פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

עפ"ס 17294-11-26

מנאר אבו עאמר נ. אוניברסיטת בן גוריון

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול את עצמו מלדון בתביעה נגד אוניברסיטת בן גוריון בשל חברותו בהתנדבות בוועדת קבלה לרפואה באוניברסיטה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 15/11/2026 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק עפ"ס — ערעור פסלות שופט.
מספר התיק 17294-11-26 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה מינוי שופטים, פסלות ואתיקה שיפוטית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול את עצמו מלדון בתביעה נגד אוניברסיטת בן גוריון בשל חברותו בהתנדבות בוועדת קבלה לרפואה באוניברסיטה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

עפ"ס 17294-11-26 — מנאר אבו עאמר נ. אוניברסיטת בן גוריון

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול את עצמו מלדון בתביעה נגד אוניברסיטת בן גוריון בשל חברותו בהתנדבות בוועדת קבלה לרפואה באוניברסיטה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

בית המשפט העליון דחה ערעור פסלות שופט (עפ"ס 17294-11-26) שהגישה מנאר אבו עאמר נגד אוניברסיטת בן גוריון. המערערת הגישה תביעה לביטול החלטת האוניברסיטה להפסיק את לימודיה בפקולטה לרפואה. במהלך קדם המשפט, שופטת בית המשפט המחוזי גילתה כי היא משמשת בהתנדבות כמראיינת בוועדת קבלה ללימודי רפואה באוניברסיטה. המערערת ביקשה לפסול את השופטת עקב זיקה מוסדית, אך השופטת דחתה את הבקשה. הנשיא יצחק עמית דחה את הערעור, בקובעו כי טענת הפסלות הועלתה בשיהוי לאחר שהמערערת הסכימה תחילה להמשך הדיון. לגופו של עניין נקבע כי מדובר בפעילות התנדבותית ומצומצמת של ראיונות בלבד, שאינה מקבלת החלטות אקדמיות ואינה מקימה חשש ממשי למשוא פנים.

הנימוק המרכזי

הערעור נדחה מכיוון שטענת הפסלות הועלתה באיחור לאחר שהצדדים כבר הסכימו להמשיך בדיון. בנוסף, השתתפות השופטת בהתנדבות כמראיינת מועמדים לרפואה היא פעילות מצומצמת ואינה קשורה להחלטה על הפסקת לימודיה של המערערת, ולכן לא נוצר חשש למשוא פנים.

פרטי ההליך

סוג הליך ערעור פסלות שופט (עפ"ס)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים יצחק עמית
בדעת רוב 1/1
ארכיון חודשי פסקי דין מנובמבר 2026

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מנאר אבו עאמר

נתבעים

  • אוניברסיטת בן גוריון

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • חברותו של המותב בוועדת הקבלה מהווה זיקה מוסדית פעילה ומתמשכת לאוניברסיטה בתחום שבו עוסק ההליך.
  • המותב עבר הדרכות הכנה מטעם בית הספר לרפואה, העשויות לעצב את דרך חשיבתו בשאלות שבמחלוקת.
  • קיים חשש ממשי למשוא פנים ולמראית פני הצדק, בין היתר עקב הצורך להעריך את מהימנות מנהל בית הספר לרפואה והעובדת גב' קפלן.
טיעוני ההגנה
  • בקשת הפסלות הוגשה בשיהוי ושלא בהזדמנות הראשונה, לאחר שהמערערת הסכימה להמשך הדיון וקבלת החלטות.
  • פעילות המותב בוועדה היא התנדבותית, מצומצמת ומתמצה בריאיונות מיון בלבד, ללא מעורבות בהחלטות הקבלה או הפסקת הלימודים.
  • אין למותב זיקה אישית או כלכלית לאוניברסיטה, ולא מתקיים חשש אובייקטיבי למשוא פנים.

תגיות נושא

  • פסלות שופט
  • פסלות מותב
  • ניגוד עניינים
  • מראית פני הצדק

סכום הוצאות משפט

0

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 61405-11-25
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בבאר שבע

חקיקה שאוזכרה

שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון עפ"ס 17294-11-26 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערערת: מנאר אבו עאמר נגד המשיבה: אוניברסיטת בן גוריון ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת ר' קודלר עיאש) בת"א 61405-11-25 מיום 2.11.2026 בשם המערערת: עו"ד רדא ענאבוסי בשם המשיבה: עו"ד תמר מונד פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת ר' קודלר עיאש) מיום 2.11.2026 בת"א 61405-11-25 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. עניינו של ההליך מושא הערעור שלפניי בתביעת המערערת להורות למשיבה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, לבטל את החלטתה להפסיק את לימודיה בפקולטה לרפואה עקב אי-עמידה בדרישות האקדמיות. בתחילה התנהל ההליך בפני מותב אחר, וביום 15.9.2026 הועבר ההליך לדיון בפני המותב הנוכחי, מטעמי בית המשפט. 2. ביום 22.10.2026 התקיימה ישיבת קדם משפט בפני המותב שבפתחו ציין המותב כי הוא חבר בוועדת קבלה ללימודי רפואה אצל המשיבה מזה מספר שנים. המותב הבהיר כי פעילותו מבוצעת בהתנדבות, וכי מיד עם קבלת התיק עיין היטב בתיק על מנת לוודא כי אינו מכיר אף אחד מנציגי או עדי המשיבה. עוד הבהיר המותב כי בדיקה שערך ברישומיו מבהירה כי לא ראיין את המערערת עצמה בתהליך הקבלה שלה. לאחר ששיקף המותב פרטים אלו לצדדים, התאפשר להם להביע את עמדתם בנדון. בא-כוח המערערת הסתפק באמירה כי הוא מברך על היכרותו של המותב עם החומר. 3. בהמשך הדיון נדונה, בין היתר, בקשת המערערת לגילוי מסמכים. במהלך הדיון הציע המותב הצעה לעניין זה, בעקבותיה ביקש בא-כוחה של המערערת לצאת להתייעצות קצרה עם המערערת בעניין. לאחר ההתייעצות הודיעו הצדדים כי הסכימו להצעת המותב, ונידונה האפשרות להקדים את הדיון הקבוע לשמיעת הראיות בתיק לבקשת המערערת. בתום הדיון, ניתנה החלטת המותב המעגנת את הסכמת הצדדים ביחס להצעת המותב בקשר לגילוי המסמכים, וכן נקבע כי ייעשה מאמץ להקדים את המועד הקבוע לשמיעת הראיות בהליך בהתאם להסכמת הצדדים. 4. באותו יום, לאחר הדיון, הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב מלשבת בדין. בפתח הבקשה טענה המערערת כי אין לה כל טענה כלפי האופן שבו נוהל הדיון, כלפי יושרתו של המותב, או כלפי ההחלטה שניתנה. עם זאת, לאחר שקילה חוזרת, היא מבקשת לפסול את המותב מאחר שהוא משמש כחבר ועדת הקבלה ללימודי רפואה אצל המשיבה. המערערת טענה כי חברותו של המותב בוועדה פירושה השתתפות פעילה בקבלת החלטות אקדמיות בעניינם של מועמדים ללימודי רפואה אצל המשיבה, וכי לב המחלוקת בתיק הוא האופן שבו מפעילה המשיבה את שיקול דעתה בעניינם של סטודנטים, ושאלת השוויון ביניהם. עוד טענה המערערת כי ההכרעה בתיק תדרוש התייחסות להתנהלות גופי המשיבה, להחלטותיה ולשיקול דעתם של העומדים בראשה. עוד טענה המערערת לקיומו של חשש ממשי במישור מראית פני הצדק. 5. המערערת הבהירה כי אינה טוענת שחברותו של המותב בוועדת הקבלה כשלעצמה מהווה עניין "אישי ממשי" כלשון סעיף 77א(א1)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), אך לפי הנטען יש בה כדי ללמד על זיקה "מוסדית פעילה ומתמשכת" בין המותב למשיבה בתחום שבו עוסק ההליך. בתוך כך, ציינה המערערת כי אינה יודעת מהו היקף חברותו של המותב בוועדה, מה מִשכה, ומהו טיב הממשק של המותב עם הנהלת בית הספר לרפואה, וביקשה כי ככל שהמותב יחליט שלא לפסול עצמו – יפרט נתונים אלה בהחלטתו כדי לאפשר בחינה מלאה של הנושא. אשר למועד הגשת בקשת הפסלות, ציינה המערערת כי ההסכמה שניתנה בדיון הייתה "הסכמה רגעית" שניתנה בטרם נועץ בא-כוחה עמה ועם אביה. עוד טענה המערערת כי אביה, שנכח בדיון, ביקש להשמיע את עמדתו בעניין זה, אך הדבר לא התאפשר במהלך הדיון. 6. ביום 28.10.2026 הגישה המשיבה את תשובתה לבקשה, במסגרתה טענה כי בהתאם לתקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר דין אזרחי), היה על המערערת להעלות את בקשתה לפסלות מיד לאחר שנודעה לה עילת הפסלות, ולא לאחר שהסכים בא-כוחה להמשך הדיון בפני המותב. בהקשר זה ציינה המשיבה כי אף לאחר שיצאה המערערת להתייעץ עם בא-כוחה, לא העלתה המערערת הסתייגות מהמשך בירור התיק לפני המותב, וכן כי בניגוד לטענת המערערת, בקשתו של אביה לטעון בדיון הייתה בנוגע לסוגית גילוי מסמכים ולא לעניין הבקשה לפסול את המותב. אשר לפעילותו של המותב, טענה המשיבה כי מדובר בפעילות התנדבותית ללא תמורה כספית וללא רכיב כספי אחר. כמו כן, טענה המשיבה כי מבדיקתה ביחס לארבע השנים האחרונות, עולה כי המותב השתתף בשישה עד שנים עשר ראיונות של מועמדים בכל שנה, מתוך כ-750 ראיונות המתקיימים בכל שנה, וכי השתתף בסדנאות הכנה ובשתי ישיבות סיכום. המשיבה טענה כי מדובר בהשתתפות מוגבלת בראיונות במסגרת שלב המיון ולא מעבר לכך. בתוך כך, ציינה המשיבה כי המיונים מתקיימים בשטח נפרד מחוץ לאוניברסיטה, כחלק מתפיסה המפרידה בין שלב המיון לשלב הלימודים. עוד טענה המשיבה כי על פי מיטב בדיקתה, המותב אינו חבר בשום ועדה אחרת באוניברסיטה, וכי תפקיד המראיינים הינו לחוות דעתם על המרואיינים, בעוד שההחלטה על קבלתם נתונה לבית הספר. 7. על סמך האמור, טענה המשיבה כי לא קיימת עילה לפסלות המותב לפי העילה הכללית שבסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, משמדובר לכל היותר בחשש סובייקטיבי של בעל הדין, ואף לא לפי העילות הספציפיות שבסעיף 77א(א1) לחוק בתי המשפט. זאת, מאחר שלא קיימת זיקה אישית או כלכלית, או קרבה או היכרות אישית של המותב עם בעלי הדין. אשר ל"זיקה המוסדית" הנטענת, טענה המשיבה כי מדובר בזיקה רחוקה מאוד מבחינת מִשכה, תדירותה והיקפה, וכי זיקה זו מובחנת מפעילות המשיבה ככלל ומעניינו של ההליך. בהקשר זה טענה המשיבה כי היכרות המותב עם האופן בו מתבצעים ראיונות קבלה אינה רלוונטית ליתר ההחלטות האקדמיות המתקבלות על ידי המשיבה. 8. ביום 29.10.2026 הגישה המערערת תשובה לתגובת המשיבה, במסגרתה טענה כי לפי הנתונים שצירפה המשיבה, אין מדובר בקשר חד-פעמי או רחוק אלא בפעילות שוטפת ומתמשכת מטעם המשיבה, שבמסגרתה המותב מעריך מועמדים ומשתתף ב"דיוני הסיכום" של המשיבה. בתוך כך טענה המערערת כי המותב ראיין שנים עשר מועמדים בהליך המיון בשנה שבה התמודדה המערערת, כי מי שרואיינו על ידי המותב עשויים להיות בני מחזורה של המערערת, וכי ייתכן שנתוניהם התבקשו במסגרת גילוי המסמכים. בנוסף, טענה המערערת כי במסגרת ועדות הקבלה מפעיל המותב שיקול דעת מאותו סוג שיידרש להפעיל במסגרת ההכרעה בהליך – הערכת התאמתם של מועמדים ללימודי רפואה בבית הספר של המשיבה. עוד טענה המערערת כי המותב יידרש לקבוע את מהימנותו של מנהל בית הספר לרפואה – המצהיר מטעם המשיבה – בעוד שהמותב פועל בוועדת הקבלה לפי ההדרכה ואמות המידה של אותו בית ספר. 9. ביום 2.11.2026 דחה המותב את הבקשה לפסילתו תוך חיוב המערערת בהוצאות המשיבה על סך 3,500 ש"ח. המותב קבע כי עסקינן בפעילות התנדבותית, קונקרטית ומצומצמת מצדו כמראיין בוועדת קבלה בשלב הריאיון האישי, כאשר המותב אינו משתתף בתהליך קבלת ההחלטה אם מועמד יתקבל ללימודים בסופו של יום. עוד ציין המותב כי לא ראיין בקיץ האחרון, ולכן לא התקיים קשר בינו לבין האוניברסיטה מאז מועד הגשת התביעה, בנובמבר 2025. כמו כן, הדגיש המותב כי לא ראיין את המערערת, וכי האפשרות שיזהה סטודנטים שעניינם יובא בפניו ללא שמותיהם ופרטיהם המזהים במסגרת גילוי המסמכים איננה סבירה. עוד ציין המותב, כי אף לו הייתה קיימת אפשרות כאמור, לא ברור כיצד הדבר אמור להשפיע על שיקול דעתו בהליך דנן. כמו כן, הבהיר המותב כי אינו משתתף בפעילות מסוג "סיכום דיון" הנוגעת לקבלת החלטה בעניין קבלת המועמדים, וכי ישיבות הסיכום הנזכרות בנתונים שנמסרו על ידי המשיבה הן מפגשי סיכום לציון סיום מחזור הראיונות. בתוך כך הבהיר המותב כי תפקידו מסתכם בהעברת התרשמותו לפי פרמטרים מסוימים, וכי בתום הריאיון אין לו קשר להמשך תהליך הקבלה. עוד ציין המותב כי קיימת הבחנה ברורה בין שלב המיון לשלב הלימודים, וכי השתתפותו בראיונות למועמדים אינה קשורה להחלטות בדבר המשך לימודיה של המערערת (שכבר התקבלה ללימודים). בהקשר זה ציין המותב כי היכרות כללית עם אופן עריכתם של ראיונות אינה הופכת אותו לשותף לכל החלטה אקדמית המתקבלת בבית הספר. 10. על סמך האמור, קבע המותב כי אין לו זיקה מוסדית או אישית לאוניברסיטה, למעט קשר עקיף ביותר, המתמצה בחברות כללית בוועדת הקבלה לרפואה, אשר בהתאם לפסיקה אינו מקים עילת פסלות. בהקשר זה הסביר המותב כי פעילותו בהתנדבות במסגרת ועדת הקבלה אינה מהווה קשר ממשי לאוניברסיטה, והיא נעשית מתוך רצון לתרום לקהילה בכלל ולתושבי הדרום בפרט. בתוך כך, קבע המותב כי אין די בעצם קיומה של זיקה מוסדית כללית בין המותב ובין המוסד האקדמי שבו נדון עניינה של המערערת כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים. עוד קבע המותב כי אין בזיקה המוסדית הכללית כדי לבסס את פסילתו אף לא מטעמי מראית פני הצדק. 11. מכאן הערעור שלפניי, במסגרתו שבה המערערת על עיקר טענותיה ומוסיפה כי לשיטתה מתקיים בענייננו חשש אובייקטיבי למשוא פנים. כמו כן, טוענת המערערת כי זיקתו של המותב היא לבית הספר לרפואה עצמו, הגוף שהחליט להפסיק את לימודי המערערת, וכי מנהלו הוא העד היחיד מטעם המשיבה ואשר החלטותיו הן נושא ההליך. נוסף לאמור טוענת המערערת כי אין נפקות לכך שהמותב פועל בהתנדבות, וכי עילת הפסלות נובעת מהזדהות של המותב עם המוסד בו הוא פועל, עם מטרותיו ועם דרכי פעולתו. בהקשר זה טוענת המערערת כי ההדרכה שעבר המותב "היא הנתון ההופך את הזיקה מ'היכרות כללית' לקשר שבו בית הספר מעצב את דרך החשיבה של השופטת בשאלות שבמחלוקת". מעבר לכך, טוענת המערערת כי לאחר מתן החלטת הפסלות גילתה כי העובדת מטעם המשיבה אשר מסרה את הנתונים שצורפו לתגובתה לבקשת הפסלות, ואשר המשיבה הציגה בשלב מסוים כאחת משתי עדותיה (להלן: גב' קפלן), מכירה את שמו של המותב, מתוך רשימות המראיינים, וממלאת תפקיד פיקוח ביחס להליך ריכוז המראיינים; וכי המשיבה אמנם הסירה את גב' קפלן מרשימת העדים שלה, אך המערערת עצמה שוקלת לזמן אותה לעדות – ובמקרה כזה יידרש המותב להעריך את מהימנותה. המערערת מוסיפה כי אין לראות בתגובת בא-כוחה מתחילת הדיון, ללא היוועצות עמה, כוויתור מדעת על בקשת הפסלות. בתוך כך, טוענת המערערת כי ההפסקה שהתבקשה לקראת סוף הדיון נועדה להתייעצות בעניין גילוי מסמכים, ולא עסקה בשאלת הפסלות. עוד טוענת המערערת כי לכל הפחות קמה עילה להעברת ההליך למותב אחר מחמת מראית פני הצדק. לבסוף, מבקשת המערערת לבטל את ההוצאות שהושתו עליה בהחלטת המותב בבקשת הפסלות. 12. המשיבה טוענת בתשובתה כי המערערת לא הצביעה על כל עניין אישי של המותב בהליך או גיבוש עמדה מוקדמת לגביו, וכי אין בעצם ההשתתפות בראיונות למועמדים כדי להוכיח זאת. עוד מדגישה המשיבה כי המותב אינו שלוב במוסד בדרך כלשהי, וכי אין למותב תפקיד במסגרתו או כפיפות למי מעובדי או מנהלי בית הספר לרפואה. עוד טענה המשיבה כי הטענות ביחס לעדותה של גב' קפלן הן ניסיון לא ראוי להעלות עילת פסלות דחוקה. מכל מקום, טוענת המשיבה כי גב' קפלן היא אמנם הגורם המנהלי שבידיו נתוני הראיונות והיא מפקחת על העבודה המנהלית הכרוכה בכך, אך אין לה כל היכרות עם המותב למעט היכרות עם שמו מתוך רשימות המראיינים. לבסוף, טוענת המשיבה כי בדין נפסקו ההוצאות לטובתה. לשלמות התמונה יצוין כי ביום 11.11.2026 הגישה המערערת בקשה למתן רשות להגיש תגובה לתשובת המשיבה, שעיקרה בטענה לעובדות חדשות, אשר עולות בין היתר לטענתה מתשובתה של המשיבה, בקשר לתפקידה של גב' קפלן והניסיון לזמן אותה לעדות, ולכך שהמותב השתתף ב"ישיבות הכנה"; וכן בטענות הקשורות באביה של המערערת ובהתייעצות שערכו. לא מצאתי כי תגובה זו נדרשת לצורך הכרעתי בערעור דנן. 13. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, באתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. ראשית, בהתאם לתקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, על הטוען לפסלות להעלות את טענתו מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת. בהתאם לפסיקתו של בית משפט זה, שיהוי בהעלאת טענת הפסלות עשוי להוביל לדחייתה מטעם זה בלבד (ראו עפ"ס 42263-04-26 פלונית נ' דמבינסקי, פסקה 7 (‏21.7.2026‏)‏; "עשרת הדיברות" בדיני הפסלות: עפ"ס 41432-12-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 ‏(‏10.3.2026‏)). בענייננו, הגשת הבקשה לאחר שבא-כוחה של המערערת "בירך" על הגילוי הנאות שנתן המותב, ולאחר שהתנהל דיון לגופם של דברים והתקבלו החלטות לגבי המשך ניהול ההליך, אינה עולה בקנה אחד עם החובה להגיש את בקשת הפסלות בהזדמנות הראשונה (בשג"ץ 3767/18 חמיס נ' ראש המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון, פסקה 3 (16.5.2018‏))‏. כמו כן, מבלי להידרש דווקא להתייעצות שערכה המערערת במהלך הדיון, או לטענות שביקש אביה של המערערת למסור, הרי שהיה ביכולתם של המערערת ובא-כוחה, לאחר שניתן הגילוי הנאות על-ידי המותב, לבקש להתייעץ בנושא, וכן לבקש לברר פרטים נוספים ביחס לכך. 14. מכל מקום, לא שוכנעתי כי עלה בידי המערערת לבסס עילת פסלות. לוז טענתה של המערערת הוא כי המותב נדרש להכריע בעניינים שבהם המשיבה "עיצבה" את דרך החשיבה שלו באמצעות הדרכות ההכנה למתנדבים. כפי שציין המותב, קיימת הבחנה ברורה בין שלב המיון לבין שלב הלימודים; וממילא, אף אם היה מדובר בשאלות דומות, הרי שהמותב אינו משתתף בתהליך קבלת ההחלטה על קבלתם של סטודנטים ללימודים, ותפקידו מסתכם בהעברת התרשמותו לפי פרמטרים מסוימים שנתבקש לגבי אחוז זעום מכלל המועמדים. משכך, מוקשית בעיניי הטענה כי קיימת חפיפה בין הנושאים. כמו כן, המותב אף ציין כי אין לו כל זיקה לאינטרס המשיבה בבחירת המועמדים; כי לא ראיין את המערערת; וכי העובדה שיש לו היכרות כללית עם אופן עריכתם של ראיונות לקבלה ללימודים בבית הספר לרפואה אצל המשיבה אינה הופכת אותו לשותף לכל החלטה אקדמית שמקבל בית הספר לרפואה. הבהרות אלו מקובלות עליי במלואן. על כן, לא מצאתי כי מתעורר כל "חשש ממשי למשוא פנים" בהקשר זה. 15. אשר לטענת המערערת כי למותב זיקה מוסדית פעילה ומתמשכת למשיבה, וכי קיים קושי שיבקר את מי שהכשירו אותו, ואת מהימנותו של מנהל בית הספר לרפואה, כפי שנפסק, לא כל היכרות בין המותב לגורם הקשור לבעל דין תקים עילת פסלות אוטומטית, אלא יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, בין היתר, בשים לב למאפייני ההיכרות ולמשכה (ע"א 5601/13 לדני נ' רמת חובב, מועצה מקומית תעשייתית, פסקה 13 ‏(‏22.4.2014‏)‏‏; ע"א 8466/12 ק.נ.ת השקעות בע"מ נ' הקרן לירושלים‏, פסקה 8 (‏31.12.2012‏)). בענייננו, המותב ציין כי מדובר בפעילות התנדבותית קונקרטית ומצומצמת, וכי אינו מכיר אף אחד מנציגי או עדי המשיבה. כמו כן, ציין המותב כי לא התקיים קשר בינו ובין המשיבה מאז הוגש ההליך מושא הערעור. בעניין זה הוסיפה המשיבה וטענה כי אין למותב כפיפות למי מעובדי או מנהלי בית הספר לרפואה, וטענה זו לא נסתרה. בנסיבות אלו, ומאחר שאין למותב זיקה ממשית לעניינה של המערערת או לגורמים הרלוונטיים מטעם המשיבה, לא מצאתי בסיס לטענה כי מתקיים חשש ממשי למשוא פנים. 16. לעניין טענות המערערת בדבר מידע שגילתה לאחר מתן ההחלטה בבקשת הפסלות, הרי שמטבע הדברים טענות אלו לא הועלו בפני המותב במסגרת בקשת הפסלות – ומטעם זה דינן להידחות (ע"א 1811/24 פלונית נ' המחלקה לשירותים חברתיים אריאל‏, פסקה 9 (‏6.3.2024‏)‏‏; ע"א 6717/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (20.11.2023)). אף אין בטענות ביחס להוצאות שנפסקו על ידי המותב כדי להקים עילת פסלות, ולא מצאתי כי יש להורות על ביטולן (עפ"ס 76981-09-24 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (3.11.2024)). במכלול הנסיבות, ובהתאם לפסיקה בעניין, אף לא מצאתי כי טעמים של מראית פני הצדק מצדיקים את פסילת המותב (ע"א 9108/08 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 ‏(‏9.12.2008‏)). 17. מן הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה. בנסיבות העניין, בין היתר, בשים לב להוצאות שהוטלו על המערערת בבית משפט קמא, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ה' כסלו תשפ"ז (15 נובמבר 2026). יצחק עמית נשיא