגמי מטעמים מדעיים והנדסיים. וכך, בין היתר, נקבע בנוהל המעודכן, בעמ' 4 (צורף כנספח 3 לתגובת היחידה): "במצבים מיוחדים, רשאי צוות המומחים להמליץ למנהל היחידה לקבוע שאין צורך במעקב או שיש צורך במעקב ארוך משלוש שנים, ומנהל היחידה יקבע האם לפעול כך. בשני מקרים אלה, הצוות ינמק ויתעד את המלצתו. המקרים הם: א. צוות המומחים סבור כי ניתן להסתפק בממצאי הבדיקה היסודית ואין תכלית מקצועית לקיים מעקב מדגמי, יוענק לשיטה "אישור מסכם" ללא צורך במעקב מדגמי. החלטה כזו תתקבל על פי קריטריונים כגון: השיטה היא חומר או מוצר, והשלכות כשל ביישום השיטה מוגבלות לחומר או למוצר עצמו בלבד. הבחינה היסודית הוכיחה שאין נקודות תורפה ובאף מאפיין\קריטריון לא קיימת התנהגות גבולית. אין צורך באף בדיקת מעקב מעבדתית, או חזותית, או במדידת מאפיין בשטח במהלך הביצוע או אחריו. לא צפויה השפעה כלשהי על יציבות המבנה או על בטיחות הציבור כתוצאה מכשל" (להלן: הנוהל המעודכן). בעקבות עדכון זה, ביום 11.8.2025 העניקה היחידה מחדש אישור קבוע לשיטת אטומיקס, ללא צורך בהשלמת שלב המעקב המדגמי. 4. לטענת העותרת, הנוהל המעודכן ומתן האישור הקבוע לחומר האטומיקס, נעשו בחוסר סמכות, מאחר שעל מנת לדלג על שלב המעקב המדגמי, היה צורך בהחלטת ממשלה. זאת, כך נטען, מאחר שהחלטת הממשלה 899 אימצה את דו"ח הוועדה, כך שכל סטייה מדו"ח הוועדה מצריכה החלטת ממשלה חדשה, בבחינת "הפה שאסר הוא הפה שהתיר", ובהתאם להוראת סעיף 15 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981. עוד טענה העותרת, כי הנוהל המעודכן עומד בניגוד לתקנות הרישוי המגדירות "אישור קבוע" ככזה שיינתן "בתום הליכי בחינה ומעקב"; כי שינוי הנוהל הצריך אישור של שר הבינוי והשיכון, אישור שלא ניתן; כי ההחלטה לאשר את חומר האטומיקס באישור סופי וקבוע ללא שלב מעקב מדגמי היא בלתי סבירה באופן קיצוני, בשל היותו חומר חדשני המכיל צמיגים גרוסים שהינם רעילים ודליקים; כי החלטות היחידה התקבלו "במחשכים" ותוך התעלמות מחוות דעת מקצועיות ומגורמי סיכון מהותיים שהובאו לתשומת ליבה; וכי קיים חשש ממשי כי החלטות היחידה נגועות בניגוד עניינים ושיקולים זרים, לנוכח קשרים בין גורמים ביחידה לבין גורמים הקשורים במשיבה 3. 5. היחידה, טענה מצדה, בעיקרו של דבר, כי לאורך כל הדרך פעלה כדין וכמצופה ממנה כגוף המקצועי המוסמך, לאחר ששקלה את כלל השיקולים המקצועיים והרלוונטיים והביאה את המלצתה לפתחו של משרד הבינוי והשיכון – הוא הגורם המאשר והמפקח על כלל פעולותיה. כך, גם עדכון הנוהל בוצע בהתאם לדין ובהנחיה ופיקוח מלא של משרד הבינוי והשיכון. אשר לטענת העותרת בנוגע להיעדר הסמכות בקביעת הנוהל המעודכן, טענה היחידה כי מלכתחילה הוועדה לא קבעה מה יהיה תוכנם של הנהלים עצמם אלא קבעה אך את הנושאים שבהם יעסקו. את תוכן הנהלים, לרבות התנאים והקריטריונים של כל נוהל לגופו, הותירה הוועדה לשיקול דעת היחידה שכן תוכנם מושפע משיקולים מקצועיים, טכנולוגיים, מדעיים והנדסיים המהווים עניין שבמומחיות היחידה. אשר לעדכון הנוהל בעקבות בדיקת חומר האטומיקס, טענה היחידה כי לאורך שנות פעילותה, ועם הגשת אטומיקס, התברר כי לא ניתן ליישם את שלב המעקב המדגמי באופן גורף ביחס לכל השיטות החדשות הנבחנות על ידה שכן ייתכנו מצבים בהם מעקב כאמור לא יהיה מעשי או שיהיה חסר תכלית מדעית-הנדסית. ספציפית ביחס לאטומיקס, לא נדרש שלב ביצוע המעקב המדגמי מאחר שמדובר בשיטה שהיא למעשה תערובת חומר, ולא תהליך של בנייה. בנוסף לאמור, טענה היחידה כי מניעיה של העותרת הינם מסחריים גרידא והיא עושה שימוש פסול בהליכי המשפט. משרד הבינוי והשיכון העלה טענות דומות לאלה שהועלו על ידי היחידה וכן טען מצדו, בין השאר, כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט בשיקול דעתה המקצועי והייחודי של היחידה. אשר לטענת העותרת שלפיה הנוהל המעודכן סותר את תקנות הרישוי, נטען כי תקנות הרישוי מתייחסות באופן כללי בלבד למרכיבים הרלוונטיים שצריכים להיכלל בהליך הבחינה והאישור של שיטות בנייה חדשות ואינן קובעות את פרטיו של הליך הבחינה והאישור – פרטים שגובשו והוסדרו בנהלי העבודה של היחידה כנדרש. עוד נטען, כי ממילא הנוהל המעודכן לא מבטל את שלבי הבדיקה שנקבעו בנוהל הקודם אלא מוסיף עליהם שתי חלופות אפשריות המצויות בליבת שיקול הדעת של היחידה: האחת, ליתן אישור מסכם ללא מעקב מדגמי; והשנייה, לקבוע תקופת מעקב מדגמי ארוכה משלוש שנים, כאשר כל החלטה לבחור באחת מחלופות אלה תנומק ותתועד על ידי צוות היחידה. המשיבה 3 טענה, בעיקרו של דבר, כי העתירה מהווה צעד נוסף של העותרת בניסיון לסכל כניסה לשוק הבנייה של מוצר האטומיקס – מוצר שהוא בעל יתרונות מובהקים עבור הציבור הן בתחום החדשנות בשוק הבנייה הן בתחום איכות הסביבה. עוד נטען, כי מתן האישור על ידי היחידה ניתן בסמכות ולאחר ביצוע הליך מקצועי ומקיף שבגדרו נבחנו שיקולים ענייניים ומקצועיים. דיון והכרעה 6. דין העתירה להידחות. הטענה המרכזית של העותרת היא כי שינוי הנוהל על ידי היחידה נעשה בחוסר סמכות שכן שינוי כאמור היה צריך להיעשות במסגרת החלטת ממשלה. ולא היא. החלטת הממשלה 899 קבעה כי יש "להטיל על שר השיכון והבינוי למנות את המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון לשמש כגוף המופקד על בדיקת שיטות בנייה חדשות". הממשלה אימצה עמודים מסוימים מתוך דו"ח הוועדה (עמ' 18-17) ואין בעמודים אלה משום "קיבוע" של ההמלצה לאישור דו-שלבי הכולל תקופת מעקב. אך גם בהנחה כי נפלה שגגה או טעות קולמוס בהחלטת הממשלה, והכוונה לעמודים אחרים בדו"ח הוועדה, הרי שבסעיף 12 להמלצות הוועדה נקבע כי שר הבינוי והשיכון ידרוש מהגוף שימנה, קרי, מהיחידה, להגיש את נוהלי העבודה שלו לאישור תוך שלושה חודשים: "12. הוועדה ממליצה ששר הבינוי והשיכון ידרוש מהגוף שימנה להגיש את נוהלי העבודה שלו לאישור תוך שלושה חודשים מיום המינוי. החומר שיוגש יכלול בין השאר: הגדרת האישיות המשפטית של הגוף. הוכחות לגבי האובייקטיביות ולהיעדר ניגוד אינטרסים. אופן ההגשה של הבקשה לקבלת "חוות-דעת ראשונית" ו"אישור זמני", כולל מבנה תיק המידע, חוזה ההתקשרות, מבנה התעריפים, מהירות התגובה. פירוט התהליך מרגע הבקשה עד להכנסת השיטה לבדיקה יסודית, או לחלופין עד לפסילתה הסופית על הסף. פירוט התהליך מהרגע ששיטה הוכנסה לבדיקה יסודית עד לסיום הבדיקה בהצלחה, או לחלופין עד לפסילת השיטה. פירוט המבנה והמתכונת של דו"ח "חוות-דעת ראשונית" ותעודת "אישור זמני", אשר יוכנו רק עבור שיטה שהמעקב אחריה הסתיים בהצלחה. פירוט נוהל ביטול "אישור זמני" או "אישור חוזר" במקרה שזה נדרש במהלך תקופות המעקב. נוהל הדיווח למהנדסי הוועדות המקומיות ולציבור על שיטה שנפסלה על הסף. נוהל הדיווח למהנדסי הוועדות המקומיות ולציבור על שיטה שנפסלה במהלך הבדיקה היסודית. נוהל הדיווח למהנדסי הוועדות המקומיות ולציבור על שיטה ש"אישור" שלה בוטל/חודש בשלב כלשהו. נוהל הדיווח למהנדסי הוועדות המקומיות ולציבור על "אישורים שבתוקף". נוהל הדיווח השוטף לשר על פעילות הגוף". מכאן, שאין בדו"ח הוועדה קביעה של נהלי היחידה, אלא מתווה עקרוני, כאשר מלאכת קביעת הנהלים הוטלה על היחידה עצמה. כך עולה גם מהגיונם של דברים, באשר קשה להלום כי הוועדה, לא כל שכן החלטת הממשלה, ירדה לרזולוציה של תכני הנהלים, להבדיל מהנושאים שבהם יעסקו הנהלים. תוכן הנהלים הוא שאמור להיות מוגש לאישור הגורם המקצועי במשרד הבינוי והשיכון (ולא לשר הבינוי והשיכון כפי שנטען על ידי העותרת). ואכן, היחידה שקדה על הכנת הנהלים, המשתרעים על פני עשרות עמודים, ואלה הובאו לאישור הגורם המקצועי במשרד הבינוי והשיכון. למותר לציין כי נהלים אלה לא הובאו לאישור הממשלה, מן הטעם הפשוט שלא היה צורך בכך על פי המלצות הוועדה ועל פי החלטת הממשלה. ובקיצור, היחידה קבעה את הנהלים, שאושרו על ידי הגורם המוסמך במשרד הבינוי והשיכון, והכל בהתאם להמלצות הוועדה שאומצו בהחלטת הממשלה. מכאן, שאין בסיס לטענה כי שינוי כזה או אחר בנהלי היחידה צריך להיעשות בהחלטת ממשלה. 7. ולגופן של טענות. תקופת המעקב של עד שלוש שנים לא נקבעה בדו"ח הוועדה, וכפי שהיחידה קבעה בנוהל הקודם כי לצורך מתן אישור סופי לשיטות בנייה חדשות יש צורך בתקופת מעקב של עד שלוש שנים, היחידה הייתה רשאית להגיע למסקנה כי בנסיבות מסוימות תקופת המעקב צריכה להיות ארוכה משלוש שנים או שאין צורך כלל בתקופת מעקב. את הנהלים שנקבעו על ידי היחידה, ניתן לראות כהנחיות מינהליות בעלות אופי טכני, שיש להתאימן מעת לעת לשינויים הטכנולוגיים. בעקבות בדיקת חומר האטומיקס, מומחי היחידה הגיעו למסקנה כי תקופת מעקב של עד שלוש שנים אינה מתאימה לכל השיטות ולכל החומרים והרכיבים החדשים באופן גורף. במקרה דנן, מומחי היחידה מצאו שאין צורך ואין תכלית מעשית לתקופת מעקב של עד שלוש שנים. האטומיקס הוא תערובת של חומר חדש ולא תהליך של בנייה, ונדרשה בדיקתו בשני היבטים: רעילות – פליטת חומרים נדיפים נבחנה במעבדות מוסמכות בגרמניה; עמידות בתנאי שריפה קיצוניים – בוצעו בדיקות במעבדה מוסמכת בטורקיה (כולל סימולציות מחמירות של מערכת רצפה הנחשפת לאש עקב שריפה). תוצאות המעבדות נבחנו על ידי צוות המומחים של היחידה שמצא כי ניתן לאשר את השימוש בחומר האטומיקס, למעט ברצפה עם חימום תת-רצפתי, בהיעדר בדיקה מתאימה לכך. לנוכח התוצאות שנבחנו, ובהינתן שנושא הרעילות והתנהגות החומר בעת שריפה אינם ניתנים לבדיקה במהלך הבנייה או בתקופת מעקב, מצא צוות המומחים של היחידה כי אין עוד בדיקות רלוונטיות שניתן לבצע בתקופת המעקב. לאור זאת, נמצא כי ייתכנו מקרים שבהם ביצוע מעקב במשך תקופה של עד שלוש שנים אינו ישים והוא חסר ערך מקצועי-מעשי-מדעי, ועל כן נקבע בנוהל המעודכן כי ייתכנו שיטות בנייה חדשות שתקופת המעקב לגביהן תהא ארוכה משלוש שנים או כאלה שתהיינה פטורות לחלוטין מתקופת מעקב (וראו ציטוט של חלק מהנוהל המעודכן בפסקה 3 לעיל). 8. הלכה עמנו כי "כאשר מדובר בהחלטה בעלת אופי מקצועי מובהק הנתונה לסמכותה ולמומחיותה של הרשות, כמו במקרה דנן, נטייתו של בית המשפט היא שלא להתערב בהחלטת הרשות" (בג"ץ 4409/21 תאגיד מי רעננה בע"מ נ' משרד הבריאות, פסקה 18 והאסמכתאות שם (24.10.2023) (להלן: תאגיד מי רעננה בע"מ). "נקודת המוצא היא כי בית משפט זה אינו משמש כערכאה המחליטה במקומה של הרשות בעניינים מקצועיים שבתחום סמכותה" (בג״ץ 2053/21 מקורות חברת המים בע״מ נ׳ מועצה אזורית בקעת הירדן (ערבות הירדן), פסקה 30 והאסמכתאות שם (26.1.2022)). כך על דרך הכלל וכך במיוחד כאשר "בשיקולים מקצועיים מובהקים ששקילתם מצריכה מומחיות מיוחדת" (בג"ץ 8338/21 The Lesser Group Limited נ' רשות ניירות ערך, פסקה 62 (4.4.2023)). על כן, נקבע כי "בית משפט זה לא יתערב בנקל בהחלטותיה של ועדה מקצועית מוסמכת" (בג"ץ 24380-12-24 חיימוב נ' הוועדה העליונה לפשרות, מחיקות והסדרי חוב באגף החשב הכללי, פסקה 7 והאסמכתאות שם (10.8.2025)). הידע המקצועי והמומחיות בנושא המדעי-טכנולוגי-הנדסי שלפנינו מסורים למומחים לדבר, ונמצאים בגרעין שיקול הדעת של היחידה ומשרד הבינוי והשיכון. היחידה הגיעה למסקנה כי בהתאם לנוהל המעודכן, ניתן להנפיק לשיטת אטומיקס אישור קבוע ללא צורך בתקופת מעקב, לנוכח העמדה המקצועית שלפיה לא נמצאה בעיה בטיחותית בשימוש בחומר האטומיקס. במסקנה זו איני רואה מקום להתערבות בית המשפט. ממילא נדחית טענת העותרת כי האישור הקבוע שניתן לשימוש בחומר האטומיקס חורג ממתחם הסבירות. 9. עוד בהקשר זה אציין כי העותרת ביקשה להסתמך על חוות דעת מומחה מטעמה בעניין "בחינת הבדיקות שנעשו לחומר תשתיות Atomix בהיבטי בטיחות אש". אולם, כידוע, וכפי שנקבע בעניין תאגיד מי רעננה בע"מ, בפסקה 18: "אין די במחלוקת בין מומחים כדי להצדיק התערבות שיפוטית בהחלטת הרשות, כל עוד החלטתה מבוססת על בחינה מקצועית מעמיקה של הסוגייה הנדונה, וכל עוד העמדה המקצועית הננקטת על ידי הרשות אינה מצביעה על עיוות או חוסר הגיון באופן שהעדפתה על פני עמדות אחרות מהווה חריגה ממתחם הסבירות". למעשה, העותרת מבקשת כי נבכר את עמדתו המקצועית של המומחה מטעמה, על פני עמדת גורמי המקצוע, אך כפי שנפסק בבג"ץ 6269/12 הנהגת ההורים הארצית נ' שר החינוך, פסקה 16 (29.4.2015) וצוטט בהסכמה גם בבג"ץ 3054/21 דנון נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 17 (19.2.2024)): "הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה לא יתערב בהחלטת הרשות המוסמכת שבתחום מומחיותה המקצועית של הרשות אך מן הטעם שישנן חוות דעת מקצועיות סותרות [...] הלכה זו נובעת ממושכלות היסוד של הביקורת השיפוטית שלפיהן בית משפט זה אינו בא בנעלי הרשות, ובמיוחד כך כשמדובר בהכרעה בסוגיות מקצועיות מובהקות שבהן נהנית הרשות מהידע המקצועי, מהמומחיות ומהניסיון הרלוונטיים לקבלת ההחלטה". די בהלכה האמורה לעיל, ואיני רואה טעם להידרש לתשובה המפורטת שניתנה על ידי היחידה לטענות שהועלו על ידי המומחה מטעמה של העותרת (עמ' 31-30 לתגובת היחידה). 10. גם טענת העותרת כי הנוהל החדש עומד בניגוד לתקנות הרישוי, דינה להידחות. תקנה 33(18) לתקנות הרישוי קובעת כלהלן: בבקשה להיתר הכוללת שיטת בנייה חדשה – (א) נספח שיפורט בו שם השיטה, מספר אישורה, תקופת תוקפה, מועד אישורה והיקף יישומה כפי שקבע הגוף המוסמך; (ב)העתק תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה, ולפיו התכנון המוצע תואם את הכללים וההתניות שנקבעו באישור הזמני או באישור הקבוע; (ג)העתק אישור בעל השיטה כי מסר לגוף המוסמך, הודעה על כוונתו להגיש את אותה בקשה להיתר. ותקנה 1 לתקנות הרישוי מגדירה מהו "אישור קבוע": "אישור קבוע" – אישור קבוע ליישום שיטת הבנייה החדשה, שנתן גוף מוסמך בתום תהליכי הבחינה והמעקב, שבסופם נקבע שאין צורך בהמשך מעקב, ובו מצוינים שם השיטה, מספרה, מועד האישור הקבוע והמגבלות או התנאים ליישומה, ככל שהוטלו". לטעמי, אין להסיק מהגדרה זו חובה לבצע מעקב מדגמי בכל שיטת בנייה חדשה. בתקנות הרישוי לא נקבעה תקופת מינימום לצורך מעקב מדגמי, אלא דרישה לאישור קבוע על ידי גוף מוסמך, שמטבע הדברים רשאי גם לקבוע שאין צורך במעקב מדגמי לצורך מתן האישור הסופי. מקובלת עלי בהקשר זה גם עמדת משרד הבינוי והשיכון שלפיה תקנות הרישוי מתייחסות למרכיבים הרלוונטיים שצריכים להיכלל בהליך הבחינה והאישור של שיטות בנייה חדשות ואינן קובעות את פרטיו של הליך הבחינה והאישור – פרטים שגובשו והוסדרו בנהלי העבודה של היחידה כנדרש. 11. ולבסוף, לא מצאתי ממש בטענת העותרת לניגוד עניינים ולשיקולים זרים שנפלו כביכול בהחלטת היחידה, וטוב היה לטענות במישור זה משלא נטענו. 12. אשר על כן, העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאות כל אחת מהמשיבות בסך 15,000 ש"ח (סך הכל: 45,000 ש"ח). ניתן היום, ל' תשרי תשפ"ז (11 אוקטובר 2026). יצחק עמית נשיא עופר גרוסקופף שופט אלכס שטיין שופט