פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
עפ"ס 18046-09-26
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
המערער:
יהודה ערמי
נגד
המשיבים:
1. מיקדן אם - 1 (2002) בע"מ
2. המפקח על רישום מקרקעין אשדוד
ערעור על החלטת המפקח על רישום מקרקעין ברחובות – שלוחת אשדוד בתיק 3/646/2023 מיום 24.8.2026 שניתנה על ידי המפקח א' אזר
בשם המערער:
עו"ד אייל בסרגליק
פסק-דין
1. ערעור שני על החלטת המפקח על רישום מקרקעין ברחובות – שלוחת אשדוד (א' אזר; להלן: המפקח) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער בתיק 3/646/2023 [ראו פסק דיני בעפ"ס 6530-10-24 ערמי נ' מיקדן אם-1 (2002) בע"מ (30.12.2024), אותו יש לקרוא יחד עם פסק דין זה]. המערער ביקש לפסול את המפקח מלשבת בדין בעקבות החלטה שנתן ביום 3.8.2026, שבה, על פי הנטען, כתב המפקח כי ככל שהמערער לא שילם את החוב הפסוק, ראוי לנקוט נגדו בהליכי הוצאה לפועל; וכי בהנחה שהמערער ימשיך לשלם דמי ניהול כראות עיניו, ראוי לשקול הגשת תביעה נוספת [יצוין כי החלטה זו לא צורפה לנספחי הערעור שלפניי]. בעיקרם של דברים, המערער טוען כי החלטת המפקח עולה כדי "הנחיה ישירה ומעשית שניתנה לאחד מבעלי הדין באשר לצעדים קונקרטיים שעליו לנקוט", ומעידה על חשש ממשי למשוא פנים ועל נעילת דעתו.
2. ביום 24.8.2026 דחה המפקח את הבקשה לפסילתו, תוך שקבע כי מעורבות בית המשפט בהליך על ידי הצעת הצעות והצבעה על חולשת עמדתו של בעל דין מסוים אינה מקימה כשלעצמה עילת פסלות, ובית המשפט רשאי לשקף לצד את עמדתו הלכאורית לגבי הסיכונים והסיכויים שלפניו. עוד נקבע כי החלטת המותב לא באה בחלל ריק אלא בעקבות דחיית ערעור המערער על פסק הדין החלקי בעש"א 49534-10-25. מכל מקום, הובהר כי דעת המפקח לא ננעלה, ולראיה – הוא חזר בו מעמדתו הראשונית לפיה חל השתק פלוגתא ביחס למרבית טענות ההגנה. מכאן הערעור שלפניי.
3. דין הערעור להידחות משלא מצאתי כי מתקיימות נסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב כאמור בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. תחילה, יובהר כי בהתאם לפסיקה, בית משפט זה מוסמך לדון בערעור על החלטת מפקח על רישום מקרקעין בבקשת פסילה (ראו, מיני רבים: עפ"ס 67794-10-25 אלוני נ' נציגות הבית המשותף ועד מעליות שברחוב בורלא 32, ת"א, פסקה 5 (26.5.2026)). לגופם של דברים, בפסיקה נקבע כי בית משפט רשאי לשקף לצד מסוים את המשמעויות הנובעות מדרך התנהלותו וכן להביע עמדה לכאורית לגבי הסיכונים והסיכויים, והדבר לא יקים עילת פסלות 'אוטומטית' (השוו: עפ"ס 10166-04-26 עיריית עפולה נ' אליה, פסקה 4 (27.7.2026); ע"א 8059/21 פלוני נ' פלוני, פסקה 10 (23.1.2022); ראו גם "עשרת הדיברות" בדיני הפסלות: עפ"ס 41432-12-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 (10.3.2026)), ולא מצאתי כי מדובר במקרה חריג המלמד על נעילת דעתו של המפקח.
4. הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, י' חשוון תשפ"ז (21 אוקטובר 2026).
יצחק עמית
נשיא