בג"ץ 23540-07-26 — רונן ספיר נ. פרקליטות המדינה – מחלקת עררים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 23540-07-26 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט עופר גרוסקופף העותר: רונן ספיר נגד המשיבים: 1. פרקליטות המדינה – מחלקת עררים 2. פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) 3. גבריאלה ברטקובה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד עדי כרמלי פסק-דין השופט דוד מינץ: עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת משיבה 1, מחלקת עררים בפרקליטות המדינה (להלן: מחלקת העררים) בה נדחה ערר שהגיש העותר על החלטת משיבה 2, פרקליטות מחוז מרכז – פלילי (להלן: פרקליטות המחוז), לסגור את תיק החקירה שנפתח בעניינה של משיבה 3, בת זוגו לשעבר של העותר (להלן: המשיבה), בעקבות תלונה שהגיש נגדה. ברקע לעתירה תלונה שהגישה המשיבה נגד העותר בטענה כי הוא תקף אותה וגרם לה חבלות קשות וכן תלונה שהגישה בִתם המשותפת בגין תקיפה מצִדו. תיק החקירה שנפתח נגד העותר נסגר בהיעדר ראיות מספיקות, לאחר שבירור שערכה משטרת ישראל העלה כי בתמונות שאותן צירפה המשיבה לתמיכה בתלונתה נראות חבלות שהן תוצר של טיפול קוסמטי שעברה ולא של התקיפה שטענה כי אירעה. על רקע זה, הגיש העותר תלונה נגד המשיבה בגין שיבוש הליכי חקירה ומסירת הודעה כוזבת, אך תיק החקירה נגדה נסגר גם הוא בהיעדר ראיות מספיקות. על החלטה זו של פרקליטות המחוז הגיש העותר ערר למחלקת העררים בו טען כי יש די ראיות להוכחת העבירות האמורות. מחלקת העררים דחתה את הערר תוך שנקבע כי מכלול הראיות אינו מבסס קיומו של סיכוי סביר להרשעת המשיבה. העתירה שלפנינו מכוונת הן כלפי סגירת תיק החקירה בעניינה של המשיבה והן כלפי דחיית הערר על החלטה זו. העותר חזר בעיקר על טענותיו בערר שלפיהן קיים בסיס ראייתי מספק לצורך העמדת המשיבה לדין וכי ההחלטה שלא לנקוט בהליך פלילי נגדה מעוררת קושי מהותי נוכח ההשלכות שהיו עשויות להיות למעשיה על העותר לולא הבירור שערכה המשטרה. עוד הוסיף כי בנימוקי מחלקת עררים לדחיית הערר טמונות שגיאות וסתירות. דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות. כפי שנקבע לא אחת, התערבותו של בית משפט זה בשיקול הדעת הנתון לרשויות התביעה בנוגע להחלטות שעניינן סגירת תיק פלילי, שמורה אך למקרים חריגים שבהם נמצא כי ההחלטה חרגה באופן קיצוני ממתחם הסבירות או שנפל בה פגם היורד לשורשו של עניין (ראו לדוגמה לאחרונה: בג"ץ 50744-01-25 מלכה נ' מחלקת עררים בפרקליטות המדינה, פסקה 8 (‏23.6.2025‏); בג"ץ 47219-09-25 פלוני נ' פרקליטות המדינה מחלקת עררים, פסקה 6 ‏(‏13.1.2026‏)). הדברים האמורים נכונים ביתר שאת שעה שמדובר בהחלטה שעניינה בסגירת תיק בשל היעדר ראיות מספיקות לצורך העמדה לדין, נושא המצוי בלב מומחיות גופי האכיפה והחקירה (ראו מיני רבים: בג"ץ 37568-12-25 בראזי נ' פרקליטות מחוז צפון, פסקה 7 (‏11.1.2026‏); בג"ץ 6236/20 פלונית נ' פרקליטות המדינה, משרד המשפטים, פסקה 12 (24.11.202); בג"ץ 5699/07 פלונית ‏נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד סב‏(‏3‏)‏ 550, 746 ‏(‏2008‏)). בענייננו, ההחלטות מושא העתירה התקבלו לאחר שנמצא כי קיים קושי לשלול באופן מספק כי התמונות שהציגה המשיבה בתמיכה לתלונתה הוצגו בשוגג; להוכיח שהמשיבה ביקשה לשבש את החקירה; ולשלול באופן מספק את התרחשותה של התקרית האלימה הנטענת על ידי המשיבה – עניין בעל חשיבות, בין היתר, לעבירת מסירה ידיעה כוזבת. החלטות אלו אינן באות בגדרם של המקרים שבהם קמה עילה להתערבות בית משפט זה. העתירה נדחית. ניתן היום, ו' אב תשפ"ו (20 יולי 2026). יצחק עמית נשיא דוד מינץ שופט עופר גרוסקופף שופט