פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 6886/97

מדינת ישראל נ. איחסאן סיף

ערעורים על חומרת וקולת עונשים בגין עבירות חטיפה, פציעה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים שבוצעו על ידי מתנדבי משמר אזרחי.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 27/01/1998 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 6886/97 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירות נגד החיים והגוף (כללי) — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעורים על חומרת וקולת עונשים בגין עבירות חטיפה, פציעה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים שבוצעו על ידי מתנדבי משמר אזרחי.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 6886/97 — מדינת ישראל נ. איחסאן סיף

ערעורים על חומרת וקולת עונשים בגין עבירות חטיפה, פציעה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים שבוצעו על ידי מתנדבי משמר אזרחי.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

שלושה מתנדבי משמר אזרחי חטפו אדם שהיה מסוכסך עם אחד מהם, הובילו אותו למקום מבודד ותקפו אותו באלימות קשה, ולאחר מכן הותירו אותו חסר אונים. המנוח נפטר מאוחר יותר. בערכאה הראשונה הורשעו השלושה בעבירות חטיפה, פציעה בנסיבות מחמירות ועבירות נוספות, אך זוכו מהריגה בשל ספק בסיבת המוות. איחסאן סיף, שהיה הדמות הדומיננטית, נידון ל-15 חודשי מאסר. המדינה ערערה על קולת העונש. בית המשפט העליון דחה את הערעור בעניינם של שני המשיבים הנוספים בשל גילם הצעיר והיותם נגררים, אך קיבל את ערעור המדינה בעניינו של איחסאן סיף והחמיר את עונשו ל-3 שנות מאסר בפועל, בשל חלקו המרכזי ביוזמה, באלימות ובהדחת שותפיו לשיבוש הליכי חקירה.

פרטי ההליך

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים א' גולדברג, א' מצא, י' אנגלרד
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מינואר 1998

ניתוח פסק הדין

תובעים

נתבעים

  • עמוד סארי אל דין
  • פואד בן מוניר שאמה
  • איחסאן סיף

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונשים שהוטלו על המשיבים קלים מדי ביחס לחומרת המעשים.
טיעוני ההגנה
  • איחסאן סיף ערער על חומרת עונשו.
  • המשיבים האחרים טענו כי היו נגררים אחרי איחסאן וכי יש להתחשב בגילם הצעיר ובנסיבותיהם האישיות.
מחלוקות עובדתיות
  • סיבת המוות של המנוח (הובילה לזיכוי מאשמת הריגה בערכאה הראשונה).

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עדויות על חטיפת המנוח והובלתו למקום שומם.
  • עדויות על תקיפה אלימה של המנוח על ידי איחסאן.
  • עדויות על הדחה בחקירה של המשיבים על ידי איחסאן.

תגיות נושא

  • חטיפה
  • תקיפה
  • משמר אזרחי
  • הדחה בחקירה
  • ענישה

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
36
חודשי מאסר על תנאי
30
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 115/95
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה
תיקים שאוחדו
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6886/97 ע"פ 6917/97 ע"פ 7326/97 בפני: כבוד השופט א' גולדברג כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' אנגלרד המערער בע"פ 7326/97 ובע"פ 6886/97 והמשיבה בע"פ 6917/97: מדינת ישראל נגד המשיבים בע"פ 7326/97: 1. עמוד סארי אל דין 2. פואד בן מוניר שאמה המשיב בע"פ 6886/97 והמערער בע"פ 6917/97: איחסאן סיף ערעורים על פסק דין בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 9.10.97 בת"פ 115/95 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא קליינברגר תאריך הישיבה: כ"ד בטבת תשנ"ח (22.1.98) בשם המערערת בע"פ 7326/97 ובע"פ 6886/97 והמשיבה בע"פ 6917/97: עו"ד אורי כרמל בשם המשיבים בע"פ 7326/97: עו"ד תמי אולמן בשם המשיב בע"פ 6886/97 והמערער בע"פ 6917/97: עו"ד דוד יפתח בשם שרות המבחן: גב' זהבה מור פסק-דין המשיב בע"פ 6886/97 (המערער בע"פ 6917/97), איחסאן סיף, נמנה עם מתנדבי המשמר האזרחי בעוספיה. למנוח עאמר שרוף היו טרוניות על איחסאן שבמספר מקרים השתתף במעצרו. בערב האירוע נשוא הדיון הזעיק אביו של המנוח את המשטרה כדי למנוע מבנו לקחת את מכוניתו ללא רשותו. לקריאה נענתה ניידת של המשטרה וכן רכב של המשמר האזרחי, בו היו אותה שעה איחסאן וכן שני המשיבים בע"פ 7326/97 ("המשיבים"). השוטר בניידת החליט שלא לעצור את המנוח והלך. כשראה המנוח את איחסאן קילל אותו ואת משפחתו. איחסאן והמשיבים נסעו מן המקום, אך בשעה יותר מאוחרת הבחינו במנוח בחוץ. על-פי הוראתו של איחסאן הכניסו השלושה בכוח את המנוח לרכבם והובילו אותו למקום שומם. במקום זה התחיל עימות פיזי בין איחסאן והמנוח. כבר בראשית התגרה (שהצדדים כינוה "דו קרב") הופל המנוח ארצה וראשו נחבט במשטח האספלט. איחסאן ניצל מצב זה להמשך תקיפתו של המנוח; הלם בו באגרופו ובעט בו, ולא הירפה ממנו גם כששני המשיבים שניצבו בסמוך הפצירו בו לחדול ולהניח למנוח. בסופו של דבר הותירו את המנוח מוטל בשטח חסר אונים והסתלקו מן המקום. בשעות הבוקר נמצא המנוח במרחק מה מזירת האירוע כשהוא חבול ומחוסר הכרה. הוא נאסף והובל לבית-חולים, נותח וימים אחדים אחר כך נפטר. בשל ספק בסיבת המוות זוכה איחסאן על-ידי בית המשפט המחוזי מאשמת הריגה אך הורשע בחטיפה, פציעה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, אי מילוי חובה רשמית והדחה בחקירה. שני המשיבים הורשעו בחטיפה, במרמה והפרת אמונים ואי מילוי חובה רשמית. הרשעתו של איחסאן בהדחה בחקירה התבססה על כך שלאחר נטישת המנוח אמר למשיבים שלא לגלות את אשר אירע. הרשעת השלושה בעבירות מרמה והפרת אמונים ואי מילוי חובה רשמית התבססה על היותם מתנדבים במשמר האזרחי והשתתפותם במעשה בזמן מילוי תפקידם. על איחסאן גזר בית המשפט המחוזי חמישה עשר חודשי מאסר בפועל ושלושים חודשי מאסר על תנאי, ואילו על כל אחד משני המשיבים הוטלו שמונה עשר חודשי מאסר, מהם שישה חודשים מאסר בפועל שירוצו בעבודת שירות, וכן קנס בסך 6000 ש"ח. לפנינו ערעור מצד איחסאן על חומרת עונשו וערעורים מטעם המדינה על קולת עונשיהם של כל השלושה. לאחר שמיעת טענות בעלי הדין באנו לכלל מסקנה כי למרות העונש הקל שהוטל על המשיבים, אין עילה מספקת להתערבות בית משפט זה. זאת במיוחד בהתחשב בכך שהם נקלעו לריב לא להם כשהדמות הדומיננטית היא של איחסאן, הבוגר מבין השלושה; וכן לאור גילם הצעיר ומיגבלותיו של המשיב 2 בע"פ 7326/97 פואד שאמה. לא כן הדבר ביחס לאיחסאן. כאן אנו סבורים, כי בית המשפט קמא לא נתן משקל נאות לחומרת המעשים והנסיבות שבהן ביצע איחסאן את מעשיו. איחסאן היה בעל היוזמה לחטיפתו של המנוח, לתקיפתו האלימה ולזניחתו בשטח בלילה כשהוא חסר אונים. זאת עשה בעת שמילא תפקיד של מתנדב במשמר האזרחי ונשא בחובה לאכוף את החוק על אחרים. המנוח אכן היה, כפי שהוברר, איש אלים ונרקומן והוא גם קינטר את איחסאן והתגרה בו. אולם פרשת המעשים התרחשה בשלב יותר מאוחר כשניכרה בה כוונתו של איחסאן להיפרע מן המנוח. לא למותר להוסיף כי הוא גרר למעשים את שני המשיבים, התעלם מהפצרותיהם לחדול מן התקיפה ולבסוף גם הדיח אותם בחקירה. מכלול זה, הלוקה בדרגה גבוהה של חומרה, חייב הטלת עונש הולם. אשר על כן הננו דוחים את ערעור המדינה בע"פ 7326/97 ומקבלים את ערעורה בע"פ 6886/97, ומתוך שכדרכנו איננו ממצים את הדין בשלב הערעור הננו גוזרים על איחסאן מאסר בפועל של שלוש שנים (במקום 15 חודשים שגזר עליו בית המשפט המחוזי). מתקופת המאסר בפועל ינוכו ימי המעצר בהם היה נתון. עונש המאסר על תנאי שנגזר על איחסאן בערכאה קמא יעמוד בעינו. כפועל יוצא מכך הננו דוחים את ערעורו של איחסאן בע"פ 6917/97. על איחסאן להתייצב לריצוי עונשו ביום 1.2.98 עד שעה 10:00 במדור הפלילי של בית המשפט המחוזי בחיפה. במועד זה יחלו המשיבים בע"פ 7326/97 לשאת בעונשי המאסר בעבודות שירות שביצועם עוכב. ניתן היום, כ"ד בטבת תשנ"ח (22.1.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97068860.D03