פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 4333/97

מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. יקותיאלי תמר

ערעורים הדדיים על גובה הפיצויים שנפסקו בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 04/11/1998 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 4333/97 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פיצויים לנפגעי תאונות דרכים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעורים הדדיים על גובה הפיצויים שנפסקו בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 4333/97 — מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. יקותיאלי תמר

ערעורים הדדיים על גובה הפיצויים שנפסקו בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערת נפגעה בתאונת דרכים ותבעה פיצויים בגין נזקי גוף. בית המשפט המחוזי פסק לה פיצוי גלובלי בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד. שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון: המערערת טענה שהפיצוי נמוך מדי, והמשיבה (חברת הביטוח) טענה שהוא גבוה מדי. בית המשפט העליון בחן את נסיבות המקרה, לרבות העובדה שהמערערת עובדת כעורכת דין במשרד אביה, וקבע כי אף שהפיצוי נוטה לצד הגבוה, הוא אינו חורג ממתחם הסבירות באופן המצדיק התערבות של ערכאת ערעור. לפיכך, שני הערעורים נדחו.

הנימוק המרכזי

בית המשפט קבע כי סכום הפיצויים שנקבע בערכאה הראשונה הוא סביר, גם אם הוא נוטה לצד הגבוה, ולכן אין עילה משפטית לשנותו.

פרטי ההליך

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים ת' אור, א' מצא, ד' דורנר
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מנובמבר 1998

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • תמר יקותיאלי

נתבעים

  • מנורה חברה לביטוח בע"מ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המערערת טענה כי סכום הפיצויים שנפסק לה נמוך מדי ולא משקף את נזקיה.
  • המשיבה טענה כי סכום הפיצויים שנפסק גבוה מדי.
טיעוני ההגנה
  • המשיבה טענה כי סכום הפיצויים שנפסק גבוה מדי.
  • המערערת טענה כי סכום הפיצויים שנפסק לה נמוך מדי.
מחלוקות עובדתיות
  • שיעור הפגיעה התפקודית של המערערת.
  • האם קיימת פגיעה ממשית בזיכרון ובעייפות כתוצאה מהתאונה או כתוצאה מהיקף עבודתה של המערערת.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חוות דעת רפואיות לעניין הנכות האורטופדית, הנוירולוגית והפלסטית.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענות המערערת בדבר פגיעה בזיכרון ועייפות כרונית כתוצאה מהתאונה.

תגיות נושא

  • נזיקין
  • תאונת דרכים
  • פיצויים
  • הפסד השתכרות

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

280000

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 354/91
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו
תיקים שאוחדו
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4333/97 ע"א 5567/97 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר המערערת בע"א 4337/97 והמשיבה בע"א 5567/97: מנורה חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבה בע"א 4333/97 והמערערת בע"א 5567/97: תמר יקותיאלי ערעורים על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 30.6.97 בת"א 354/91 שניתן על ידי כבוד השופט ג' קלינג בשם המערערת: עו"ד ליאור ליפא בשם המשיבה: עו"ד יוסף מלמן פסק-דין המערערת בתיק ע"א 5567/97 (להלן: המערערת) נפגעה בתאונת דרכים. בית המשפט המחוזי פסק לה פיצויים בגין נזקיה בתאונה זו, אותם חויבה מנורה, חברה לביטוח בע"מ (להלן: המשיבה) לשלם לה. בפנינו ערעורים של המשיבה (בתיק ע"א 4333/97) ושל המערערת (בתיק ע"א 5567/97) על סכום הפיצויים שנפסק למערערת. התאונה בה נפגעה המערערת ארעה ביום 7.2.90. החל מ29.11.91- עוסקת המערערת בעריכת דין. למערערת נגרמה נכות אורטופדית בשיעור 10% עקב פגיעה בקרסול ימין ובשל האפשרות של התפתחות בעתיד של ארטרוזה טראומטית. כן נקבעה לה נכות בתחום הנוירולוגי בשיעור 10%, אשר מתבטאת - על פי חוות הדעת - בכאבי ראש, עייפות וקשיי זכרון. בית המשפט המחוזי הטיל ספק בקיום פגיעה של ממש בזכרון, או בכך שהמערערת סובלת מעייפות שלא כתוצאה מהעבודה הרבה שהיא עובדת משבע בבוקר עד שמונה בערב. למערערת נגרמה גם נכות בשיעור 2% בתחום הכירורגיה הפלסטית. בהתייחסו לעובדות המקרה, הגיע בית המשפט למסקנה כי הפגיעה בתפקודה אינה עולה על 10%. בהתחשב בנתון זה, ובכך שהמערערת עובדת כעורכת דין במשרדו של אביה, ושכרה נקבע על ידו בהתאם לשיקול דעתו, ובין היתר בהתחשב בשיקולי מס, הגיע בית המשפט למסקנה שסכום הפיצויים בגין הפסד השתכרות בעבר ובגין הפסד כושר השתכרות בעתיד יקבע בדרך אומדן גלובלי, ופסק למערערת בגין הפסדים אלה את הסכום של 280,000 ש"ח. ערעורי בעלי הדין מתמקדים בסכום זה, כשלטענת המשיבה הוא גבוה מידי ולטענת המערערת נמוך מידי. בראיה כוללת של נסיבות המקרה, נראה לנו הסכום שנפסק כנוטה במידה מסויימת לצד הגבוה. עם זאת, הננו סבורים שאין המדובר בסטיה מהסכום הסביר אשר תצדיק התערבות של ערכאת הערעור. מטעם זה, דין שני הערעורים להדחות - וכך אנו מחליטים. בנסיבות המקרה, ישא כל צד בהוצאותיו. ניתן היום, טו' בחשון התשנ"ט (4.11.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 97043330.E03