פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 2617/96
ע"א 4761/97
ע"א 4794/97
בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופט י' גולדברג
המערערים בע"א 2617/96 1. יורם כהן
ובע"א 4794/97: 2. ג'ולייט כהן
נגד
המשיבה בע"א 2617/96 רוזלין זלר
ובע"א 4794/97:
המערערת בע"א 4761/97: רוזלין זלר
נ ג ד
המשיבים בע"א 4761/97: 1. יורם כהן
2. ג'ולייט כהן
בע"א 2617/96: ערעור על פסק דין חלקי של בית
המשפט המחוזי בירושלים
מיום 12.2.96 בת.א. 72/95
שניתן על ידי כבוד השופטת י. צור
בע"א 4794/97: ערעור על פסק דין בבית המשפט
המחוזי בירושלים מיום 14.4.97
בת.א. 72/95 שניתן על ידי
כבוד השופטת י. צור
בע"א 4761/97: ערעור על פסק דין בבית המשפט
המחוזי בירושלים מיום 14.4.97
בת.א. 72/95 שניתן על ידי
כבוד השופטת י. צור
תאריך הישיבה: ה' בחשון התשנ"ח (5.11.97)
בשם המערערים בע"א 2617/96 עו"ד סמוראי
ובע"א 4794/97
והמשיבים בע"א 4761/97:
בשם המשיבה בע"א 2617/96 עו"ד י. צבי
ובע"א 4794/97
והמערערת בע"א 4761/97:
פסק-דין
השופטת ט' שטרסברג-כהן:
1. בפנינו ערעורים על שני פסקי דין שניתנו בשלוש תביעות שנידונו על ידי בית המשפט המחוזי. פסק הדין הראשון, (להלן: החלטה), בו הוחלט על בטול הסכם פשרה בין מוכרים-כהן לקונה-זלר; השני, בו נפסקו פיצויים והשבה שעל כהן לשלם לזלר עקב בטול הסכם הפשרה וכן חויבו כהן לשלם לזלר דמי שכירות.
2. נושא ההתדיינות הוא מכר דירה על ידי כהן לזלר, שהוביל את זלר בדרך חתחתים של בצוע תשלומים שונים, פרעון הלוואות של כהן כדי לשחרר משכנתאות וחובות על הדירה על מנת שיוכלו לעמוד בהתחייביותיהם למסור לה את החזקה ולהעביר לה את הבעלות בדירה. תשלומים אלה הסתכמו בלמעלה מ118.000-$ שחלקם או כלם נלקחו על ידה בהלוואות. הסכומים הנ"ל שולמו על ידי זלר בנוסף ל120,000-$ ששלמה על חשבון המחיר, שהיה 180,000$. במשך תקופה ארוכה לא קיבלה זלר את החזקה וגם לא את רשום הבעלות.
3. א. אין ממש בערעור כהן על ההחלטה המבטלת את הסכם הפשרה שהופר על ידי כהן ואנו דוחים אותו.
ב. בית המשפט פסק לזלר דמי שכירות ראויים עבור התקופה בה המשיכו כהן להחזיק בדירה, בסכום חודשי של 670$. על כך מערערים שני הצדדים. גם בנושא זה לא מצאנו מקום להתערב, לא לכאן ולא לכאן. בית המשפט לא קבע את הסכום בהתאם למפתח שנקבע על-ידי המומחה, אלא בסכום שהוא רק אחד מהסכומים בהם נקב בחלקו את התקופה לפי שנים. אולם, אין בית המשפט חייב לפסוק בדיוק על פי חוות הדעת והסכום שפסק סביר ומתאים ויש לו סימוכין בחוות הדעת. לפיכך נדחים שני הערעורים ככל שהם מתיחסים לנושא זה.
ג. זלר מעלה מספר טענות בענין הסכומים שנפסקו לה. עיקרם, בנושא הריבית על הסכומים שנפסקו, שהועמדה על 8% לשנה (ריבית דולרית) ועל מועד תחילת מרוצה של הריבית שנקבע ליום הגשת התביעה.
בהתחשב בכך שהסכום שנפסק הוא תולדה של צרוף סכומים שונים שהוצאו על-ידי זלר במועדים שונים ובהתחשב בכך שהסכום מהווה יתרה שנותרה לאחר שנוכתה יתרת חובה של זלר לכהן מהסכום שהם חבים לה, אין מקום לשנות את קביעתו של בית המשפט על אף שזלר שלמה ריבית על הלואה שלקחה, במועדים שונים שקדמו להגשת התביעה. באשר לריבית של 8% לשנה, בית המשפט קבע כי הוכח לו שזהו שעור הריבית ששולמה על ידי זלר לבנק.
ד. גם בענין אי פסיקת הוצאות לאחיה של זלר, שהגיע במיוחד ארצה בגלל ההליכים שנאלצה להגיש נגד כהן, לא מצאנו עילה להתערב בנושא שהוא בשקול דעת בית המשפט.
4. אשר על כן אנו דוחים את שלשת הערעורים ללא צו להוצאות.
ניתן היום, ה' בחשון התשנ"ח (5.11.97).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
96026170.J04