פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"ר 17277-09-24
לפני:
כבוד השופט דוד מינץ
המערער:
שלמה אדרי
נגד
המשיבים:
1. עדי מהלר
2. מדינת ישראל
ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 19.8.2024 ברע"א 8203/23
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 19.8.2024 ברע"א 8203/23, בה נדחתה בקשת המערער ל"החייאת הליך" שנמחק עקב אי-הפקדת ערובה.
דין הערעור להידחות. המערער לא הצביע על כל הסבר המניח את הדעת להימנעותו מלהפקיד את הערובה חרף הארכות הרבות שניתנו לו (וראו בעניין זה: בש"א 3407/19 איזק נ' מדינת ישראל משרד האוצר אגף מס הכנסה, פסקה 6 (11.6.2019); בש"מ 7974/18 זמיר-הלוי נ' לשכת עורכי הדין, פסקה 6 (12.11.2018)). כל שנטען בבקשתו ל"החייאת ההליך" הן טענות לגופה של בקשת רשות הערעור שאותה הוא מבקש "להחיות", ברם אין בטענות אלה כדי להסביר את מחדליו. לכך יש להוסיף כי כפי שכבר ציינתי בפסק דיני מיום 12.2.2024 בער"א 880/24, סיכוייה של בקשת רשות הערעור – המופנית נגד החלטה בה נדחתה בקשת המערער לביטול פסק דין שניתן כבר בשנת 2007 ונוהלו לגביו הליכים ערעוריים – אינם גבוהים בלשון המעטה (לעניין שיקול זה בבקשות ל"החייאת הליך" ראו: ער"א 169/23 גבעון נ' ג'אבר, פסקה 4 (31.1.2023); בש"א 5822/05 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אלמלם, פסקה 22 (28.6.2006) (להלן: עניין לה נסיונל)). בנסיבות אלה, ובהינתן חלוף הזמן מאז מחיקת ההליך בשל מחדלי המערער (וראו: עניין לה נסיונל, פסקה 22; ער"א 4860/22 כנאני נ' עו"ד דורון זר, כונס נכסים, פסקה 4 (25.7.2022)), לא נפל כל פגם בהחלטת הרשמת.
ניתן היום, ג' כסלו תשפ"ה (04 דצמבר 2024).
דוד מינץ
שופט