פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 26987-09-26
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
כבוד השופט דוד מינץ
כבוד השופטת רות רונן
העותר:
ברק זהבי
נגד
המשיבים:
1. היועצת המשפטית לממשלה
2. פרקליט המדינה
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
בעצמו
פסק-דין
השופטת רות רונן:
1. ככל שניתן להבין מן העתירה, העותר (שאינו מיוצג) מבקש כי נורה למשיבים ולמשטרת ישראל (להלן: המשטרה) לפעול למיצוי הדין עם מספר עותרים ציבוריים אשר לדבריו הגישו תצהירי שקר לבית משפט זה. זאת, על רקע פעולות אכיפה שננקטות, כך נטען, ביחס לעותרים ציבוריים אחרים באופן העולה כדי אכיפה בררנית.
דין העתירה להידחות על הסף, אף ללא צורך בתגובה.
2. ראשית, וזה העיקר – העתירה נעדרת תשתית עובדתית מינימלית המאפשרת דיון בטענות המועלות בה. העותר טוען כי במהלך החודשים יולי-אוגוסט 2026, הוא פנה לגורמים שונים במערכת אכיפת החוק, וביניהם המשיבים, בדרישה לפתוח בחקירות כאמור, ואף הגיש תלונות במשטרה בעניין. יחד עם זאת, פניות אלה לא צורפו לעתירה, וממילא לא ברור מהו תוכן התלונות, על מה הן מתבססות; וכן האם קיבל העותר מענה לפניות ולתלונות שהגיש ואם כן – מהו אותו מענה. בנסיבות אלה, לא ניתן להידרש לטענות העותר בעתירתו, ודי בכך כדי לדחותה על הסף (ראו למשל: בג"ץ 29464-10-24 אילוז נ' משטרת ישראל, פסקה 1 (19.11.2024); בג"ץ 7560/23 בן מאיר נ' היועצת המשפטית לממשלה (19.10.2023); בג"ץ 4963/23 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 5 (3.8.2023); בג"ץ 7026/22 משה נ' הכנסת, פסקה 2 (21.11.2022)).
שנית, ולמעלה מן הצורך – דין העתירה להידחות מחמת אי-מיצוי הליכים וקיומו של סעד חלופי וזאת כפי שיפורט להלן.
3. העותר לא פירט כאמור מה המענה שקיבל בעניין פניותיו ותלונותיו. אם פנייתו של העותר נדחתה ולא נפתחה חקירה (והעותר אינו טוען כי אלה הם פני הדברים נכון לשלב זה), עומד לעותר כמתלונן סעד חלופי בהתאם לסעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982; ועליו לפעול בדרך זו טרם פנייה לבית משפט זה (בג"ץ 1230-02-26 וולטר נ' משטרת ישראל, פסקה 4 (8.2.2026); בג"ץ 7756/17 אור נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 6 (20.2.2018); בג"ץ 7014/16 חדד נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 4 (7.6.2017); יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך ג' – הביקורת השיפוטית: כללי הסף 2035, 2041 (2014)).
אם לעומת זאת טרם התקבלה החלטה סופית ביחס לתלונותיו ופניותיו של העותר (שהוגשו כזכור בחודשים יולי-אוגוסט 2026) – העותר לא מיצה הליכים מול הרשויות ויש לתת לרשויות האכיפה שהות מספקת על מנת לבחון את הנושא ולגבש תשובתן העניינית ביחס אליהן (בג"ץ 55195-06-26 קארמטר ישראל בע"מ נ' משרד התחבורה, פסקה 2 (25.6.2026); בג"ץ 30302-11-25 מועצה מקומית בוקעאתא נ' ראש הממשלה, פסקה 4 (16.11.2025); בג"ץ 3083/23 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 3 (17.5.2023)).
במקרה דנן, בשים לב לפרק הזמן הקצר שחלף בין משלוח הפניות והגשת התלונות הנטענות לבין הגשת עתירה זו; וכאשר העותר לא הצביע על דחיפות מיוחדת בטיפול בפניותיו – לא מתקיים הבסיס הנדרש לקיום ביקורת שיפוטית על התנהלות רשויות האכיפה בעת הזו.
4. העתירה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות
ניתן היום, ב' חשוון תשפ"ז (13 אוקטובר 2026).
יצחק עמית
נשיא
דוד מינץ
שופט
רות רונן
שופטת