פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 4470/96

חיים סיגורה נ. יהודית סיגורה

ערעורים הדדיים של בני זוג בשאלת החזר מזונות ששולמו לאישה שהוכרזה כמורדת.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
תאריך פרסום 16/07/1998 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 4470/96 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מזונות אישה ובן זוג — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעורים הדדיים של בני זוג בשאלת החזר מזונות ששולמו לאישה שהוכרזה כמורדת.
החלטת בית המשפט התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) — בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 4470/96 — חיים סיגורה נ. יהודית סיגורה

ערעורים הדדיים של בני זוג בשאלת החזר מזונות ששולמו לאישה שהוכרזה כמורדת.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

בני זוג ערערו על פסק דין של בית המשפט המחוזי שעסק בחובת השבת מזונות אישה. הבעל טען כי האישה צריכה להחזיר מזונות שקיבלה החל ממועד הכרזתה כמורדת על ידי בית הדין הרבני (1990), בעוד האישה טענה כי אין עליה להשיב מזונות שקיבלה עד למועד ההסכמה על הפסקתם (1994). בית המשפט העליון קיבל את ערעור האישה וקבע כי אין לחייבה בהשבת המזונות שקיבלה וצרכה למחייתה עד למועד הפסקתם המוסכמת, במיוחד לאור העובדה שהבעל המשיך להחזיק בדירת המגורים לבדו בתקופה זו.

הנימוק המרכזי

בית המשפט קבע כי אין להורות לאישה להחזיר כספי מזונות שקיבלה וצרכה למחייתה בתום לב, כל עוד לא ניתן פסק דין סופי השולל את זכאותה למזונות, ובהתחשב בכך שהבעל נהנה משימוש בלעדי בדירת המגורים באותה תקופה.

פרטי ההליך

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים ת' אור, ט' שטרסברג-כהן, י' טירקל
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מיולי 1998

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יהודית סיגורה

נתבעים

  • חיים סיגורה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הבעל טען כי על האישה להחזיר את המזונות שקיבלה החל מיום 25.4.90, מועד הכרזתה כמורדת על ידי בית הדין הרבני.
טיעוני ההגנה
  • האישה טענה כי לא הייתה הצדקה לחייבה להחזיר את המזונות שקיבלה בתקופה שבין 23.5.91 ל-24.1.94, שכן אלו שימשו למחייתה והבעל המשיך להחזיק בדירת המגורים לבדו.
מחלוקות עובדתיות
  • התאריך ממנו יש להפסיק את תשלום המזונות והאם יש להורות על השבת כספים ששולמו בעבר.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הסכמת הצדדים מיום 24.1.94 להפסקת תשלום המזונות.
  • פסק הדין של בית הדין הרבני מיום 25.4.90 בדבר היות האישה מורדת.

תגיות נושא

  • מזונות אישה
  • אישה מורדת
  • דיני משפחה

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
מ"א 2230/91
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו
תיקים שאוחדו
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4470/96 ע"א 4560/96 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל המערער בע"א 4470/96 והמשיב בע"א 4560/96: חיים סיגורה נ ג ד המשיבה בע"א 4470/96 והמערערת בע"א 4560/96: יהודית סיגורה ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 13.5.98 בתיק מ"א 2230/91 שניתן על ידי כבוד השופט ע' זמיר תאריך הישיבה: יט' בתמוז התשנ"ח (13.7.98) בשם המערער: בעצמו בשם המשיבה: עו"ד שמואל מורן פסק-דין בפנינו שני ערעורים של שני בני זוג על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 13.5.96. בטיעון בפנינו מיקדו הצדדים את ערעוריהם כמפורט להלן: האשה מיקדה את ערעורה בטענה שלא היתה הצדקה לחיובה להחזיר את המזונות בסך 600 ש"ח (צמודים) אשר קבלה מבעלה בתקופה אשר בין 23.5.91 עד ליום 24.1.94. הבעל מיקד את ערעורו בטענה שהיה מקום שהאשה תחזיר לו את המזונות אשר קיבלה לכל המאוחר החל מ25.4.90-. התמקדות הצדדים היא בשאלת תשלומי המזונות בעבר בלבד, באשר החל מ24.1.94- חדל הבעל, על פי המוסכם בין הצדדים, לשלם מזונות לאשה, ועל כך אין עורר. וזה פשר המחלוקת: ביום 25.4.90 פסק בית הדין הרבני שהאשה מורדת. ביום 23.5.91 הוגשה התביעה על ידי הבעל, בה עתר לביטול חיובו במזונותיה של האשה בשל היותה מורדת. ביום 24.1.94 הוסכם, כאמור, על ידי בעלי הדין בבית המשפט המחוזי, שהבעל יחדל מתשלום המזונות, ועד למועד זה שולמו על ידי הבעל המזונות לאשה. בנסיבות אלה, האם היה מקום לחייב את האשה בהחזרת דמי המזונות, ואם כן - מאיזה תאריך. לאחר עיון בפסק הדין ועל יסוד טיעוני הצדדים, באנו למסקנה שדין טענת האשה כאמור להתקבל. רק בפסק דינו של בית המשפט המחוזי הוחלט על כך שאין האשה זכאית למזונות, מחמת היותה מורדת. עד תאריך זה, קבלה וצרכה האשה את סכומי המזונות ששילם הבעל, וזה למעשה היה מקור המחיה העיקרי שלה. יש עוד לזכור, שמשך כל התקופה נשאר הבעל בדירת בני הזוג, והוא לבדו עשה שימוש בה. בנסיבות אלה, נראה לנו שלא היה מקום לחייב את האשה בהחזרת המזונות ששולמו לה עד 24.1.94. אשר על כן, מתקבל ערעור האשה, במובן זה שמהחלק האופרטיבי של פסק הדין בבית המשפט המחוזי (בעמודים 81-82) מבוטלות ההוראות אשר בפיסקאות 1, 2, 5 ו6-. ההוראות בפיסקאות 3, 4, 7, 8, 9 ו10- נשארות בעינן. ערעור הבעל נדחה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות בערעורים אלה. ניתן היום, יט' בתמוז התשנ"ח (13.7.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 96044700.E06