פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 5869/00

אוסמה חנון נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין עבירות חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, היזק בזדון ואיומים.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 31/05/2001 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 5869/00 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה חבלה חמורה ובכוונה מחמירה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת העונש בגין עבירות חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, היזק בזדון ואיומים.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 5869/00 — אוסמה חנון נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין עבירות חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, היזק בזדון ואיומים.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

המערערים הורשעו בבית המשפט המחוזי בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, היזק בזדון ואיומים, לאחר שדקרו אדם בחנותו. בית המשפט המחוזי גזר עליהם עונשי מאסר בפועל. בערעורם לבית המשפט העליון, טענו המערערים כי העונש חמור מדי וביקשו להשוות את עניינם לזה של קטין שהיה מעורב באירוע ולא הורשע. בית המשפט העליון ציין כי מדובר במעשים חמורים המצדיקים מאסר בפועל כחלק מהמאבק ב'תת-תרבות הסכין'. עם זאת, לאור תסקירים חיוביים שהצביעו על תחילתו של תהליך שיקום, החליט בית המשפט להפחית את עונשי המאסר בפועל של המערערים, אך דחה את הבקשה להסתפק בעבודות שירות.

הנימוק המרכזי

בית המשפט הכיר בכך שהמערערים החלו בתהליך שיקום חיובי, אך קבע כי חומרת המעשים (דקירה בסכין) מחייבת ענישה של מאסר בפועל ולא ניתן להסתפק בעבודות שירות.

פרטי ההליך

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים ת' אור, י' אנגלרד, א' א' לוי
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין ממאי 2001

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • תרתיר שעבאן
  • אוסמה חנון

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • התנהגות המערערים מחייבת תגובה עונשית של מאסר בפועל בשל חומרת המעשים.
  • יש להילחם בתופעת 'תת-תרבות הסכין' באמצעות ענישה מרתיעה.
  • המערערים היו הרוח החיה בביצוע העבירות, בניגוד לקטין שהיה מעורב עמם.
טיעוני ההגנה
  • יש להקל בעונש ולהשוות את דינם לזה של הקטין שהיה מעורב בפרשה.
  • יש לאפשר למערערים לרצות את עונשם בדרך של עבודות שירות.
  • חל מפנה חיובי בהתנהגות המערערים והם מביעים רצון לשיקום.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערערים בכתב האישום המתוקן
  • תסקיר שירות המבחן

תגיות נושא

  • עבירות אלימות
  • חבלה חמורה
  • סכינאות
  • הקלה בעונש

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
42
חודשי מאסר על תנאי
0
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 40310/99
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
תיקים שאוחדו

חקיקה שאוזכרה

שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5869/00 ע"פ 5996/00 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' אנגלרד כבוד השופט א' א' לוי המערער בע"פ 5996/00: 1. תרתיר שעבאן המערער בע"פ 5869/00: 2. אוסמה חנון נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 10.7.2000 בת"פ 40310/99 שניתן על ידי כבוד השופט ע' מודריק תאריך הישיבה: כ"ט באייר תשס"א (22.5.01) בשם המערער בע"פ 5996/00: עו"ד סקיס רמזי בשם המערער בע"פ 5896/00: עו"ד איתן און בשם המשיבה: עו"ד רחל מטר בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. המערערים הורשעו על פי הודאתם בביצוען של מספר עבירות: חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, היזק בזדון ואיומים, עבירות לפי סעיפים 335(א)(1) בשילוב עם סעיף 335(א)(2), סעיף 352 וסעיף 182 לחוק העונשין, התשל"ז1977-. בכתב האישום המתוקן שבעובדותיו הודו המערערים נטען, כי באחד הלילות של חודש אוגוסט 1999 התפתח דו שיח קולני בין מערער 1 (להלן - "שעבאן") למתלונן, נביל גנדור. בעקבות כך קשרו שעבאן, ומערער 2 (להלן - "אוסומה"), ובן-דודו של שעבאן, קטין יליד שנת 1982, לפגוע במתלונן. השלושה הגיעו לחנות בה עובד המתלונן כאשר שעבאן חמוש בסכין. אוסמה קרא בראותו את המתלונן "זה הוא", ושעבאן ניגש אליו ודקר אותו עם הסכין, בירך שמאל (פעמיים) ובגב. כתוצאה מכך חדרה הסכין לבית החזה, ובעקבות כך אושפז המתלונן לקבלתו של טיפול רפואי. המערערים והקטין נמלטו מהזירה לא לפני שהזהירו את המתלונן לבל יפנה למשטרה, ודעתם לא התקררה עד ששבו פעם נוספת לחנות, השתוללו בתוכה וגרמו נזק, ואף איימו על הנוכחים. רק כשהתקרב למקום סיור של שוטרי מג"ב, נמלטו השלושה מהמקום. 2. בעקבות הרשעתם גזר בית המשפט המחוזי למערערים עונשים אלה: לשעבאן: 50 חודשי מאסר אשר מתוכם 30 חודשים לריצוי בפועל. לאוסמה: 44 חודשי מאסר אשר מתוכם 24 חודשים לריצוי בפועל. להשלמת התמונה נוסיף, כי גם הקטין הובא לדין, ובית המשפט מצא שהוא ביצע את המעשים אשר יוחסו לו. עם זאת, נמנע בית המשפט מלהרשיעו, על פי המלצתו של שירות המבחן, והשית עליו שרות לתועלת הציבור, וכן חוייב לשלם פיצוי למתלונן בסכום 2,500 ש"ח, לחתום על התחייבות להימנע מעבירה, ולעמוד בפקוח שירות המבחן במשך שנה. 3. המערערים מלינים על חומרת העונש, ובאי-כוחם הפנו גם לדרך בה הסתיים עניינו של הקטין, ממנה הם מבקשים לגזור גזרה שווה לעניינם של שולחיהם, לפחות במובן זה שתקופת מאסר תהיה כזו שיוכלו לשאת בה בדרך של עבודות שרות. 4. עניינם של המערערים הובא לדיון בפני מותב אחר של בית משפט זה בחודש נובמבר 2000, והוחלט להעמידם בפיקוח שרות המבחן במשך מספר חודשים, ככל הנראה, על מנת לעקוב אחר התנהגותם, ולבחון אם הם עושים מאמץ לסגל לעצמם אורח חיים נורמטיבי. מהתסקירים שהונחו בפנינו עולה, כי אצל שני המערערים חל מפנה מסויים, והם מתחילים להיות מודעים להתנהגותם האלימה ותוצאותיה. שני המערערים הביעו רצון לקיים קשר עם שרות המבחן, אף כי עלו הרהורים ביחס לאוסמה, לאחר שנוצר הרושם שהוא לא התייצב לכל המפגשים אליהם זומן. מאידך, אוסאמה החל בקורס להנהלת חשבונות, והוגשה לנו המלצה של מרצה באותו קורס, המבקשת כי תינתן לאוסאמה ההזדמנות להתחיל בחיים חדשים, שונים מאלה שאיפינו אותו בעבר. 5. השינויים המסתמנים בשני המערערים ראויים גם ראויים לעידוד, ואנו תקווה כי הם יתמידו בהם גם לאחר שיסתיימו ההליכים המשפטיים בעניינם. מנגד, המערערים נקראו לתת את הדין על מעשים שעל חומרתם אין צורך להרבות מלים, הואיל והיו כרוכים בהם נזקים לא לגופו של המתלונן בלבד, אלא גם לרכוש של מעבידו. התנהגות שלוחת רסן זו, בתקופה שבה נדרשים בתי המשפט להילחם בתת-תרבות הסכין, מחייבת תגובה עונשית שאחד מרכיביה הוא מאסר בפועל. למרבה הצער, השימוש בסכין ובכלי נשק אחרים במהלך סכסוכים של מה בכך, הפך כמעט לדבר שבשיגרה, ועם כך לא יכולה להשלים חברה מתוקנת. בתי המשפט נרתמו להילחם בנגע זה על ידי גזירתם של עונשים כבדים ומכאיבים, אך כפי שהמקרה הנוכחי מלמד, התודעה לכך לא הפכה לנחלת הכלל. מכאן מסקנתנו, שחרף המפנה החיובי המסתמן אצל המערערים, הדרך המוצעת על ידי באי-כוח המערערים (עבודות שירות), מחטיאה את הצורך להגן על אינטרס הכלל. מדעתנו זו לא שינינו גם לנוכח הדרך בה הסתיים עניינו של הקטין, הואיל וגם מתוך כתב האישום עולה, כי שני המערערים היו הרוח החיה בביצוען של העבירות. עם זאת, ולאור אותו מפנה חיובי המסתמן בהתנהגות המערערים, והמצוי רק בראשיתו, החלטנו ללכת לקראתם מעט, ואנו מעמידים את עונש המאסר של שעבאן על 24 חודשי מאסר (במקום 30 חודשים), ואילו עונשו של אוסאמה יעמוד על 18 חודשים (במקום 24 חודשים). עונשי המאסר על תנאי שנגזרו למערערים יעמדו בעינם. ניתן היום, ט' בסיון תשס"א (31.5.01). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 00058690.O04 /אז נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444