ע"פ 5859/02 — סעדי מוחמד נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק ע"פ 5859/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5859/02 ע"פ 5902/02 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל המערער בע"פ 5859/02: המערער בע"פ 5902/02: סעדי מוחמד אבראהים חושאן נ ג ד המשיבה בע"פ 5859/02 ובע"פ 5902/02: מדינת ישראל ערעור על הכרעת-הדין וגזר-הדין שניתנו בבית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 22.5.02 בת.פ. 174/01 שניתנו על-ידי כב' השופט ש' צמח רחמים תאריך הישיבה: ט"ז בתמוז תשס"ג (16.7.03) בשם המערער בע"פ 5859/02: בשם המערער בע"פ 5902/02: עו"ד אילן גרטנר עו"ד חנא בולוס בשם המשיבה בע"פ 5859/02 ובע"פ 5902/02: בשם שירות המבחן: עו"ד רחל מטר הגב' ג'ודי באומץ פסק-דין דברים שייאמרו להלן ייקראו בהמשך להחלטתנו מיום 13.3.03. בהחלטתנו הנ"ל, ולפנים משורת הדין, דחינו את המשך שמיעת הערעורים על גזרי-הדין, וביקשנו כי שירות המבחן יגיש לבית-המשפט תסקירים משלימים באשר למידת נכונותם של המערערים להשתתף בתהליך של גמילה מסמים, הן בין כותלי הכלא הן לאחר שיחרורם מן הכלא. "גורמים אלה", כך הוספנו ואמרנו, "נודעת להם חשיבות בעת שנבוא להידרש לערעורים על גזר-הדין". דברינו היו מפורשים, וחזקה על באי-כוח המערערים שהסבירו למרשיהם פשר ההחלטה. מונחים עתה לפנינו תסקירי שירות המיבחן, ומאלה נמצאנו למדים - לעניינו של כל אחד ואחד מן המערערים - כי אין הם מביעים רצון גמילת אמת מהתמכרותם לסמים. גמילה פיזית, כידוע, אין די בה, ואמירה כי פלוני "מרגיש" כי נגמל פיזית מהווה אך תחילתו של תהליך. זו אף התשובה לטענתו של עורך-דין בולוס באשר לגמילתו הפיזית של מרשו. כפי שאמרנו בהחלטתנו מיום 13.3.03, העונשים שהוטלו על כל אחד מן המערערים אינם עונשים חמורים יתר על המידה, בייחוד כך בשים-לב לעברם הפלילי העשיר. בתיתנו דעתנו לתסקירי שירות המבחן, אנו מחליטים לדחות את הערעורים על גזרי-הדין שנגזרו עליהם. היום, ט"ז בתמוז תשס"ג (16.7.2003). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02058590_G02.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il